בית הכנסת שושנים לדוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת "שושנים לדוד"
מידע כללי
שימוש בית כנסת וישיבה
כתובת רחוב הרב זוננפלד 46, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ה'תרס"ד בערך – הווה
קואורדינטות 31°47′27″N 35°13′20″E / 31.790770°N 35.222142°E / 31.790770; 35.222142
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הכנסת שושנים לדוד
בית הכנסת שושנים לדוד


בית הכנסת שושנים לדוד הוא בית כנסת וישיבה לעדה הבבלית בשכונת בית ישראל בירושלים.

תולדות בית הכנסת

בית הכנסת נוסד בעשור הראשון של המאה ה-20, (בין השנים ה'תרס"ד - ה'תרס"ט) על ידי עולי בבל בירושלים, שפנו לרבי דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק (אחי אמו ורבו של רבי יוסף חיים) שעלה מבגדד, בבקשה לעזרה בהקמת בית כנסת וישיבה לבני העדה בעיר שמחוץ לחומות. רבי דוד פנה במכתב לאחיינו בבגדד, וזה האחרון גייס את הנדבן יוסף חנניה שתרם את הסכום הדרוש לרכישת המגרש בפאתי שכונת בית ישראל. בשל השתדלותו בבניין בית הכנסת  נקרא בית הכנסת "שושנים לדוד" על שמו של רבי דוד. בבית הכנסת החל לפעול בית מדרש, אליו הגיעו ללמוד בני העדה הבבלית בירושלים, ופעל בו תלמוד תורה קטן  לילדי העדה שדבק בו הכינוי "תלמוד בבלי", והיה לתלמוד התורה הראשון לעדות המזרח מחוץ לחומות העיר העתיקה.  

בין מקימי בית הכנסת, גבאיו ומנהלי הישיבה בשנים הראשונות נמנו הרבנים רבי יעקב חיים סופר (שכתב בה את ספרו כף החיים), רבי יהושע שהרבני, רבי בן ציון חזן (שפרש כדי להקים את ישיבת פורת יוסף) ורבי יחזקאל עזרא רחמים. את הגיבוי הכלכלי לאחזקת המקום נתן מנשה מאיר מסינגפור, לבקשת הבן איש חי[1]. בשנת ה'תש"ב החליט ועד העדה הבבלית בירושלים לפרוס את חסותו על הישיבה, ותיקצב את החזקתו.  

מבנה בית הכנסת קרס ברעש האדמה שפקד את אזור ירושלים ב-28 בפברואר 1928[2]. הבניין שוקם על ידי מנשה מאיר[3].

כיום

כיום ממשיכות להתקיים תפילות בבית הכנסת. כמו כן, לפני חג הפסח פועלת במקום מאפיית מצות יד[4] קיים במקום כולל אברכים משעות הבוקר עד השעות הקטנות של הלילה כמו כן יש גם קבוצת לומדי תורת הסוד

לקריאה נוספת

  • בצלאל נרקיס, בית הכנסת שושנים לדוד - תשמישי קדושה ומצוות, הוצאת שקמונה, 1981

הערות שוליים

  1. ^ ראו דברי הבן איש חי אודות תרומותיו בקונטרס "בית תפילה" הנספח לשו"ת "רב פעלים"
  2. ^ אליעזר ליפא סוקניק וישעיהו פרס (עורכים), "ירושלם: קובץ החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה", ירושלים ה'תרפ"ח, עמ' שכ
  3. ^ אברהם תווינה, "גולים וגאולים" א', עמ' 101
  4. ^ חזקי ברוך, גדולי ירושלים מבקשים את המצות האלה, ערוץ 7, ט' בניסן ה'תשע"א.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0