ג'ון שאליקשווילי
גנרל ג'ון שאליקשווילי, 1993 | |
לידה |
27 ביוני 1936 ורשה, הרפובליקה השנייה של פולין |
---|---|
פטירה | 23 ביולי 2011 (בגיל 75) |
כינוי | גנרל שאלי |
השתייכות | צבא ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1958–1997 (כ־39 שנים) |
דרגה | גנרל |
תפקידים בשירות | |
מפקד כוחות נאט"ו באירופה, יושב ראש המטות המשולבים | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת וייטנאם | |
עיטורים | |
מדליית החירות הנשיאותית מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה מדליית השירות המצוין אות לגיון ההצטיינות כוכב הארד מדליית האוויר |
ג'ון שאליקשווילי (באנגלית: John Shalikashvili, בגאורגית: ჯონ მალხაზ შალიკაშვილი, ג'ון מלחז שאליקָשווילי; 27 ביוני 1936 - 23 ביולי 2011) היה גנרל ויושב ראש המטות המשולבים של ארצות הברית בין השנים 1997-1993, והוא המהגר היחיד בהיסטוריה של ארצות הברית שהגיע לדרגה האפשרית הגבוהה ביותר בצבא ארצות הברית.
שאליקשווילי נולד בוורשה שבפולין להורים פליטים מגאורגיה. אביו היה בן למשפחת אצולה גאורגית.
נעורים
ג'ון שאליקשווילי היה נצר לבית האצולה הגאורגי שאליקשווילי שקיים מימי הביניים. אביו, הנסיך דימיטרי שאליקשווילי (1896–1978), שירת בצבא הקיסרי של רוסיה; דימיטרי היה נכדו של הגנרל הרוסי דמיטרי סטרוסלקי. לאחר המהפכה הבולשביקית, הפך דימיטרי לסגן אלוף בצבא של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה. כשברית המועצות פלשה וכבשה את גאורגיה בשנת 1921, היה דימיטרי בשירות דיפלומטי בטורקיה. דימיטרי הצטרף לאחר מכן לגולים גאורגים אחרים בפולין, שם פגש והתחתן עם אמו של ג'ון, מריה, ממוצא פולני וגרמני, בתו של רוזן רודיגר-בילאג'ו, שהיה גנרל של הצאר הרוסי. היו להם שלושה ילדים: אוטר, ג'ון וגייל. דימיטרי שירת בצבא הפולני (יחד עם הקצינים הגאורגים הגולים האחרים) כקצין שכיר חרב.
בשנת 1939, נלחם דמיטרי נגד הפלישה הגרמנית לפולין, ולאחר התבוסה הפולנית השתחרר. בשנת 1941 הוא התגייס ללגיון הגאורגי, כוח של גאורגים אתניים שגויס על ידי גרמניה הנאצית כדי להילחם נגד ברית המועצות. היחידה שולבה מאוחר יותר בכוחות הואפן אס אס והועברה לנורמנדי. דימיטרי נכנע לכוחות בריטיים והיה שבוי מלחמה עד לאחר המלחמה. אוסף של כתביו של דימיטרי שאליקשווילי הופקד במכון הובר. בינתיים, מריה, ג'ון ושני אחיו, חוו את ההרס של ורשה. ככל שהצבא האדום התקרב לוורשה בשנת 1944, ברחה המשפחה לפפנהיים, גרמניה, והתאחדה עם דימיטרי בדרך. בפפנהיים, בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, הייתה הפעם הראשונה שג'ון ראה חיילים אמריקאים. משפחתו שהתה אצל קרובי משפחה בפפנהיים במשך שמונה שנים.
בשנת 1952, כאשר ג'ון היה בן 16, המשפחה היגרה לפאוריה שבאילינוי. הם נעזרו בכנסייה ובקרובי משפחה כדי להיקלט, והשתלבו בתחום הבנקאות.
כאשר ג'ון הגיע לפאוריה הוא דיבר מעט אנגלית. שאליקשווילי הלך לתיכון בפאוריה, שבו הוא רץ למרחקים ארוכים. הוא למד באוניברסיטת בראדלי בפאוריה, וקיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות בשנת 1958. מאוחר יותר קיבל תואר שני ביחסים בינלאומיים מבית הספר אליוט לעניינים בינלאומיים, המשתייך לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
בחודש מאי 1958 הפכו שאליקשווילי ומשפחתו לאזרחים אמריקאים. הייתה זו האזרחות הראשונה שהוא החזיק בה אי פעם. בעבר הוא סווג כ"חסר מדינה", שכן הוא נולד להורים שהוגדרו כפליטים.
קריירה צבאית
לאחר סיום לימודים ב-1958, הוא תכנן לעבוד בחברת משאיות, אבל קיבל צו גיוס. הוא נכנס לצבא כטוראי, נהנה מזה, ושאף להגיע לבית הספר לקצינים. הוא קיבל דרגת סגן שני בשנת 1959. שאליקשווילי שירת בתותחנים ובתפקידים שונים בהגנה האווירית (נגד מטוסים) כמפקד מחלקה, מדריך וכמפקד סוללה. הוא שירת בוייטנאם במחוז קואנג טרי. הוא פיקד על הסיוע צבאי, ושימש כיועץ בכיר במחוז בשנים 1968–1969. הוא קיבל על שירותו את כוכב הארד עם "וי" על גבורתו במהלך מלחמת וייטנאם. מיד לאחר שירותו בווייטנאם, הוא החל ללמוד במכללת המלחמה של הצי בניופורט, רוד איילנד.
בשנת 1970 הוא הפך לקצין המבצעים של הגדוד ה-2 של רגימנט התותחנים ה-18 בפורט לואיס, וושינגטון. מאוחר יותר, בשנת 1975, הוא פיקד על הגדוד ה-1 ברגימנט התותחנים ה-84 בחטיבת חי"ר ה-9 בפורט לואיס. בשנת 1977 הוא לימד במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית ושימש כמפקד דיוויזיית התותחנים (DIVARTY) של הדיוויזיה המשוריינת ה-1 בגרמניה. בשנת 1987 פיקד שאליקשווילי על דיוויזיית החי"ר ה-9 בפורט לואיס.
שאליקשווילי הצליח בצורה לא מבוטלת כמפקד כוחות שמירת השלום והפעילות ההומניטרית בצפון עיראק לאחר מלחמת המפרץ. משימה זו הייתה כרוכה במשא ומתן אינטנסיבי ומורכב עם הממשלה טורקית, ומפגשי פנים אל פנים קשים עם הצבא העיראקי. עוד הישג חשוב היה ייסודה של תוכנית חזון 2010, שתהפוך את צבא ארצות הברית לכוח צבאי גדול דיגיטלי ויעיל.
בשנים 1992–1993 כיהן שאליקשווילי כמפקד כוחות נאט"ו ומפקד פיקוד אירופה של ארצות הברית. ב-1993 מונה ליושב ראש המטות המשולבים על ידי הנשיא ביל קלינטון. הוא פרש מהצבא בספטמבר 1997, לאחר ששמש במשך 38 שנים.
חיים אישיים
שאליקשווילי היה יועץ לקמפיין לנשיאות של ג'ון קרי שנת 2004. הוא היה פרופסור-אורח במרכז לביטחון ושיתוף פעולה בינלאומי באוניברסיטת סטנפורד. הוא שימש כמנהל השקעות במספר חברות וכן יו"ר הלשכה הלאומית למחקר אסיה.
שאליקשווילי היה נשוי ואב לשני ילדים. הבכור, בראנט, בוגר האוניברסיטה של מדינת וושינגטון. שאליקשווילי לקה בשבץ מוחי חמור ב -7 באוגוסט 2004.
שאליקשווילי נפטר ב-23 ביולי 2011, בגיל 75, במרכז הרפואי הצבאי מאדיגן, וושינגטון, משבץ מוחי. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון בווירג'יניה.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמונות ג'ון שאליקשווילי |
23104868ג'ון שאליקשווילי
- גנרלים בצבא ארצות הברית
- אנשי צבא גאורגים
- אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מקבלי מדליית החירות הנשיאותית
- מעוטרי מדליית האוויר
- יושבי ראש המטות המשולבים
- נאט"ו: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון
- מעוטרי צלב התעופה המצוינת (ארצות הברית)
- מעוטרי לב הארגמן
- מעוטרי כוכב הארד
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת וייטנאם
- מהגרים מגרמניה לארצות הברית
- מפקדי פיקוד אירופה של ארצות הברית
- אמריקאים שנפטרו ב-2011