נשירה מהלימודים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נשירה מהלימודים היא עזיבת מערכת החינוך טרם השלמת מסלול הלימודים בה.

מערכת החינוך בנויה ממסלולים שבסוף כל אחד מהם יש נקודת סיום: בית ספר יסודי, חטיבת ביניים בית ספר תיכון (בו נקודת סיום עיקרית, אך לא יחידה, היא קבלת תעודת בגרות), אוניברסיטה (שנקודת הסיום שלה היא קבלת תואר אקדמי) ומסלולי הכשרה מקצועית (שנקודת הסיום שלהם היא קבלת תעודת מקצוע). כניסה לאחד ממסלולים אלה בלי להגיע לסיומו פירושה נשירה מהלימודים.

לתהליך הפרישה שני חלקים: פרישה דה פקטו - הפסקת נוכחות או ביצוע מטלות; ופרישה דה יורה - הפסקה פורמלית של הלימודים והורדת התלמיד ממצבת מסגרת הלימוד. על פי רוב ההפסקה הפורמלית מתבצעת זמן מה לאחר הפסקת הלימודים בפועל. כיום, מוערך כי כ-1.2 מיליון תלמידים נושרים מבית הספר התיכון מדי שנה בארצות הברית, אשר מדורגת במקום ה-19 בעולם ביחס למדינות אחרות. בשנת 2010, דווח שאחוז בני הנוער בגילאי 17-14 במדינת ישראל שאינם לומדים עומד על 7.4,[1] וב-2012, אחוז הנשירה מקרב כלל תלמידי בתי הספר בארץ היה 2.2%.[2] נתוני הנשירה מהשכלה גבוהה בישראל עומדים על 25%, נכון לשנת 2015.[3]

ישנן סיבות אפשריות רבות שיכולות לגרום לנשירה; הנפוצות שבהן כוללות: ציונים ירודים, צורך במציאת עבודה, התרחקות מבריונות, מצבי חירום משפחתיים, דיכאון, הפרעות נפשיות, הריון לא מתוכנן, סביבה שלילית, חוסר חופש ואף שיעמום היכול להיגרם כתוצאה מלמידת חומר אשר התלמיד לא מגלה בו עניין וצורך.

קיימות השלכות חברתיות וכלכליות שונות של נשירה מלימודים. בדרך כלל תלמידים אלה הם בעלי סיכון גבוה יותר לאבטלה, להיות חסר בית, פשיעה ומאסר. לדברי התובעת המחוזית בסן פרנסיסקו, ב-94 אחוזים ממקרי הרצח של צעירים מתחת לגיל 25, היו הקורבנות נושרי בית ספר.[4]

בשנות ה-60 עלה העניין הציבורי במושג, תוך עיסוק בנטישת החברה בגלל מרידה וחוסר הסכמה עם ערכים מסוימים. המושג שימש גם בהקשר תרבות הנגד בקרב ילדי הפרחים וקומונות שונות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0