פרדריק וילם דה קלרק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פרדריק דה קלרק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרדריק וילם דה קלרק
Frederik Willem de Klerk
פרדריק וילם דה קלרק, 2012
פרדריק וילם דה קלרק, 2012
פרדריק וילם דה קלרק, 2012
לידה 18 במרץ 1936
יוהנסבורג, איחוד דרום אפריקה דרום אפריקה (1928–1994)דרום אפריקה (1928–1994)
פטירה 11 בנובמבר 2021 (בגיל 85)
קייפטאון, דרום אפריקה
מדינה דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
מפלגה המפלגה הלאומית
נשיא דרום אפריקה ה־9
20 בספטמבר 1989 – 10 במאי 1994
(4 שנים ו־33 שבועות)

פרדריק וילם דה קלרק (באפריקאנס: Frederik Willem de Klerk‏; 18 במרץ 1936 – 11 בנובמבר 2021) היה מדינאי דרום-אפריקאי, נשיא דרום אפריקה בשנים 1989–1994, והאדם הלבן האחרון שכיהן בתפקיד זה. דה קלרק היה ידוע בעיקר כרפורמיסט שהיה אחראי לביטול משטר האפרטהייד הגזעני ולהפיכת דרום אפריקה למדינה דמוקרטית מלאה, בה בני כל הגזעים, כולל הרוב השחור, נהנים מזכות הבחירה וזכויות אחרות. דה קלרק הוא חתן פרס נובל לשלום לשנת 1993. במדינתו הוא נקרא בקיצור FW.

ביוגרפיה

דה קלרק נולד ביוהנסבורג כבן למשפחת פוליטיקאים אפריקאנרית: אביו יוהאנס דה קלרק היה שר ונשיא הסנט של דרום אפריקה, ודודו יוהאנס סטריידום היה ראש ממשלת דרום אפריקה בין השנים 1954–1958. ב-1958 סיים בהצטיינות לימודי משפטים.

קריירה פוליטית

ב-1969, נבחר לראשונה כחבר פרלמנט מטעם המפלגה הלאומית – מפלגת השלטון השמרנית-לאומנית של ימי האפרטהייד. בשנת 1978 מונה לשר בממשלה, וב-1982, הועמד בראש המפלגה הלאומית בפרובינציית טרנסוואל.

לאחר קריירה פוליטית ארוכה בה רכש לעצמו מוניטין שמרני, עמד ב-1989, בראש קבוצת ה"נאורים" במפלגה, ובפברואר נבחר לעמוד בראשה. בספטמבר אותה שנה, כאשר אולץ הנשיא פיטר וילם בותה לפרוש בעקבות שבץ מוחי שלקה בו, תפס דה קלרק את מקומו כנשיא המדינה.

נשיאות וביטול האפרטהייד

דה קלרק לוחץ את ידו של נלסון מנדלה

מיד עם כניסתו לתפקיד התגלה דה קלרק כרפורמיסט נאור, שהבין כי משטר האפרטהייד הגיע אל סוף הדרך ושאין מנוס משיתוף הרוב השחור בשלטון. הרפורמות החלו להתגלגל במהירות, ובנאומו ההיסטורי בפרלמנט ב-2 בפברואר 1990 הודיע דה קלרק כי הוא מכיר בכך שמדיניות האפרטהייד נכשלה. באותו מעמד התיר מחדש את פעילותם של הקונגרס הלאומי האפריקני (ANC), הקונגרס הפאן אפריקניסטי (PAC), והמפלגה הקומוניסטית, שהיו עד אז מחוץ לחוק. במקביל הודיע על שחרורם של אסירים פוליטיים רבים, ביטל את עונש המוות, והגביל את אורך תקופת מעצרים מנהליים למקסימום 6 חודשים. שבוע מאוחר יותר, ב-10 בפברואר 1990, הסעיר את דרום אפריקה והעולם כולו כשהכריז שלמחרת היום ישתחרר נלסון מנדלה מכלאו. במאי אותה שנה החלה ממשלתו במשא ומתן עם ה-ANC, שבעקבותיו הסכים ANC לנטוש את המאבק המזוין, וביוני 1990 בוטל מצב החירום ששרר במדינה.

ב-1991 ביטל דה קלרק את חוקי האפליה שעוד נותרו בתוקף – החוקים שנגעו לבעלות על קרקעות, לאזורי מגורים, ולסיווג על פי גזע במרשם האוכלוסין. במרץ 1992 נתנו אזרחיה הלבנים של דרום אפריקה במשאל עם, ברוב סוחף, מנדט לדה קלרק לנהל משא ומתן עם ה-ANC ותנועות אחרות על חוקה חדשה למדינה, שתשתף את הרוב השחור בשלטון. ב-1993 קיבלו דה קלרק ונלסון מנדלה את פרס נובל לשלום על פועלם המשותף לביטול האפרטהייד והעברת השלטון בדרכי שלום.

הרפורמות של דה קלרק הקנו לו יריבים מבית, גם מתוך מפלגתו. קבוצה של שמרנים חסידי האפרטהייד עזבו את המפלגה הלאומית והצטרפו למפלגה השמרנית שהתנגדה לרפורמות. התנגדות מחתרתית יותר הייתה גם מצד "תנועת ההתנגדות האפריקאנרית" הימנית-קיצונית. במקביל נמשכו עימותים אלימים ועקובים מדם בין ה-ANC ליריבתה באופוזיציה - מפלגת החופש אינקאתה של בני הזולו.

לאחר הנשיאות

באפריל 1994 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בהן השתתפו בני כל הגזעים במדינה. דה קלרק התמודד באופן סמלי על הנשיאות מול מנדלה, שכצפוי זכה ברוב מוחץ. בממשלת האחדות הלאומית שקמה שימש דה קלרק כסגן-נשיא לצד מנדלה, עד שהכריז על פרישתו בשנת 1996. ב-1997 דה-קלרק ויתר על ראשות המפלגה הלאומית ועזב את החיים הפוליטיים.

חיים אישיים

בשנת 1998 התגרש דה קלרק מאשתו מזה 38 שנה מריקה דה קלרק. זמן קצר לאחר מכן נשא דה קלרק את אליטה גאוריאדס לאישה.

בדצמבר 2001, הזדעזעה דרום אפריקה מן הרצח הברוטאלי של גרושתו מריקה במהלך שוד אלים. מריקה נמצאה בדירתה בקייפטאון כשעליה סימני דקירה וחנק. באותה העת שהה דה קלרק בשוודיה לרגל אירוע המציין 100 שנים לפרס נובל. הרוצח, מאבטח אפריקני שחור, נתפס ונשפט ונגזר עליו מאסר עולם.

ב-11 בנובמבר 2021 נפטר דה קלרק ממחלת הסרטן[1].

ספרו

בשנת 1999 ראתה אור האוטוביוגרפיה של דה קלרק "The Last Trek-A New Beginning".

הוקרה

בשנת 2014 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[2].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדריק וילם דה קלרק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רם ברנדס, נשיא דרום אפריקה לשעבר פרדריק דה קלרק שביטל את משטר האפרטהייד מת בגיל 85, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בנובמבר 2021
  2. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה


זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925 דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975 ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000 ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד​ (2019) • תוכנית המזון העולמית​ (2020) • מוראטוב, רסה​ (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
נשיאי דרום אפריקה
חוקת 1961 (תפקיד ייצוגי) צ'ארלס רוברטס סווארט • תאופילוס אבנהעזר דונגס • ז'וזואה פרנסואה נודה • יאקובוס יוהנס פושה • יוהאנס דה קלרק • ניקולאס יוהאנס דידריקס • מרה פיליון • ג'ון פורסטר • מרה פיליון
חוקת 1983 (תפקיד ביצועי) פיטר וילם בותה • כריס היוניס • פיטר וילם בותה • פרדריק וילם דה קלרק
חוקת 1996 (תפקיד ביצועי) נלסון מנדלה • תאבו מבקי • קגאלמה מוטלנטה • ג'ייקוב זומה • סיריל רמפוזה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרדריק וילם דה קלרק34395165Q151813

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פרדריק_וילם_דה_קלרק&oldid=2186959"