רבי יוסף אנג'לט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר לבנת הספיר ירושלים תרצ"ג

רבי יוסף אנג'לט היה מקובל ספרדי, שפעל בתחילת המאה ה-14 ובמיוחד בעיר סרגוסה. לא ידוע הרבה על חייו. עם זאת, מתוך כתביו ניכר שהכיר את החיבורים היסודיים של הקבלה בת זמנו או הדורות הקודמים לו מאזורים שונים, כגון חסידי אשכנז, חוג העיון, מקובלי פרובאנס וגירונה, ומקובלי קסטיליה. עמד בקשר עם חברים בחוג הרשב"א, מפרשי קבלת הרמב"ן, וחכמים מצרפת.[1]

פעילות ציבורית

מתוך סיפור שלו על תפילה ציבורית שארגן בעקבות משבר שאירע בשנת ה'פ"ה, אנו למדים שהיה גם מעורב מבחינה ציבורית ודרש ברבים. כך גם מלמדת עדות ארכיונית הנמצא בסרגוסה משנת 1335 על משפט בוררות בבית משפט ספרדי, שהוא היה נוכח בו כנציג רבני. בכתביו התייחס לאירועים קשים שפקדו את היהודים, כגון רדיפות, עלילות וגירושים, וזאת נקודת מבט משיחית-קבלית כגון חישובי קץ על גאולה קרובה שתהיה בשנת ה'פ"ח. מתוך גאולה פרטית שארעה לו בשנת ה'פ"א, הוא לומד על גאולה קרובה שתבוא לישראל.[1]

כתביו

יש הטוענים שיש בכתביו קטעים קבליים שנכתבו על ידו ונשתקעו בספר הזוהר.[2] כתביו האחרים נכתבו בארמית דומה מאוד לארמית הזוהרית.

הרב אנג'לט מעיד על עצמו בכתביו שקיבל פירושים קבליים הן בדרכים רוחניות והן במסירה בעל־פה שאומתה באמצעים רוחניים. כתב שני פירושים קבליים למקרא, המבוסס בעיקר על פעולת הספירות.

מספריו

מספר ספרים שכתב ר' יוסף אנג'לט יוחסו בטעות לכותבים אחרים. חיבוריו לרוב מופעים בכתבי היד בעילום שם, בין ספריו:[3]

  • ספר קופת הרוכלין – פירוש רבני-קבלי אקלקטי ונרחב על ספר בראשית, שנכתב בשנת 1311.
  • לבנת הספיר, אשר יוחס בטעות לר' דוד בן יהודה החסיד - הוא פירוש זוהרי באופיו שנכתב בשנת ה' אלפים פ"ה (1325). חלק א' הוא פירוש לספר בראשית והובא לדפוס על ידי ווערטהמייר בשנת ה'תרע"ה, ואילו חלק ב' על ספר ויקרא נשאר עדיין בכתבי היד השונים.
  • פירוש קצר על נבואת הושע.
  • כ"ד סודות - פירוש לסודות קבליים על פי עשרים וארבעה נושאים.
  • פירוש לספר שערי אורה של ר' יוסף ג'יקטיליה, שנכתב בשנת 1327.

לקריאה נוספת

  • איריס פליקס, פרקים בהגותו הקבלית של הרב יוסף אנג'לס, עבודת גמר, האונ' העברית, תשנ"א.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הדברים הללו מבוססים על נתונים המובאים בעבודת המחקר של איריס פליקס, פרקים בהגותו הקבלית של ר' יוסף אנג'לט.
  2. ^ יהודה ליבס, כיצד נתחבר ספר הזוהר
  3. ^ רונית מרוז, ר' יוסף אנג'לט וכתביו הזוהריים, חיבורי זוהר (תשס"ז)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31771494יוסף אנג'לט