רבינו בחיי בן אשר
| לידה |
ה'ט"ו סרגוסה, כתר אראגון |
|---|---|
| פטירה | בסביבות ה'ק' |
| מדינה |
כתר אראגון |
| השתייכות | רבני ספרד, ראשונים |
| תחומי עיסוק | מקרא, קבלה, מוסר. |
| רבותיו | רשב"א, רמב"ן, רבינו יונה. |
| חיבוריו | "מדרש רבינו בחיי על התורה", "כד הקמח", "שלחן של ארבע", "פירוש על מסכת אבות" |
רבינו בחיי בן אשר[1] אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה. נמנה עם משפחת הרבנים חלואה וחי בסראגוסה שבספרד.
ביוגרפיה
לדעת הרב ראובן מרגליות שמו הוא יהודה וכונה בחיי[2] אך היו שחלקו עליו.[3]
רבינו בחיי למד את תורת הנגלה מהרשב"א[4], אך למרות שהרשב"א בעצמו היה מקובל גדול, את דברי הקבלה אותם מביא רבינו בחיי בספריו הוא אינו מזכיר בשמו כלל, ולכן מוסכם על החוקרים כי רבינו בחיי לא למד קבלה מפיו[5]. את דברי הקבלה אותם הביא רבינו בחיי בספרו המרכזי על התורה, הוא מציין שהם כרמזים על דברי הרמב"ן. אותו הוא מתאר כאיש אשר:"הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו"[6], אף שלא למד ממנו באופן ישיר.
רבינו בחיי התעסק בעיקר באיסוף כתבים ועריכתם מחדש, אי לכך מעטים המקומות בהם הוא מחדש דבר מעצמו, ולכן אין למצוא חידוש מהותי בקבלתו[5]. אף על פי כן ניתן לראות את חותמו הברור בצורת הניסוח הבהירה בה השתמש כאשר ציטט כתבי מקובלים אחרים שהיו עד לפני כן סתומים לרוב הציבור. צורת הניסוח שלו אופיינה בהוספת מילים מעטות, החלפת מונחים וסידור מחדש של מבני הפסקאות באופן המקל על הקורא. חותם אישי נוסף לרבינו בחיי הוא שימוש בראיות של מקובלים אחרים להוכחת טענותיו אף אם היו מנוגדות לטענות אותן הראיות שימשו במקור, וכן מיתון הנטייה להתפלמס אשר הייתה נפוצה בתקופת הראשונים. צורת כתיבה זו הפכה את חיבורו נפוץ בציבור הרחב עוד בעת העתיקה[7]. כמו כן בעל התוספות יו"ט ראה עניין בחיבורו ואף כתב פירוש על מדרשו לתורה.
נוסף על בהירות סגנונו רבינו בחיי נקט ליקוט סלקטיבי של מקורות. הוא השמיט מונחים מכתבי מקורות אשר לא היו נראים לו כנחוצים או נכונים, ניתן לראות בחיבוריו נקיטת עמדה בסוגיות חלוקות בקבלה המוקדמת[5]. ואכן גילו עניין בכתביו גם מקובלים בעלי שם. מקובלים אלו השתמשו בכתבי רבינו בחיי כראיות בתהליכי בירור סוגיות מהותיות באונטולוגיה הקבלית, כדוגמת מהות הספירות או מקור הרוע. את השימוש בראיות אלה ניתן לראות בין היתר בספר פרדס רימונים לרמ"ק[8], בספר עבודת הקודש לרבי מאיר ן' גבאי[9] וכן בספר תורת העולה לרמ"א.
חשיבות נוספת שיש לכתבי רבינו בחיי היא שהם התפרסמו בסמוך לתקופת פרסום ספר הזוהר, כך שהם משמשים כציר לקביעת תקופת הפרסום. בנוסף לזאת ישנו פולמוס בין חוקרי הקבלה באיזו מידה רבינו בחיי היה חשוף אל הזוהר, ומה היה יחס ההשפעה בין שני הכתבים. יש טוענים כי חשיפת רבינו בחיי לספר הזוהר גרם להופעת המקבילות הרבות ביניהם[10].
את 'אבי הקבלה' בעיניו, הוא מזכיר בפירושו על בראשית (לב, י) וכותב 'הרב אבי הקבלה רבי יצחק בן הרב ז"ל'; דמות שזוהתה עם ר' יצחק סגי נהור[11][12] בנו של הראב"ד.
מדרש רבינו בחיי על התורה
בשנת ה'נ"א (1291) החל בכתיבת פירוש על התורה בצורת מדרשים שנודע בשם מדרש רבינו בחיי על התורה. המקור בכתב היד של חלק מהמדרשים שהביא רבינו בחיי אבד, ועל כן משמש ספרו כמקור היחידי הקיים כיום למדרשים אלו. את הסיבה לחיבורו הציג בפתיחה לספר:
"ומפני שראיתי ילדי עולם הדאגה, נאחזים במצודה כדגה. רובם מתרשלים בתורה. זה במזיד וזה בפשיעה, קרבם בתימו לעולם, ראה לא ראו יום נסיעה [...] על כן זחלתי ואירא לנפשי, אני בחיי בן אשר. בחנתי כי הכל הבל. ראיתי כי יש בחכמה יתרון הכשר. בחנתי כי הזמן כנחל בוגד ולפחדו רעשתי. פשטתי כתנת עצלה ובגדי זריזות לבשתי. אמרתי עת לעשות לה' ולעשות לשמו חשתי."
— פתיחה למדרש רבינו בחיי על התורה
מהשימוש במושג ההלכתי "עת לעשות לה' " הניתן במקרים קיצוניים הדורשים להפר נורמה הלכתית עקב מצוקה קשה, רואים כי רבינו בחיי חש בצורך מהותי של הדור להבין את התורה מזווית שונה השווה לכל נפש גם במחיר של חשיפת סודות קבליים. זאת כנראה בעקבות הלחצים המסיונריים מצד הכנסייה הנוצרית איתם התמודדה הקהילה היהודית כפי שניתן לראות במילים "זה במזיד". לא בכדי שספר זה נהפך נפוץ בכל עם ישראל, וכפי שמציין בעל התוס' יו"ט הוא גם היה נלמד בקביעות מידי שבת בקהילות רבות[13].
תוכן הספר הוא בעקרו קיבוץ מקורות המתמקדים בארבעה רובדי פרשנות אשר היו נפוצים באותה התקופה, אך ייחודו של הספר הוא איגודם למקום אחד תחת אותו פסוק. הרובד הראשון הוא פרשנות על דרך הפשט כלומר חתירה להבנת הרובד השטחי של הפסוק תוך פתירת קושיות ובעיות הנובעות מסתירות לשוניות או נסיבתיות בין החלקים השונים של הטקסט המקראי. רבינו בחיי מציין בחלק זה את שני הראשונים רבינו חננאל וכן הרשב"א כמורי דרכו בפירוש זה. הרובד השני הוא הרובד הדרשני המאגד אמרות ודרשות חז"ל על הפסוקים אותם הוא מפרש, גם כאשר אין קשר ישיר בין הדרשות למהלך המקראי עצמו. הרובד השלישי הוא פירוש שכלי לפסוקים שמטרתו לפי הפתיחה היא: "להורות כי תורתנו כלולה מכל החכמות. כל שאר חכמות שפחות. מוצגות בדרך עיון ומחקר. ותורתנו מן הקב"ה והוא העיקר". צורת פרשנות זאת היא בעצם תגובה לכתות בעלות מגמת פרשנות פילוסופית שראו ביהדות כסותרת את ההיגיון והשכל. הרובד הרביעי הוא על דרך האור קרי הקבלה עליה הוא כותב:" הוא דרך ה' הדרך ישכון אור, מסלול ודרך לנפש באור החיים לאור." בנוסף על מנת לשלב גם את תורת המידות בספר לפני כל פרשה מביא רבינו בחיי פסוק מספר משלי ועליו את פירושיו של רבינו יונה, זאת כיוון שהאמין שהמידות מהוות את הבסיס לקיום המצוות ומרכיב חשוב בהשראת רוח הקודש[14].
אף שרובו של פירושו הוא מדרשי ולא הלכתי, חלקים ממנו שימשו מקורות פסיקה הלכתיים כאשר פירושו על בגדי כהונה מהווה בסיס מרכזי בדיון בנוגע למבנה הציץ.
ספריו
- מדרש רבינו בחיי על התורה - פירוש על התורה כמה פירושים נכתבו על ספר זה בהם נפתולי אלהים לר' נפתלי בן אליעזר טריויש ופירושו של בעל התוס' יו"ט.
- כד הקמח - נקרא גם חיבור הדרשות שהן 82 דרשות של מוסר ואמונה, אשר כוללים גם פירוש על ספר איוב בערך 'השגחה', פירוש על ספר יונה בערך 'כיפורים' ופירוש על מגילת אסתר בערך 'פורים'.
- שולחן של ארבע - הספר מחולק לארבעה שערים, כאשר השלושה הראשונים עוסקים בדיני סעודה, והשער הרביעי עוסק בדיני סעודת הצדיקים העתידה לבוא, בה ישבו הצדיקים בסוכה מעורו של לוייתן.
- פירוש על מסכת אבות.
קברו
ציון הקבר של רבינו בחיי נמצא כמה עשרות מטרים מצפון לקבר חבקוק, סמוך לצומת קדרים. המסורת על קברו בארץ ישראל יוחסה בתחילה למערת קבר ליד צפת ולמערת הקבר ליד יאקוק[15]. מחבר ספר "בעל הלבבות", ידע על קבר רבינו בחיי ליד צפת[16]. החוקר וילנאי הכיר מסורת זו ולא התייחס למסורת הקובעת אותו בשכנות לקבר חבקוק, שהייתה מצויה כבר בעדות ר' משה ירושלמי[17], כמובאה מספרו של גרשון בן אליעזר הלוי משנת ה'שצ"ה (1635) "גלילות ארץ ישראל". סביר כי גולי ספרד שעלו לארץ ונשתקעו בגליל, העתיקו את מקום הקבורה של אחד משני חכמים, שכונו בספרד רבינו בחיי, לאתר ליד צפת ושל הרב השני באותו השם, ליד קבר חבקוק.
לקריאה נוספת
- אפרים גוטליב, הקבלה בכתבי רבינו בחיי בן אשר, ירושלים תש"ל. (הספר בקטלוג ULI)
- אברהם ליפשיץ עיונים בביאור על התורה לרבינו בחיי בן אשר ירושלים תשס"א (באתר אוצר החכמה)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: בחיי בן אשר |
 טקסט בוויקיטקסט: מחבר:בחיי בן אשר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קבר רבינו בחיי בן אשר |
- הפירוש על התורה באתר דעת
- פירוש רבינו בחיי על התורה טקסט מלא עם תרגום לאנגלית באתר Sefaria
- פירוש ספר איוב לרבינו בחיי
- שלחן של ארבע, מהדורת תרצ"ט, נלקטה על ידי יצחק עסנאר
- רבינו בחיי בן אשר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שולחן של ארבע, באתר "דעת"
- כד הקמח, באתר "דעת"
- מפתחות לפירושו של רבינו בחיי על התורה (קישור שבור) באתר הרב אילן חיים-פור
- כתב יד, כד הקמח, פריס, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו בחיי ז"ל חלאוה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים לג-לה, באתר HebrewBooks, אות כד
הערות שוליים
- ^ יש שטעו לזהותו כבן הרא"ש, ראה שם הגדולים מערכת גדולים ב אות ב, שם הוכיח שאינו כן. נפתלי יעקב הכהן סובר ששם אביו היה רבי נתן, ומקור הטעות לזהות שם אביו 'אשר', כי בהקדמה לספרו כותב "אני בחיי ב"ן אשר בחנתי כי הכל הבל...", אך פענוח ראשי התבות ב"ן הוא רבי נתן, והמילה 'אשר' שייכת להמשך הפיסקה. קביעה זו אינה תואמת את מבנה החרוזים של דברי רבינו בחיי, בו המילה 'אשר' מתחרזת עם סוף הפיסקה הבאה המסתיימת "יתרון הכשר".
- ^ ראובן מרגליות, פנינים ומרגליות, עמ' 180
- ^ ראה אצל ליפשיץ בהקדמה עמוד שלושים
- ^ לפי הפירוש בסוף פ' חקת, שם כתב, "מורי הרב הגדול רבינו שלמה נ"ר בפירוש ההגדות שחיבר"
- ^ 5.0 5.1 5.2 א. גוטליב, הקבלה בכתבי רבינו בחיי בן אשר, קריית ספר (1970)
- ^ הקדמה למדרש רבינו בחיי על התורה
- ^ ג. שלום, פרקים, עמ' 11.
- ^ פרדס רימונים שער ד פ"ב
- ^ חלק הייחוד פד, פה, פו.
- ^ א. גוטליב, הקבלה בכתבי רבינו בחיי בן אשר, קריית ספר (1970) עמ' 167.
- ^ רודריגז אריה, ספר הסומא, ירושלים תשס"ד, עמ' 89
- ^ ויינשטוק ישראל (ד"ר), המחקר במבוכיו סביר לספר הבהיר, עמ' תמז., סיני- נ (ו,ז)
- ^ בהקדמה למגילת איכה.
- ^ הקדמת רבינו בחיי לפירושו על התורה
- ^ חיים בן עטר (שנת ה'תפ"ד, 1724)
- ^ וילנאי, תשכ"ג, עמ' תכ"ז
- ^ יערי, חש"ו, עמ' (424-459)
| תקופת חייו של רבינו בחיי בן אשר על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
31451905בחיי בן אשר