פסיכולוגיה חינוכית
פסיכולוגיה חינוכית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר תהליכים חינוכיים מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראה והפסיכולוגיה החברתית של בתי ספר כמסגרות ארגוניות.
באירופה ובישראל העוסק בתחום זה מוכר בשם "פסיכולוג חינוכי", בעוד בארצות הברית מקבילו מוגדר כ"פסיכולוג בית-ספר". הפסיכולוגים החינוכיים עובדים בבתי הספר וגני הילדים ברחבי הארץ, במסגרת הרשויות המקומיות, וכפופים לאגף שפ"י של משרד החינוך.
ענף זה מתמקד גם במערכת יחסי הגומלין בין הפרט ובית הספר, ועוסק במצבם ובתחושותיהם הלימודיות, החברתיות והרגשיות של ילדים ובני נוער בסביבה הבית-ספרית. בנוסף, הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת במגוון בעיות אצל הפרט, באמצעות עבודה טיפולית (קצרת טווח או ארוכת טווח) ואבחונית מול הילד, הדרכת הורים וייעוץ לצוותים חינוכיים.
תפקידי הפסיכולוגים החינוכיים
תפקיד מרכזי של הפסיכולוגים החינוכיים הוא עבודה מערכתית בתוך בית הספר ובגן הילדים, במטרה לקדם את רווחתם הנפשית של הילדים בתוך המסגרת החינוכית. הפסיכולוג החינוכי עוסק בין השאר באבחון ארגוני וייעוץ בהתאם להנהלת בית הספר, וכן עשוי ליזום פעילויות מניעה בתחומים כמו קידום אקלים חינוכי מיטבי, חינוך למיניות בריאה, מניעת נשירה מהלימודים, הכנת הצוות החינוכי להתמודדות מול מקרי חירום, אובדנות, אלימות ובעיות התנהגות. חלק נכבד מהעבודה הוא מול הצוות המוביל בבית הספר, בעיקר מנהלת בית הספר, היועצת החינוכית, רכזת תחום השילוב בבית הספר, ועוד. כן ניתנים ייעוץ ותמיכה למורים ומנהלים סביב תחושת המיטביות שלהם וייעול העבודה החינוכית הכיתתית והמערכתית.
במימד הפרטני, הפסיכולוג מסייע לצוות לאתר תלמידים שמתקשים להתאים את עצמם למסגרת החינוכית, ולקדם תהליכים של עבודה מול הצוות וההורים במטרה להיטיב עם הילד. לעיתים כולל תהליך זה גם מימד אבחוני, שבסופו המלצה לזכאות לשעות שילוב או למסגרות חינוך מיוחד. לעיתים הפסיכולוג מבצע גם התערבויות טיפוליות בתוך בית הספר, עם הורים, ילדים וצוות, כגון טיפול פסיכולוגי או הדרכת הורים. בשונה מפסיכולוגים קליניים, הפסיכולוג החינוכי מחזיק לנגד עיניו באופן חי וברור את ההשפעה ההדדית של הסביבה החינוכית על הילד ולהפך, ולכן הוא מנסה דרך עבודה עם צוות בית הספר וההורים, להביא גם לשינוי בסביבה אשר מיטיב עם הילד.
הכשרה
בארצות הברית, רוב הפסיכולוגים החינוכיים הם בעלי תואר מומחה חינוכי (Ed.S), תואר המהווה הכשרה חינוכית נוספת מעבר לתואר השני למי שאינם מעוניינים בדוקטורט. מיעוטם הם בעלי תואר דוקטור לפילוסופיה (Ph.D) או דוקטור לחינוך (Ed.D). בדומה לכך, בישראל רק למיעוטם של הפסיכולוגים החינוכיים יש דוקטורט, בעוד למרביתם תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, ואחריו הכשרתם כוללת 4 שנות התמחות, בדומה לפסיכולוגים טיפוליים אחרים. בעקבות הצורך הרב שנוצר בפסיכולוגים חינוכיים בבתי ספר בישראל, פסיכולוגים רבים מתחומים אחרים (תעסוקתיים, שיקומיים, רפואיים ועוד) יכולים לעבור התמחות חינוכית ולעבוד כפסיכולוגים חינוכיים, תוך כדי השלמת מספר קורסים בפסיכולוגיה חינוכית.
פסיכולוגיה חינוכית מול פסיכולוגיה קלינית
בדומה לפסיכולוגים קליניים, גם לפסיכולוגים חינוכיים רישוי מתאים למתן שירותי בריאות נפשית (בארצות הברית הם נדרשים לדוקטורט לשם כך), בתחום הכשרתם בלבד, ולרבים מהם יש קליניקות פרטיות בהן הם מטפלים בילדים בגישות טיפוליות שונות, בליווי הדרכות הורים, ואם יש צורך - גם בליווי הצוות החינוכי של הילד.
תחום הפסיכולוגיה החינוכית מתמחה בין השאר במצבם ובתחושותיהם הלימודיות, החברתיות והרגשיות של ילדים ובני נוער בסביבה הגנית והבית-ספרית, ובעבודה מערכתית עם צוות הגן ובית הספר. לשם כך, ובדומה לפסיכולוגים קליניים של הילד, פסיכולוגים חינוכיים מקבלים הכשרה נרחבת בנושאים רבים ומגוונים: התפתחות הילד, הדרכת הורים, חירום, משברים משפחתיים, טראומה נפשית, אובדנות, בעיות התנהגות, ולקויות למידה כולל לקות קשב וריכוז. כמו כן, גם בהתמחות החינוכית ניתן דגש רב על התמחות בשיטות טיפוליות שונות עם ילדים ונוער: פסיכותרפיה דינמית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ועוד. בשונה מפסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים חינוכיים מוכשרים גם בעבודה מערכתית עם צוותים חינוכיים והנהלת בית הספר והגן, ופסיכולוגיה של הלמידה.
בהתמחות החינוכית אין הכשרה לגבי טיפול בילדים ובני נוער במסגרות אשפוזיות של בריאות הנפש. כמו כן, לא קיימת הכשרה לגבי עבודה טיפולית עם מבוגרים, אולם קיימת הכשרה לגבי עבודה טיפולית עם הורים ומשפחות. בעבר פסיכולוגים חינוכיים לא יכלו להתקבל לבתי ספר גבוהים לפסיכותרפיה בישראל, אך כיום הם לומדים בבתי ספר אלו ברחבי הארץ, וביניהם גם בבית ספר ייחודי המיועד לפסיכולוגיים חינוכיים בלבד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: פסיכולוגיה של החינוך |
- אגף פסיכולוגיה חינוכית באתר שפ"י
- גבריאל וייל (עורך), 2008, פסיכולוגיה חינוכית בחברה רב תרבותית, ספר להורדה, באתר שפ"י
- "פסיכואקטואליה": זרקור על פסיכולוגיה חינוכית, גיליון ינואר 2009, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
- "פסיכואקטואליה": הילד בבית הספר ובקהילה, גיליון יולי 2017, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
- אלון נוימן, דילמת חוק השילוב: פסיכולוגיה חינוכית באש הקונפליקט, באתר פסיכולוגיה עברית, 03 במרץ 2005
- עופר תמנע, "הכיתה כמיכל": שילוב בין-מקצועי, מפגשי מטפל-מחנכת-תלמידים במסגרת כיתתית, באתר פסיכולוגיה עברית, 25 באוגוסט 2007
- תמר ארז, קשרי גומלין ושותפות: יחסי הורים ומערכות חינוך בגיל הרך, באתר פסיכולוגיה עברית, 16 באוקטובר 2011
- תמיר פראוי, מה זה אומר להיות פסיכולוג חינוכי? משמעות המושג והחוויה בעיני העוסקים במלאכה, באתר פסיכולוגיה עברית, 16 ביוני 2013
- אסף לוי, מדוע בשנים האחרונות גבר הביקוש ללימודי פסיכולוגיה חינוכית, באתר גלובס, 19 בפברואר 2015
- פרס פלוס, ראיון עם פרופ' מלכה מרגלית על פסיכולוגיה חינוכית,2017
