אח"י סער

אח"י סער

אח"י סער 1988
אח"י סער 1988
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי
דגל הצי
סדרה	סער 3
ציוני דרך עיקריים
הושקה	25 בנובמבר 1968
תקופת הפעילות	1969–1991 (כ־22 שנים)
אחריתה	הוטבעה באימון ירי
מיקום	ים סוף
מלחמות וקרבות	מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה
מידות
הֶדְחֶק	250 טון
אורך	45 מטר
רוחב	7 מטר
נתונים טכניים
מהירות	40 קשר
גודל הצוות	35–40 איש
אמצעי לחימה
חימוש	תותח 76 מ"מ טילי הרפון טילי גבריאל מקלעי 0.5

אח"י סער הייתה ספינת טילים מדגם סער 3, שפעלה בשירות חיל הים הישראלי משנת 1969 עד שנת 1991.

זוהי הספינה השנייה בחיל הים בשם זה, הראשונה הייתה ספינת משמר (מ-23) בשירות חיל הים בשנים 1953-1948.

בשירות חיל הים

הספינה נבנתה בסוף שנות ה-60 במספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבור שבצרפת.

מילוט משרבור לישראל

יציאתה של הספינה השישית, אח"י עכו, בפיקודו של רס"ן יעקב ניצן, תוכננה ליום שני, 30 בדצמבר 1968, אך היא יצאה לדרכה כבר יומיים קודם לכן, בשבת 28 בדצמבר. רס"ן משה טבק, קצין בצוות הישראלי בשרבור מסר לקצין הקישור הצרפתי ש"הספינה יצאה לניסוי ים ארוך יחד עם אל"ם הדר קמחי, וייתכן שלא תחזור בזמן ולכן יש לבטל את הפגישה אצל האדמירל".

יומיים לפני כן, ביום חמישי 26 בדצמבר, תקפו מחבלים מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין מטוס של חברת אל על כאשר היה בנחיתת ביניים בנמל התעופה של אתונה. בהתקפה נהרג נוסע אחד ודיילת נפצעה קשה. בתגובה פשט צה"ל במוצאי שבת, 28 בדצמבר, על נמל התעופה ביירות, במבצע תשורה. הכוח הפושט, מסיירת מטכ"ל ומחטיבת הצנחנים, הגיע לשדה התעופה במסוקי סופר פרלון מתוצרת צרפת, וגם פונה ממנו באותם מסוקים, לאחר שהשמיד 14 מטוסי נוסעים של חברות התעופה הלבנוניות. ממשלת לבנון פנתה לצרפת בתלונה, והנשיא דה גול ראה בכך פעולה לא מידתית ותוקפנית מצד ישראל נגד לבנון, ארץ דוברת צרפתית.

ב-3 בינואר 1969 החליט דה גול להרחיב עוד יותר את האמברגו ולהטיל איסור גם על מסירת הספינות הנבנות בשרבור. הרחבת האמברגו לא נמסרה רשמית, אך ראש משלחת הרכש הישראלית בצרפת, אלוף (מיל') מרדכי לימון קיבל על כך מידע מקשריו במשרדי ממשלת צרפת. בבוקר שבת 4 בינואר 1969, התקשר מרדכי לימון מפריז אל משה טבק בשרבור והודיע לו: "בקשתך לבקר את ילדיך בארץ אושרה ובקשתי היא שתצא בהקדם האפשרי". הספינה ביצעה הפלגת ניסוי אחת בלבד. הספינה נשאה כמות דלק מלאה לקראת ניסויי הים שתוכננו לה במהלך השבוע הבא. גם לבעל המספנות פליקס אמיו הייתה ביום שישי תחושת דחיפות ולבקשתו של משה טבק שלח עובדים, בשבת של חופשת ראש השנה האזרחי, לתקן את החימום במגורים.

טבק הרכיב צוות מצומצם ביותר מאנשי המשלחת ושלח אותם לחנויות לקנות מזון להפלגה, ובמקביל הצליח לראות מפה מטאורולוגית של הצי הצרפתי שחזתה מזג אוויר סביר. קצין הלוגיסטיקה, רס"ן חיים שחק, הפעיל את קשריו והצליח לקבל אישור מכס ליציאת אח"י סער. הוא הסביר את הדחיפות בבקשה בשאיפה לנצל הפוגה במזג האוויר, ומכיוון שאנשי המכס בשרבור עדיין לא קיבלו הוראות על החמרת האמברגו הצרפתי על ישראל, נחתם אישור המכס.

יציאת כלי שיט מהארסנל חייבה פתיחת גשר, אותו ניתן היה לסגור בקלות ולמנוע את היציאה מן הנמל. טבק שכנע את הקצין התורן לשמור את הגשר פתוח, ובשבת, 4 בינואר 1969, בשעה 16:30 הפליגה אח"י "סער" לים בפיקוד משה טבק. למרות התחזית האופטימית נתקלה אח"י "סער" בדרכה בגלים גבוהים.

גם אח"י עכו, שיצאה לפניה, נתקלה בים סוער במפרץ ביסקאיה, ולאחר מכן נקלעה לסערה מערבית לפני גיברלטר. הספינה המתינה יממה בעגינה בחוף פורטוגל, שם עגנו גם אוניות אחרות שהיו בדרכן לים התיכון והמתינו לשוך הסערה. עם היחלשות הסערה המשיכה אח"י עכו לגיברלטר, שם קיבלה הוראה להמתין לאח"י סער. למחרת נפגשו הספינות בנמל גיברלטר. סא"ל שבתאי לוי הצטרף לאח"י סער והספינות המשיכו לחיפה. מפקד השייטת הדר קמחי חזר לשרבור וזומן לשיחת נזיפה הפגנתית של האדמירל הצרפתי.

האמברגו שהטילה צרפת על יצוא נשק לישראל עיכב את הבאתן ארצה של חמש ספינות נוספות בסדרה (שהובאו לישראל במבצע נועה).

סיור בצפון סיני וטיבוע ספינת הדיג אורית

קרב ספינות הטילים שלא היה

ב 13 במאי 1970, בעת סיור ביטחון שוטף "מקסיקו" בצפון סיני מצפון לאל עריש, הספינה בפיקודו של אברהם בכר, גילתה בסביבות 2100, (שעה 2200 שעון קיץ מצרים), מכ"ם של ספינת טילים מצרית ממערב לה ודיווחה זאת למפקדת חיל הים. אח"י חיפה בפיקוד יעקב אלון, שביצעה הפלגת ניסוי אמל"ח עם רפא"ל באזור חיפה, האזינה לתקשורת הת"ג וגילתה אף היא את מכ"ם הסטי"ל המצרי, וזאת במרחק מעל 160 מייל. הספינות החליפו מידע ביניהן והמסקנה הייתה שהאויב נמצא מזרחית לפורט סעיד ובטווח מעל 60 מייל מאח"י סער, הרבה מעבר לטווח המקסימלי של טיל הסטיקס שהוא 25 מייל.

בהמשך, סמוך לשעה 22:30 שעון ישראל גילתה אח"י סער ירי טיל סטיקס לכיוונה. אך זאת מבלי שהתגלתה מטרה במכ"ם באותו כיוון ודיווחה זאת מיידית למפקדת חיל הים. טיל הסטיקס לא התגלה באמצעים נוספים. אמל"ח הספינה לא כלל אמצעי הטעיה לטילים, שהיו בשלב פיתוח באותה תקופה. מפקד הספינה נתן הוראה לביצוע ירי של מספר פגזי תותח 76 מ"מ לטווח של כמה מאות מטרים לפני הספינה במטרה ליצור נד מים גבוה ובכך אולי לגרום להסחת מכ"ם טיל הסטיקס מהספינה. הספינה דיווחה למפקדת חיל הים שהטיל נעלם ונפל לים. כמו כן בוצע בהמשך ירי של רקטות הטעיה ארוכות טווח מסוג אבשלום מתוך הנחה שייתכן שהסטי"ל המצרי ירה טילים נוספים.

היו תנאי גילוי מיוחדים וגדולים באותו לילה, ככל הנראה עקב תופעת תעלה אטמוספירית Atmospheric Duct.

לקחים והאצת פיתוח אמצעי הגנה נגד טילים

בדיעבד הסתבר שאלה טילי הסטיקס שגרמו לטיבוע ספינת הדיג אורית. מקום המצאה של האורית לא היה ידוע לאח"י סער וככל הנראה גם לא למפקדת חיל הים. ספינות הדיג היו בקשר יומי עם תחנת השידור שלהן 4XT ביפו. זו פנתה לחיל הים יום לאחר האירוע תוך ציון שאין קשר עם האורית.

בעקבות האירוע החליט חיל הים לעבות באופן מיידי את מערך הגילוי החופי באזור ימת הברדוויל על ידי הקמת בסיס דפנה תוך הצבת מכ"ם גילוי ואף מגל"ם (מגלה שידורי מכ"ם) שהובאו בקרון והוצבו על גבעה שעליה הוצבה אנטנה גבוהה. מערך הגילוי היה במרחק של כ 38 מייל מפורט סעיד והוכיח את עצמו במהלך מלחמת יום הכיפורים, כולל כממסר תקשורת בין כוחות בים למפקדת חיל הים.

עד טיבוע האורית ההערכה בחיל הים הייתה שסיכויי טיל הסטיקס לפגוע בספינת סער היו נמוכים. חיל הים ביצע הערכה מחודשת בנושא איום טיל הסטיקס והאיץ את פיתוח אמצעי הנגד להטעיית הטיל.^{[דרוש מקור]}

מלחמת יום הכיפורים והלחימה במחבלים

הספינה נטלה חלק בקרבות הימיים במלחמת יום הכיפורים, בהם קרב פורט סעיד והפגזת חופי סוריה ומצרים. כמו כן השתתפה הספינה בתקיפות נגד יעדי טרור במלחמת לבנון הראשונה.

בפברואר 1984 יצאה מבסיס אשדוד ועברה בתעלת סואץ בדרכה לשיפוץ בבסיס אילת.
בשנת 1991 הוצאה משירות, וטובעה בעת אימון ירי של חיל הים בים התיכון.

מפקדים

שם	תקופת פיקוד	התפתחות ואירועים מייחדים	תמונה
משה טבק	4 ינואר 1969 – יציאה משרבורג	מפקד ראשון
שבתאי לוי (קצין)	פברואר 1969
חיים שקד	1970
אברהם בכר	עד 7 באפריל 1971	13 במאי 1970 סיור בצפון סיני, ירי טילי סטיקס לכיוונה שגרמו לטיבוע ספינת הדיג אורית
צבי ינאי (טורבו)	7 באפריל 71 – 15 בדצמבר 1972
דוד עזר (דאווה)	15 בדצמבר 1972 – סוף 1973	במבצע אביב נעורים ובמלחמת יום הכיפורים
אלכס טל	1974	לימים מפקד חיל הים
ישעיהו פטוקה
מרדכי מיכאלי	1978-1976
אהוד סביון	פברואר 1978 – יולי 1978
חיים כפיר קופרט	יולי 1978 – אוקטובר 1980
גדי קציר	פברואר 1981 – יולי 1982
חיים גרובר	1982
בני הוד	1982 – ל-4 חדשים	מפקד בשלהי מלחמת לבנון הראשונה
חיים היימן	1982
אורי דיסטניק
יצחק קרמונה	1984–1985
יואב גלנט	1985–1986
כוכבי אזרן	1986–1987
עופר דורון	1987–1988
יקי נקב
בנציון דעבול
רונן נימני		מפקד אחרון

גלריה

• 
  רס"ן רוני איכר על גשר הפיקוד של אח"י סער.
• 
  צוות אח"י סער בסיום ההפלגה מחיפה לאילת 1987.
• 
  אח"י סער מצולמת מגשר אח"י תרשיש (סער 4), 1987.
• 
  כוכבי אזרן מפקד אח"י סער חולף ליד הוילה של נשיא מצרים אנואר סאדאת במעבר בתעלת סואץ 1987.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אח"י סער בוויקישיתוף

• אהרון וולך - קצין המכונה של אחי סער במלחמה, מספר על חויות המלחמה, המרכז למלחמת יום הכיפורים, יוני 2022

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34708272אח"י סער