דפוס ראשון

בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד. בעצם השימוש במונח "דפוס ראשון" מתכוונים לומר שזו הפעם הראשונה שהוא עלה על מכבש הדפוס, ועד אז הוא היה רשום בכתב יד בלבד.

סוגי דפוס ראשון ומידת תועלתם

ספר שזכה למהדורות רבות ולדפוסים שונים, לרוב הדפוס השני נדפס על פי הדפוס הראשון, וכך גם הדפוסים הנוספים השתמשו אף הם בדפוסים הקודמים (אם בדפוס הראשון ואם בדפוס אחר שהיה זמין למדפיסים החדשים). בתהליך זה בדרך כלל חלו שיבושים שונים.. במקרים אחדים יש גם חשיבות לדפוס השני וזאת מאחר שהם תיקנו את הדפוס הראשון על פי כתבי יד. לעיתים קרובות דינו של דפוס ראשון כדין כתב יד.

יש סוגים אחדים של דפוס ראשון, ולמעשה כל אחד מהם קובע את ערכו של אותו הדפוס:

• סוג א'- דפוס ראשון שהודפס מכתב יד, וכיום לא ניתן למצוא כלל כתב יד של אותו חיבור. במקרה זה, הדפוס הראשון משקף את הנוסח היחיד ששרד.
• סוג ב'- דפוס ראשון שהודפס מכתב יד, אך כתבי יד אחרים מכילים גרסאות שונות של אותו החיבור. במקרה זה, הדפוס הראשון דינו כדין כתב יד.
• סוג ג' - דפוס ראשון שהודפס מכתב יד, אך כתב היד שממנו נדפס אותו דפוס ראשון - נמצא אף הוא לפנינו. במקרה זה, לרוב אין כל חשיבות לטופס הדפוס הראשון, וכתב היד נעשה לנוסח העיקרי.
• סוג ד- דפוס ראשון שהודפס מכתב יד משובש הוא לפעמים נחות לעומת דפוס שני אם אנו יודעים שהדפוס השני נדפס מכתב יד אחר שעולה באיכותו על כתב היד שממנו נדפס הדפוס הראשון. אלא שבדרך כלל המדפיסים של הדפוס השני משתמשים בדפוס הראשון כבסיס, וזאת גם במקרה שעומד לפניהם כתב יד שלם.

השימוש בדפוסים ראשונים

השימוש בדפוסים ראשון רווח מאד בקרב מהדירי ספרים מכל התקופות. את התועלת שבדפוס הראשון הכירו כבר לפני שנים רבות בפרט מתקופת ההשכלה, אך השימוש הגובר והנרחב בולט יותר בשנים האחרונות כשההדרת הספרים נעשתה פעילה יותר, והמהדירים מכירים, מוקירים, ומעריכים דפוסים ראשונים באופן רחב יותר. השימוש בדפוס ראשון בתחום הההדרה רווח גם בספרות הלא יהודית, אך היא בולטת במיוחד בספרות היהודית שבה ניתן דגש לכל חסר ויתר, ושינוי קטן ביותר עלול להיות משמעותי. אין ההדרה של ספר שחיברו ראשון או אפילו אחרון שהמהדיר אינו מודיע בשער המהדורה החדשה שמהדורתו נערכה על פי דפוס ראשון (או דפוסים ראשונים).

בהצגת הדפוס הראשון יש תחושת קירבה לטקסט המקורי; וזאת בניגוד לדפוסים מאוחרים שלרוב הורקו מכלי לכלי, וממהדורה למהדורה דברים שובשו בשוגג או במזיד, פעמים מתוך מטרה לתקן ופעמים מתוך מטרה לקלקל, בפרט בדפוסים שנדפסו בזמן הצנזורה האירופית, שהשמיטה קטעים רבים ולא אחת אף שיבשה אותם כפי ראות עיניה. כן, גם בציבור החרדי כיום ישנה מגמה לצנזר מאמרים שונים של רבני ציבורו מתוך כוונה להתאים אותם לדעה השולטת בו.

ישנו קונצנזוס נרחב בקרב העוסקים בההדרת ספרים, שבמקרה של חשד לשגיאה או שגיאה ודאית בספר שכבר נדפסו ממנו כמה דפוסים, הדבר המתבקש ביותר הוא לגשת ולהשוות לדפוס הראשון המשקף קירבה למקור. לאחר פעולה זו ניתן לשער השערות ולהסיק מסקנות, אך כדי לעשות זאת צריך לעשות את המינימום הנדרש והוא לבדוק בדפוס הראשון.

החשיבות לציון תאריך הדפוס הראשון ומקום הדפסתו - בפרסומים, רבה מאוד, כי בדרך כלל היא חושפת את זמן חיותו של המחבר (חוץ מספרים שנדפסו מכתבי יד עתיקים), וגם נותנת אינדיקציה ואפשרות להבין אילו מחברים ראו דפוס זה אם בכלל; ועל פי זה ניתן לחשוף גניבות ספרותיות, העתקות, ורמיזות שונות של כותבים אחרים בני אותה התקופה.

ניתן למצוא דוגמאות רבות לשימוש שעושים המהדירים בדפוס ראשון; כל הוצאה לאור שמכבדת את עצמה תציין בשער הספר כי מהדורתה היא על פי דפו"ר (דפוס ראשון או דפוסים ראשונים). ניתן למצוא בהוצאת "מוסד הרב קוק" מאות ספרים כאלה, וכן בהוצאת "מכון ירושלים" ועוד, וגם בהוצאות אוניברסיטאיות שונות.

לקריאה נוספת

• הרב יצחק ישעיה וייס, בתוך קובץ נזר התורה, שנה שביעית גיליון א' (יד) עמוד רל"ה, "שבשתא כיון דעל על" (המאמר עוסק בנושא: טעויות רבות שנתהוו כתוצאה משיבוש דפוס אחד).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דפוס ראשון בוויקישיתוף