רבי יעקב חיים סופר
 | |
| הרב יעקב חיים סופר | |
| לידה |
ה'תרכ"ז או ה'תר"ל בגדד שבעיראק |
|---|---|
| פטירה |
1939 ט' בסיוון ה'תרצ"ט ירושלים |
| כינוי | כף החיים |
| מקום פעילות | בגדד, ירושלים פלשתינה ארץ ישראל |
| תחומי עיסוק | הלכה, קבלה, סת"ם |
| תפקידים נוספים | דרשן |
| רבותיו | רבי אלישע דנגור, רבי יוסף חיים, רבי חיים שאול הכהן דוויק |
| תלמידיו | רבי יהודה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף |
| חיבוריו | קול יעקב, כף החיים, ישמח ישראל, חיים עד העולם, יגל יעקב, חוקי חיים, הגדה של פסח פניני כף החיים |
רבי יעקב חיים סופר (מכונה: כף החיים נולד ב-ה'תרכ"ז 1867[1] או ה'תר"ל 1870[2] - נפטר ב-ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדד ועלה לארץ ישראל. כתב את סדרת ספרי ההלכה כף החיים.
ביוגרפיה
נולד בבגדאד בירת עיראק, לרב יצחק ברוך ממשפחת "מוסה" ולאסתר. למד מאביו תורה וכתיבת סת"ם. התחנך בישיבת "מדרש בית זלכה" בראשות רבי עבדאללה סומך, ולמד בין היתר אצל רבי אלישע דנגור. הושפע בלימוד תורה וקבלה מרבי יוסף חיים - בעל ה"בן איש חי", והוסמך על-ידו למו"צ. נשא לאשה את פרחה בדהובא[3]. לפרנסתו עבד כסופר סת"ם, ומכאן שם משפחתו "סופר".
בגיל שלושים התחיל לכתוב את חיבורו היסודי והמקיף "קול יעקב" על הלכות סת"ם.
בראש חודש סיוון ה'תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל עם חבריו הרבנים רבי יחזקאל עזרא רחמים ורבי צדקה חוצין. גר בשכונת בית ישראל בירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית אל. בשנת ה'תרס"ט הקים עם רבי יחזקאל עזרא הלוי, החברותא שלו, את בית הכנסת "שושנים לדוד" שבו דרש בשבתות וימים טובים. למד וחיבר את ספריו בעליית בית הכנסת (כיום היא עזרת נשים). מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרבי חיים שאול הכהן דוויק.
נפטר בגיל 69, ביום שבת, ט' סיוון ה'תרצ"ט (1939). נקבר בחלקת החסידים שבהר הזיתים.
נינו הוא הרב יעקב חיים סופר, העומד בראש ישיבת 'כף החיים' שהוקמה על שמו.
ספרו כף החיים
ערך מורחב – כף החיים
במשך קרוב לשלושים וארבע שנה, החל מהיותו כבן שלושים וארבע עד פטירתו, עסק הרב סופר בכתיבת והדפסת חיבורו "כף החיים" על השולחן ערוך, בשמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך אחד על יורה דעה. המהדורה הראשונה הייתה על ט' סימנים הראשונים ללא גוף השולחן ערוך אך ידידו הרה"ג ר' יהושע שרבאני יעצו להדפיסו עם גוף השולחן ערוך.
לאחר פטירתו, בשנת ה'תשי"ז, הדפיסו בניו, שלום ומשה סופר, מהדורה חדשה של החיבור, והוסיפו כרך נוסף על יורה דעה, מתוך כתב ידו. החיבור הוגה ותוקן על ידי הרב עובדיה יוסף, שגם כתב את החלק החסר בכרך החדש (מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט), בסגנון הספר. ויחד עם רבו הרב עזרא עטיה כתב את ההקדמה למהדורה.
בשנת ה'תשע"ה יצאו כרכי החיבור במהדורה חדשה, כולל השלמות רבות מכתב ידו, שנמצא לאחר 78 שנים בגניזת גג בית הכנסת בבא תמא.
הספר דומה במבנהו ל"משנה ברורה", באשר שניהם מבארים את דברי השולחן ערוך והפוסקים בנושאים הנידונים, על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות; אך בשונה מהמשנה ברורה, ה"כף החיים" אינו מתמקד בהבאת ההלכה הפסוקה, אלא מביא את מגוון הדעות שבעניין, ולבסוף מכריע. כמו כן בניגוד ל"משנה ברורה", ה"כף החיים" מביא בהרחבה גם את שיטות ופסקי המקובלים, בפרט האר"י והרש"ש. בכך הוא ממשיך את שיטת הפסיקה של רבו הרב יוסף חיים.
ספריו
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מחבר:יעקב חיים סופר |
- כף החיים - י' חלקים, על כל שולחן ערוך אורח חיים, ושולחן ערוך יורה דעה עד סוף סימן קי"ט
- קול יעקב - על הלכות סת"ם, ירושלים ה'תר"ע
- חיים עד העולם - דרשות וביאורים לסיומי מסכתות הש"ס, ירושלים ה'תרפ"א
- יגל יעקב - דרשות על סדר פרשת השבוע, ירושלים ה'תרס"ו
- ישמח ישראל - ב' חלקים, דרשות על סדר פרשת השבוע, ירושלים ה'תשמ"ט
- חוקי חיים - דרשות בציבור, ירושלים ה'תרע"א
- קובץ תשובות (י' תשובות בהלכה) נדפסו לראשונה בספר שיח שושנים
ספרים נוספים שלו מצויים בכתב יד, בהם: באר מים חיים - שו"ת על ארבע חלקי השולחן ערוך; בית יעקב - דרשות על פרשת השבוע; חפץ בחיים - דרשות; עדות ביעקב - דרשות לארבע פרשיות, שבת הגדול ועוד וביאור פרקי אבות; חזיונות חיים - קרוב ל-800 חלומות וגילויים; הערות והארות על ספר זבחי צדק; קונטרס קטן כוונות הפסח על הגדה של פסח; חידושים על מסכת סוכה.
לקריאה נוספת
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ירושלים תשל"ה
- יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז (אישים וחכמים מספר 25)
- הקדמת ספר ישמח ישראל, ביוגרפיה מאת ניניו, ירושלים תשמ"ט (עמ' 1–8)
- הקדמת ספר כף החיים, פרקים מתולדות חייו שנכתבו על ידי הרב עזרא עטייה והרב עובדיה יוסף, ירושלים התשכ"ט
- אברהם אליעזר סופר (בן נינו), תולדות כף החיים, ירושלים התש"ע
- הרב יהושע משה, קץ הימין (ביוגרפיית חכמי בבל), ירושלים תשכ"ז
- גדעון גילקארוב, ספר האיר המזרח ירושלים תשס"ב
קישורים חיצוניים
- אברהם בן יעקב, מגדולי חכמי ירושלים: שלושים שנה לפטירתו של הרב יעקב חיים סופר ז"ל, הצופה, 16 ביולי 1969, עמ' 3
- חכם יעקב חיים סופר - באתר 'החכם היומי'
- ספריו
- כף החיים, ירושלים תשכ"ט, באתר היברובוקס
- קול יעקב, באתר היברובוקס
- חיים עד העולם, באתר היברובוקס
- חוקי חיים, באתר היברובוקס
- יגל יעקב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב חיים סופר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3765; אברהם בן-יעקב, יהודי בבל בארץ ישראל, ירושלים תש"מ, עמ' 366.
- ^ לפי בניו ואחרים בהקדמה של המהדורה השנייה של הספר "כף החיים"; יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז, עמ' רמ"א; הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות, כרך ג', ירושלים תשנ"ו, עמ' 1076.
- ^ המבוא לספרו ישמח ישראל על התורה, חלק א
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
