רבי יחזקאל עזרא הלוי
 | |
| לידה |
1852 ה'תרי"ב |
|---|---|
| פטירה |
1941 (בגיל 89 בערך) ג' בטבת ה'תש"ב |
| מקום פעילות | בגדאד, ירושלים |
| תפקידים נוספים | פוסק, מקובל, ומ"מ החכם באשי |
| רבותיו | רבי יצחק מג'לד |
| חיבוריו |
'ערוגות הבושם' 'תהילה ותפארת', 'פתחי תשובה', 'שמחת יום טוב' |
רבי יחזקאל עזרא הלוי[1] (ה'תרי"ב, 1852 - ג' בטבת ה'תש"ב, 23 בדצמבר 1941), היה פוסק, מקובל, וממלא מקום החכם באשי ("וכיל") בבגדאד שבעיראק. התגורר לסירוגין גם בירושלים שם ייסד ישיבה ונפטר. היה גם משורר[2].
ביוגרפיה
נולד בבגדאד שבעיראק ליהושע הלוי. למד בישיבת "מדרש בית זלכה", והיה תלמידו של החכם באשי, הרב יצחק מג'לד. נהג לדרוש בבית הכנסת "שכּר" בשבת אחרי הצהרים.
בשנת ה'תר"ן (1890) עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, בשכונת הבוכרים. ייסד עם הרב יעקב חיים סופר בעל "כף החיים", שהיה החברותא שלו, את ישיבת "שושנים לדוד" לעדת הבבלים, הפועלת עד היום. בין השאר למד ממנו שם הרב יצחק כדורי. שימש גם נשיא כבוד של "ועד עדת הבבלים", שייצג את העדה מול השלטון הבריטי.
שנים ספורות אחרי שעלה לארץ ישראל נקרא לחזור לבגדד על מנת למלא את תפקיד החכם באשי. הוא נענה לקריאה, אך כעבור שנים ספורות החליט לחזור לירושלים. בשנת ה'תרפ"ב (1922) נסע לבגדאד ואסף כספים לתמיכה בעולים מבבל.
נפטר בירושלים בג' טבת ה'תש"ב (1941) ונקבר בהר הזיתים לצד החברותא שלו, הרב יעקב חיים סופר.
ספריו
- ערוגות הבושם - פירושים לאגדות חז"ל על סיום כמה מסכתות
- תהילה ותפארת - פירוש על דרך הקבלה לספר תהילים
- פתחי תשובה - חיבור על "תיקוני תשובה" להאר"י
- שמחת יום טוב - פירוש להגדה של פסח, ובסופו שבחי רבי משה אבן עזרא
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "רבי יחזקאל עזרא הלוי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3843
- חכם יחזקאל עזרא הלוי, באתר החכם היומי
- הלוי, יחזקאל עזרא בן יהושע, באתר בית התפוצות
- חכם יחזקאל עזרא יהושע הלוי ע"ה, ושירשור אודותיו, באתר העיראקי, לשימור מסורת יהודי עיראק
הערות שוליים
