קבר יונתן בן עוזיאל
 | |
| מתחם הקבר בעמוקה | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| נקבר | יונתן בן עוזיאל |
| תאריך פטירה | כ"ו בסיון (מסורתי) |
| תקופה | המאה ה-1 |
| תאריך גילוי | המאה ה-11 |
| מגלה | אביתר גאון (מתעד ראשון) |
| ידוע כסגולה | לשידוך |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   קבר יונתן בן עוזיאל | |
מקום קברו של התנא יונתן בן עוזיאל אינו נזכר בספרות חז"ל, אך על פי עדות מסוף המאה ה-11 קברו שכן באזור הר דלתון. על פי עדות אחרת מתחילת המאה ה-13 קברו שכן בעמוקה הסמוכה. עדות נוספת מתחילת המאה ה-13 מציינת את קברו באזור הירדן. כיום, הקבר בעמוקה נחשב לאחד מקברי הצדיקים המפורסמים בארץ ישראל ובעולם.
היסטוריה
דלתון
האזכור המוקדם ביותר לקברו מופיע לראשונה ב"מגילת אביתר"[1] מאת רב אביתר גאון, בשנת 1083 (כ-1000 שנה אחרי תקופת יונתן בן עוזיאל), המתאר את מסע הלווייתו של אביו רב אליהו הכהן גאון וקבורתו בדלתון, בסמיכות לקברו של בן עוזיאל. אך מתיאורו לא ברור האם התכוון לדלתון עצמה או קרוב אליה (או אף לעמוקה הסמוכה).
וישאוהו כל יש[ראל] במשא הכתף ולא על הסוסים מהלך שלשת ימים להר הגליל לדלתון, ויקבר בראש ההר אצל ר יוסי הגלילי וסביביו יונתן בן עוזיאל והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה זקינו וכל הצדיקים כולם
עמוקה
רבי שמואל ב"ר שמשון (סביב שנת 1210 לערך), בחיבורו "מסע דפלסטינא", מציין את קברו לראשונה בעמוקה[2][3]:
באנו לכפר (עמינו) [עמיקו] ומצאנו שם קבר יונתן בן עוזיאל, ועליו אילן גדול. והישמעאלים מביאין עליו שמן ומדליקים נר לכבודו, גם נודרים שם נדרים לכבודו
בשנת 1875 ביקר בעמוקה חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן, וכתב כי במקום יושבים אלג'ירים אחדים, שהתיישבו במקום לאחר ששירתו בצבאו של עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי (עבד אל-קאדר האלג'יראי). הוא ציין כי מצא בקרבת מקום בניין עתיק שנראה כמו בית כנסת, וכן עץ זקן שחלק מענפיו "נסמכים על אבני גזית שעולי הרגל היהודים כותבים עליהן את שמותיהם".[4]
הירדן
רבי מנחם החברוני (מאי/יוני 1215), מתאר את קברו באזור הירדן:
סגולות
נהוג לעלות אל קברו שבעמוקה ב־כ"ו בסיוון ש התקבע כיום פטירתו, וכן בראשי חודשים ובאמצע החודש. בפועל, ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל במאה ה-17 הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון, זוגיות טובה, בריאות טובה.
מקור המנהג אינו ברור. זאב וילנאי, בספרו "מצבות קודש בארץ־ישראל", מעלה שתי השערות: האחת, שהמנהג התפתח בעקבות הכתוב בתרגום פסאודו-יונתן (דברים, כ"ד, ו') הכותב כי כל המונע את הקשר בין חתן לכלה הרי הוא כופר בחיי העולם הבא. השנייה, כי מדובר בקריאה מוטעית של דברי רש"י: ”...שאין מוצאין אשה פונין והולכין לשם והיא עמוקה” (יבמות יז, א, ד"ה "שהכל פונים שם"). למעשה, צמד המלים "והיא עמוקה" משתייך ל"דיבור המתחיל" הבא בדברי רש"י, ומתייחס לדברי הגמרא "והיא עמוקה משאול", אך הקריאה המוטעית קשרה דברי רש"י עם היישוב עמוקה.[5]
הרב יעקב ישראל קניבסקי טען אף הוא שאין מקור לסגולה,[6] מנגד, הרב עובדיה יוסף תמך בסגולה זו.[7] מספר רבנים נתנו מקורות דרשניים לסגולה.[8]
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאה מחודשת של אחיעבר - ירושלים, 1980.
- מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1986
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הביטחון - הוצאה לאור, 1991.
- נורית ליסקובסקי, "יישום גישה מעין ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל", קתדרה 133, תשרי תש"ע.
הערות שוליים
- ^ נוסח המגילה באתר מאגרים
- ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא", עמ' 63
- ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר מסעות, מסע דפליסטינא מר' שמואל ב"ר שמשון (1210), עמ' 64.
- ^ ויקטור גרן, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 244-245
- ^ הרב בונים שרייבר המליץ להמשיך עם טעות זו ולקרוא את שני המילים בדיבור המתחיל הקודם "שאינם מיוחסים".
- ^ ארחות רבינו, ח"א עמ' ש"ז
- ^ מעדני המלך ח"ג עמ' קס"ח
- ^ הרב דן סגל, הרב יעקב גלינסקי, הפני מנחם ועוד, ראו: אברהם בוחבוט, רבי יונתן בן עוזיאל - סגולה לזיווג, חשוון תשפ"ב
38769975קבר יונתן בן עוזיאל