קרנף רחב-שפה

קרנף רחב־שפה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מפריטי פרסה
משפחה:	קרנפיים
סוג:	קרנף רחב שפה
מין:	קרנף רחב־שפה
תת-מינים
	C. s. cottoni; C. s. simum
שם מדעי
	Ceratotherium simum
תחום תפוצה
	; תפוצת תת־המין הצפוני תפוצת תת־מין הדרומי

קרנף רחב־שפה (שם מדעי: Ceratotherium simum) הוא מין של קרנף מהסוג קרנף רחב שפה, הנפוץ בסוואנות של אפריקה. מקור השם "קרנף" הוא בהלחם "קרן" ו"אף". קרוי גם "קרנף לבן" בשל תרגום שגוי של המילה weit ("רחב" באפריקאנס) ל־white ("לבן" באנגלית). משום כך נוסף לשמו של קרנף צר־שפה, מין נוסף החי באפריקה, השם "קרנף שחור". צבעו של הקרנף רחב־השפה בהיר מעט מזה של הקרנף צר־השפה. הוא אחד מבעלי החיים הגדולים ביותר על פני היבשה ובין חמשת הגדולים של אפריקה. רק הפילים גדולים ממנו והוא דומה בגודלו להיפופוטם. הוא ניזון בעיקר מעשב. תוחלת חייו של הקרנף רחב־השפה היא 30–35 שנה בטבע ו־40–45 שנה בשבי.

תת־מינים

קרנף רחב-שפה צפוני C. s. cottoni – בשמורת טבע בקניה נותרו רק שני פרטים ממין נקבה, בנות כלאיים ששמותיהן נאג'ין ופאטו.^[1]^[2] ככל הנראה נכחד בטבע, והתת־מין מוגדר בסכנת הכחדה חמורה.^[3] הניסיון להציל את תת-המין נעשה על-ידי הפריה.
קרנף רחב־שפה דרומי C. s. simum

אנטומיה

גובהו של הקרנף רחב־השפה נע בין 1.5 ל־1.85 מטרים. אורך גופו עד ארבעה מטרים, וזנבו מגיע לאורך של 60 סנטימטרים. אורך הקרן הוא למעלה ממטר. משקלו נע בין 2,500 ל־3,500 קילוגרמים.^[4] למרות משקלו הרב, הוא מסוגל להגיע למהירויות של 40 קילומטרים בשעה ואף למעלה מכך.

גופו של הקרנף כבד המשקל ארוך והוא בעל רגליים קצרות וחזקות המאפשרות את ריצתו המהירה. כמו לקרנף צר־השפה, גם לקרנף זה שתי קרניים שהאחורית בהן קצרה יותר. הקרן הקדמית משמשת לחפירה, להגנה ולתקיפה. משני צידי הקרן נמצאות שתי עיניים קטנות. ראייתו של הקרנף חלשה והקרן חוסמת את שדה הראייה. כדי להיטיב לראות הקרנף מטה את ראשו. לקרנפים שמיעה מעולה בזכות אוזניהם הארוכות. הם נעזרים בחוש ריחם המפותח כדי למצוא את מזונם.

רבייה

הנקבה נמצאת בהריון במשך 17 עד 18 חודשים, ובסופם היא תמליט לרוב ולד אחד. משקלו של הוולד כ־40 ק"ג.^[4] זכרים מבוגרים נראים לבד, או בחברת נקבה שלעיתים מלווה בקרנפון. בעונת הרבייה הנקבה מפרישה ריחות, וכך מושכת אליה את הזכר. עימותים בין זכרים בעונת הרבייה קשים ועלולים להסתיים במוות בשל פציעה מהקרן. הוולדות מגיעים לבגרות כעבור כשנתיים והאם מטפלת בהם עד אז, כך שהנקבות חיות בזוגות עם הגורים.

תפוצה ושימור המין

נותרו רק כמה אלפים מאוכלוסיית הבר, ומספרם מוערך ב־20,170 פרטים.^[5] בעבר שוטטו הקרנפים רחבי־השפה במרחבי אפריקה באזורים רבים. עם עלות השחר היו יוצאים לנהר או לבור המים הקרובים ושם היו משכשכים בבוץ כדי לנקות את עורם מן הטפילים השונים, בעוד בני השבטים המקומיים ממתינים לשעת כושר בניסיון לצוד אותם בשל עורם העבה ובשרם למאכל. ברם ציד שכזה לא הביא את הקרנפים אל סף כליה. הקרנף רחב־השפה הוכרז בעל חיים מוגן והוא מצוי כיום בסכנת הכחדה בשל גורם נוסף – קרנו.

הסיבה העיקרית לציד הפרוע נובע מחשיבות הקרן באמונתם של עמי מזרח אסיה. בני עמים אלה מאמינים כי החומר שממנו הקרן עשויה תורם לחיזוק כוח הגברא והוא בעל סגולות רפואיות אחרות וגם כישופיות. בשל כך רב הביקוש לקרנו של קרנף זה ושל מיני קרנף אחרים. באמונתם של עמים אלה אין ממש. הקרן עשויה שיער נוקשה וחסר בה הורמון הטסטוסטרון, הוא ההורמון הגברי. נראה כי מקורה של אמונה זו נובע מכך שבקרניהם של איילים אכן מצוי שיעור זעיר של טסטוסטרון, אולם לא ידוע כיצד השתרשה האמונה דווקא בכל הנוגע לקרנו של הקרנף.

כיום מצויים הקרנפים רחבי־השפה בשמורות טבע ובפארקים לאומיים תחת השגחה קפדנית ופיקוח כדי למנוע כל פגיעה בהם. בשנים האחרונות אף נהוג להרדימם ולהסיר את הקרן כדי למנוע כל רצון להמיתם בגללה. נעשים גם ניסיונות בעולם כולו להרבותם בשביה, אך לרוב גני החיות נוחלים כישלון חרוץ. בגן החיות מקבלים בעלי החיים מזון מועשר כדי לשמור את מצב בריאותן של החיות שפיר ככל שניתן, אולם המזון המועשר מביא לתוצאה בלתי רצויה כאשר נקבת הקרנף הרה, כי העובר מתפתח מעל הגודל הרצוי ולעיתים האם מתה בלידה. מלבד זאת, ככל הנראה, ויטמינים מסוימים שמצויים במזון המועשר גורמים להפלתו של העובר ולחולשה אצל האם. נראה גם שזכר בודד מאבד עניין בנקבה לאחר זמן לא רב ומחויב בתחרות עם זכר אחר כדי לחזר אחר הנקבה במידה הרצויה.

הואיל וקרנפים אלה כמעט שאינם מתרבים בגני חיות, הם מובאים לשם בדרך כלל מן הטבע, בניגוד למרבית בעלי החיים שם, שמתרבים גם בשביה. הבאתם לגני חיות, גם אם מטרתה היא להרבותם, לא תמיד פועלת בכיוון הרצוי, משום שחיות בר מתקשות לעיתים להסתגל לחיי שביה ומצויות במצב עקה תמידי, אשר אינו מאפשר להן כלל להתייחם.

בנובמבר 2015 מתה בגן החיות שבסן־דייגו נקבת קרנף לבן מהתת־מין הצפוני, והזכר האחרון מת ב־20 במרץ 2018 בקניה. משכך נותרו מתת־מין זה שתי נקבות בלבד.^[6]^[1]

באוגוסט 2019 הצליחה קבוצת מדענים מאיטליה להפרות באופן מלאכותי ביציות שנלקחו משתי הנקבות האחרונות מהתת־המין הצפוני. ההפריה נעשתה בעזרת זרע שנלקח בעבר משני זכרים של התת־המין, שחיו בגן חיות בצ'כיה, לפני מותם.^[7]^[8]