רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
 | |
| לידה |
1880 לערך ה'תר"ם לערך |
|---|---|
| פטירה |
1949 כ"ט בחשוון תש"ט |
| מקום פעילות | ישראל |
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (מכונה ר' פישל דיין) (ה'תר"ם 1880 לערך - כ"ט בחשוון תש"ט, 1949) היה דיין בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, ראש ישיבת חיי עולם, חבר ועד הישיבות בארץ ישראל וממקימי הרבנות הראשית. בסוף חייו היה דיין בבד"ץ העדה החרדית.
תולדות חייו
נולד בירושלים לרבי משה ישראל ברנשטיין, בנו של רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין. צאצא של אדמו"רי לעלוב, ושל היהודי הקדוש מפשיסחה, ולנחמה פעריל בן רבי אשר קלמנוב מטוראוו מחסידי קרלין, נינו של רבי אשר מסטולין (הראשון). התייתם בילדותו מאביו, וגדל אצל זקיניו. נישא לדינה, בתו של רבי יהושע אשר רבינוביץ[1].
היה ממייסדי הרבנות הראשית. בכ"ו בטבת תרפ"ח (1928) פרש באופן רשמי יחד עם הרב צבי פסח פרנק מכנסת ישראל, הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל. השניים לא הצטרפו לאגודת ישראל אלא עמדו בראש ארגון חדש: "עדת ישראל החרדית". עם זאת, המשיכו שני הרבנים לשמש כחברים במועצת הרבנות הראשית. מצב זה גרם לתרעומת בציבור והיו שקראו להם להתפטר מתפקידם[2]. עם זאת, הרב קוק סירב לגנותם ומנע ניסיונות להדיחם מן התפקיד. בשל קרבתו לרבי מגור פרש הרב ברנשטיין בתרצ"ה משותפותו עם הרב פרנק והצטרף למעשה לאגודת ישראל. בטבת תרצ"ז, לאחר שנבחרה מועצה חדשה לרבנות הראשית (ובין חבריה הרב פרנק), הצטרף הרב ברנשטיין באופן רשמי לבית הדין של העדה החרדית[3].
כיהן כראב"ד בד"ץ כוללות החסידים בירושלים, שהיה בית הדין של הציבור החסידי בירושלים. בנוסף לכך, מונה על ידי רבו רבי דוד צבי שלמה בידרמן לכהן כראש ישיבת חיי עולם שאותה הקים, וכיהן בתפקיד לאחר פטירת סבו רבי בנימין יהודה לייב, ראש הישיבה הראשון. לאחר פטירתו ירש את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם הרב דב בריש ווידנפלד. הוא כיהן גם כחבר ועד הישיבות בנשיאות הרב הרצוג ובראשות הרב איסר זלמן מלצר.
היה מקורב לאדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין[4] ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה מבני ביתו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב. לאחר הגעת רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לישראל התקשר גם אליו.
כחודשיים לפני פטירתו, בי"ג באב תש"ח, כאשר כיהן כרב בעדה החרדית, חתם יחד עם רבנים נוספים מהעדה על כרוז המביע התנגדות חריפה לגיוס נשים לצה"ל[5].
נקבר בבית העלמין הקטן ליד מבנה שערי צדק הישן.
חידושיו נקבצו ונדפסו לאור בה'תשנ"ו בספר תורת ירוחם, שנדפס יחד עם הספר "פרי אהרון" שבו נקבצו שיעורי בנו רבי אהרון ברנשטיין. היה ברשותו אוסף של כתבי יד נדירים. כך למשל היו בידו כ"ח תשובות הלכתיות מהרב דוד שלמה אייבשיץ הלבושי שרד, שנדפסו על ידי בניו וחתניו בשנת תשכ"ב בספר 'מי מנוחות'[6]. כתביו של היהודי הקדוש ששכנו אצלו, נדפסו בספר "כתר היהודי".
משפחתו
ילדיו
- בנו הרב יעקב חנניה היה מנהל ישיבת חיי עולם.
- רבי משה ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם.
- בנו הרב בנימין יהודה לייב, נפטר בצעירותו.
- רבי מאיר שלמה ברנשטיין (נפטר בצעירותו במלחמת השחרור). השאיר אחריו כתבים רבים ובהם אמרות ועובדות מצדיקים ובפרט צדיקי בית קרלין סטאלין.
- בתו ברכה עלקא נישאה לרב משה אדלר, רב שיכון הרבנים.
- בנו הרב בנימין אדלר, גאב"ד אגודת ישראל ורבה של שיכון הרבנים בירושלים.
- חתנו רבי יצחק מאיר הגר, האדמו"ר מסאווראן. בנו הוא הרב יוסף ירוחם פישל הגר, האדמו"ר מסאווראן ירושלים. חתנו הוא הרב דוד שלמה קליין האדמו"ר מאונגוואר.
- חתנו רבי שמואל שמעלקא בידרמן מלעלוב-עזרת תורה, בן זקוניו של האדמו"ר רבי רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב.
- בנו הרב אהרן ברנשטיין, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, חבר בד"ץ אגודת ישראל וראש ישיבת חיי עולם.
- חתנו רבי משה יהודה לייב רבינוביץ, האדמו"ר ממונקאטש.
- חתנו רבי יוסף צבי סג"ל ראש כולל צמח צדק.
- בתו פריידא זיסל נישאה לרבי יצחק וינגרטן מירושלים, מחבר ספר דברי יצחק וראש ישיבת "באר מנחם"[7].
- בנם רבי פישל וינגרטן, ראש ישיבת באר מנחם. היה משפיע מוכר בתורת החסידות. בנו הוא הרב יהודה וינגרטן יו"ר מכון יסוד החסידות.
- חתנם רבי משה דוב פשנדזה, ראש ישיבת פאר ישראל דחסידי גור.
לקריאה נוספת
- יוסף מאיר האס, ראש בית הדיינים המבשר תורני, ערש"ק חיי שרה תשפ"ד גליון 780 עמ' ו - ט
הערות שוליים
- ^ היה נכד לאדמו"רי פוריסוב, דור רביעי ליהודי הקדוש מפשיסחא
- ^ בן ציון מאיר חי עוזיאל, מכמני עוזיאל
- ^ הפסקה כולה מבוססת על מנחם פרידמן, חברה ודת, ירושלים תשל"ח, עמ' 381-367
- ^ ראו עוד בהצופה אודות האספה של זקני חסידי קרלין בראשות האדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.
- ^ פאר הדור חלק ה'
- ^ ראו בהקדמת הספר "מגילת סתרים" לרבי דוד שלמה אייבשיץ.
- ^ גיסו של רבי משולם פייש מטאהש
| רבני בד"ץ העדה החרדית | ||
|---|---|---|
| בתפקיד הגאב"ד | רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"פ-תרצ"ב) • רבי יוסף צבי דושינסקיא (תרצ"ב-תש"ח) • רבי זליג ראובן בנגיס (תש"ח-תשי"ג) • רבי יואל טייטלבוים (תשי"ג-תשל"ט) • רבי יצחק יעקב וייס (תשל"ט-תשמ"ט) • רבי משה אריה פריינד (תשמ"ט-תשנ"ו) • רבי ישראל משה דושינסקי (תשנ"ו-תשס"ג) • רבי יצחק טוביה וייס (תשס"ג-תשפ"ב) | 
|
| בתפקיד הראב"ד | רבי משה נחום ולנשטיין (תר"פ-תרפ"א) • רבי מרדכי לייב רובין (תרפ"ד-תרפ"ט) • רבי פנחס אפשטיין (תרפ"ט-תרח"צ) • רבי זליג ראובן בנגיס (תרח"צ-תש"ח) • רבי פנחס אפשטיין (תש"ח-תש"ל) • רבי דוד יונגרייז (תש"ל-תשל"ב) • רבי יצחק יעקב וייס (תשל"ב-תשל"ט) • רבי משה אריה פריינד (תשל"ט-תשמ"ט) • רבי ישראל משה דושינסקי (תשמ"ט-תשנ"ו) • רבי ישראל יעקב פישר (תשנ"ו-תשס"ג) • הרב משה שטרנבוך (מאז תשס"ג) | |
| חברי בית הדין | (בעבר) רבי נפתלי צבי שמרלר • רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין • רבי יצחק פרנקל • רבי דב צבי קרלנשטיין • רבי שמחה בונם וורנר • רבי גרשון יהודה זילברמן • רבי ישראל יצחק רייזמן • רבי אליהו זלוטניק • רבי בנימין רבינוביץ (משכנות הרועים) • רבי אברהם דוד הורוביץ • רבי משה הלברשטאם • רבי מאיר ברנדסדורפר • רבי יעקב בלוי • רבי נפתלי הירצקא פרנקל (בהווה) הרב אברהם יצחק אולמן • הרב יהושע רוזנברגר • הרב חיים אורי פריינד • הרב יעקב מנדל יורוביץ' • הרב יהודה פישר • הרב נתן קופשיץ • הרב שלמה יהודה הירש • הרב שמואל ברנדסדורפר • הרב שמעון יצחק שלזינגר • הרב אהרן ברנדסדורפר | |
- אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל
- ראשי ישיבת חיי עולם
- ירושלים: רבנים
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- דייני העדה החרדית
- דייני בתי הדין הרבניים
- רבנים חסידים בארץ ישראל
- משפחת ברנשטיין (ירושלים)
- אישים הקבורים בבית הקברות שערי צדק
- חברי נשיאות ועד הישיבות
- ארץ ישראל: אבות בתי דין
- דייני בד"ץ כוללות החסידים
- ילידי 1880
- ישראלים שנפטרו ב-1949
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש