קולין פאוול
קולין פאוול, 2014 | |||||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
קולין לות'ר פאוול (באנגלית: Colin Luther Powell; 5 באפריל 1937 – 18 באוקטובר 2021) היה מדינאי וגנרל אמריקאי, שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית בין השנים 2001–2005 בממשלו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש. בשנים 1989–1993 כיהן כיושב ראש המטות המשולבים, בעת מלחמת המפרץ[1]. לפני כן, מנובמבר 1987 עד ינואר 1989, שימש פאוול כיועץ לביטחון לאומי.
פאוול היה האפרו-אמריקני הראשון שכיהן בתפקיד מזכיר המדינה והראשון אשר שימש כיושב ראש המטות המשולבים.
קריירה צבאית
פאוול נולד בשכונת הארלם בעיר ניו יורק להורים שהיגרו מג'מייקה[2]. במקביל ללימודיו התיכוניים עבד בחנות לרהיטי תינוקות בבעלות יהודית וכגוי של שבת ולמד כך יידיש. הוא למד גאולוגיה בסיטי קולג' של ניו יורק[2] וקיבל תואר ראשון בשנת 1958. במקביל ללימודיו נרשם לקורס קציני מילואים של צבא ארצות הברית. הוא הוסמך כקצין ח"יר בדרגת לוטננט ושובץ כמפקד מחלקה בחטיבת החי"ר ה-48. בשנת 1962 נשלח כיועץ צבאי לווייטנאם ושהה שם כשנה. הוא סופח ליחידה של צבא דרום וייטנאם ולחם במלחמת וייטנאם[3], ואף נפצע במהלכה.
בשנת 1968, והוא בדרגת רב-סרן, נשלח בשנית לווייטנאם ושימש כעוזר מפקד אוגדת החי"ר ה-23. פאוול עוטר על גבורתו במדליית החייל, העיטור הגבוה ביותר למעשה גבורה שנעשה שלא במהלך עימות ישיר עם האויב, כאשר חילץ שלושה אנשי צוות, ובהם מפקד האוגדה, מהריסות מסוק שהתרסק. בהמשך, בעת ששימש כסמג"ד[4] מונה לנהל חקירה בהקשר לנסיבות שהובילו לטבח מי ליי[5], בעקבות מכתב שכתב חייל בשם טום גלן ובו טענות על ברוטליות שגרתית של חיילי הדיוויזיה האמריקנית נגד אזרחים וייטנאמים חפים מפשע. תוצאות המכתב הדהדו ברחבי הדיוויזיה, וערמות של עדויות תומכות מפי חיילים הצטברו במערכת הצבאית. חקירתו העצמאית הפריכה את הטענות והעלתה "כי היחסים בין החיילים האמריקאים לאזרחים הווייטנאמים היו מצוינים". בשנים 1976–1977 פיקד על החטיבה ה-2 בדיוויזיה המוטסת ה-101[6].
כגנרל בצבא ארצות הברית הוא שירת כעוזר בכיר של מזכיר ההגנה קספר ויינברגר[7] ביוני 1986 מונה למפקד הקורפוס החמישי. בעקבות חשיפת פרשת איראן–קונטראס בסוף 1986, אולץ ג'ון פוינדקסטר, היועץ לביטחון לאומי, להתפטר ובמקומו מונה פרנק צ. קרלוצ'י, שמינה את פאוול לסגנו. לאחר כשנה, כשמזכיר ההגנה קספר ויינברגר התפטר, מונה קרלוצ'י למזכיר ההגנה ופאוול התמנה ליועץ לביטחון לאומי של הנשיא רונלד רייגן[8][9]. פאוול כיהן בתפקיד מנובמבר 1987 עד ינואר 1989, ונחשב למי ששיקם את האמון במועצה לביטחון לאומי[2]. לאחר מכן היה במשך מספר חודשים מפקד פיקוד כוחות צבא ארצות הברית. באוקטובר 1989 מונה ליושב ראש המטות המשולבים, והיה לאפרו אמריקאי הראשון בתפקיד זה וגם לאדם הצעיר ביותר המכהן בו[2][10] (1989-1993), כולל בעת הפלישה האמריקאית לפנמה ובמלחמת המפרץ ב-1991.
קריירה פוליטית
עם מינויו למזכיר המדינה ב-2001 היה פאוול הגבר האפרו אמריקאי בדרגה הבכירה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.
פאוול ידוע בין השאר בגלל הטראומה שהשאירה עליו מלחמת וייטנאם, אשר גרמה לו לפתח את "דוקטרינת פאוול"[3], מונח עיתונאי לשורה של שאלות שיש לשאול בטרם תקיפה אמריקנית במדינה זרה[11]. במהלך שירותו הצבאי והאזרחי זכה לעיטורים רבים, ביניהם, מדליית הזהב של הקונגרס, פעמיים במדליית החירות הנשיאותית, מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (ארבע פעמים), מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית) (פעמיים), אות לגיון ההצטיינות (פעמיים), מדליית החייל, כוכב הארד, מדליית האוויר, אות לגיון הכבוד (צרפת), ואביר מסדר האמבט (בריטניה).
למרות היותו רפובליקני, תמך פאוול בבחירותו של המועמד הדמוקרטי ברק אובמה ב-2008 ושוב ב-2012[12].
במהלך הצבעת האלקטורים לאחר הבחירות לנשיאות ב-2016 שלושה אלקטורים ממדינת וושינגטון הצביעו עבור פאוול במקום להילרי קלינטון[13].
בינואר 2021, לאחר ההסתערות על הקפיטול, אמר פאוול כי הוא כבר לא יכול לקרוא לעצמו רפובליקני[14].
חיים אישיים
פאוול התחתן עם אלמה ויוויאן (לבית ג'ונסון) ב-25 באוגוסט 1962. בנם, מייקל פאוול, היה יו"ר ועדת רשות התקשורת הפדרלית (FCC) בשנים 2001 עד 2005. בנותיו, לינדה פאוול, שחקנית, ואנמרי פאוול.
פאוול נפטר ב-18 באוקטובר 2021 בגיל 84, לאחר שלקה בנגיף הקורונה[15][16].
לקריאה נוספת
- עפר שלח, "האומץ לנצח", תל אביב: ידיעות ספרים, 2015.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: קולין פאוול |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קולין פאוול |
- קולין פאוול, ברשת החברתית פייסבוק
- קולין פאוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קולין פאוול, באתר מדליית החירות הנשיאותית
- אמיר אורן, אומדן החיילים הנפגעים לא יהיה הפעם שיקול עליון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2001
- אמיר אורן, הכנות אחרונות למפגש קטלני, באתר הארץ, 5 במרץ 2003
- אמיר אורן, מנקודת מבטו של גנרל, באתר הארץ, 25 באפריל 2002
- קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי, באתר הארץ, 25 ביולי 2001
- קולין פאוול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ עפר שלח, החלון האמריקאי נסגר, באתר nrg, 22 במרץ 2011.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 קולין פאוול – הרמטכ״ל האמריקני השחור הראשון, חדשות, 11 באוגוסט 1989
- ^ 3.0 3.1 עפר שלח, ארה"ב: עדיין מעצמה - אבל כבר לא לבד בעולם, באתר nrg, 19 בדצמבר 2009
- ^ קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי, באתר הארץ, 25 ביולי 2001
אמיר אורן, מנקודת מבטו של גנרל, באתר הארץ, 25 באפריל 2002 - ^ קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי, באתר הארץ, 25 ביולי 2001.
- ^ אבי רז, שמחוני, פרק ב', מעריב, 17 באוקטובר 1986, המשך, המשך.
- ^ אמיר אורן, הכנות אחרונות למפגש קטלני, באתר הארץ, 5 במרץ 2003.
- ^ בני אבני, שר הגנה ויינברגר יתפטר, כנראה מחר, חדשות, 4 בנובמבר 1987
- ^ עמנואל רוזן, "קולין פאוול עשוי להרחיב שיתוף הפעולה עם ישראל", מעריב, 15 באוגוסט 1989
- ^ אמיר אורן, אוהל הדוד טומי, באתר הארץ, 3 באפריל 2003.
- ^ אמיר אורן, אומדן החיילים הנפגעים לא יהיה הפעם שיקול עליון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2001
- ^ Colin Powell: Republican Party Needs Me More Than The Democratic Party Needs Me
- ^ ארבעה אלקטורים שוברים ולא מצביעים לקלינטון ג'ים ברונר, סיאטל טיימס מתאריך 19 בדצמבר 2016
- ^ Marina Pitofsky, Colin Powell: 'I can no longer call myself a fellow Republican', TheHill, 2021-01-10 (באנגלית)
- ^ Devan Cole CNN, Colin Powell, military leader and first Black US secretary of state, dies after complications from Covid-19, CNN
- ^ ynet, מזכיר המדינה לשעבר קולין פאוול מת מסיבוכים של קורונה, באתר ynet, 18 באוקטובר 2021
מזכירי המדינה של ארצות הברית | ||
---|---|---|
|
היועצים לביטחון לאומי | ||
---|---|---|
|
פרס הנשיא של NAACP | |
---|---|
|
38845528קולין פאוול
- ניו יורק: אישים
- בוגרי הסיטי קולג' של ניו יורק
- חברי המפלגה הרפובליקנית (ארצות הברית)
- גנרלים בצבא ארצות הברית
- מזכירי המדינה של ארצות הברית
- אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מקבלי מדליית החירות הנשיאותית
- מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס
- היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות מפקדים
- מעוטרי לב הארגמן
- מעוטרי כוכב הארד
- מלחמת המפרץ: אישים
- מעוטרי מדליית האוויר
- זוכי פרס פולברייט
- יושבי ראש המטות המשולבים
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'ורג' ווקר בוש
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של משמר החופים
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של הצי
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של חיל האוויר
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת וייטנאם
- אמריקאים ממוצא ג'מייקני
- מפקדי פיקוד כוחות צבא ארצות הברית
- נשיאות רונלד רייגן
- מפקדי הקורפוס החמישי בצבא ארצות הברית
- מעוטרי מדליית החייל
- תוכנית הגרעין העיראקית
- אמריקאים שנולדו ב-1937
- אמריקאים שנפטרו במגפת הקורונה
- אמריקאים שנפטרו ב-2021
- בוגרי מכללת פיקוד ומטה הכללי של צבא ארצות הברית
- סגל מכללת פיקוד ומטה הכללי של צבא ארצות הברית
- זוכי פרס וודרו וילסון