רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
 | |
| לידה |
בערך 1939 בערך תקצ"ט |
|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1905 ב' בשבט תרס"ה |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת חיי עולם |
הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין (בערך תקצ"ט, 1839 - ב' בשבט תרס"ה, 8 בינואר 1905) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת חיי עולם בירושלים.
תולדותיו
נולד לרבי פישל ואסתר מלכה מאומן. סבו היה רבי יהודה לייב, נכדו של רבי יוסף יהודה לייב שפירא מבאלטא, תלמידו של המגיד ממזריטש[1]. אביו עלה ארצה עקב ברכתו של רבו, רבי משה צבי מסאווראן שבארץ ישראל יזכה לילדים. רבי פישל התגורר בצפת שם הקים חצר גדולה להכנסת אורחים. לאחר תקופה קצרה נולד לו בנו, שנקרא בנימין יהודה לייב, על שם אביו וחמיו רבי בנימין מפינסק[2]. הסנדק היה רבי אברהם דב אוירבך מאבריטש. בילדותו נפל לבור מים ועד שמצאוהו כמעט נפטר אך לבסוף התעורר וחזר להכרתו[3].
עוד בילדותו היה מתמיד ועילוי. בשנת תרי"א עלה רבי משה בידרמן לארץ ישראל ביקר בצפת ובחן את הילדים. לאחר שבחן את בנימין הציע אותו כחתן לבת בנו רבי יצחק דוד[4]. ואכן לאחר זמן קצר לקחו רבי יצחק דוד לחתן לבתו ברכה עלקא. לאחר נישואיו עבר לירושלים לגור על יד חותנו[5].
בירושלים היה תלמידם של רבי משה יהודה לייב מקוטנא, רבי שמואל סלנט, מהרי"ל דיסקין, רבי מאיר אוירבך, רבי נחום משאדיק, רבי יעקב לייב לוי, רבי שמעון מנשה חייקין ועוד.
בשנת תרמ"ו הקים יחד עם חותנו את ישיבת חיי עולם וכיהן כראש הישיבה. מתלמידיו בישיבה היה רבי גרשון לפידות. בתפקיד זה גם פעל להשגת תרומות לישיבה, והתרים את הנגיד פנחס נימינסקי מאומן שתרם שני בניינים לישיבה.
היה פעיל בארגונו של חמיו, "בני משה", להחזקת נכדי רבי משה מלעלוב ונסע לאירופה לגייס תרומות ואכן זכה למכתבי תמיכה נלהבים מרבנים ואדמו"רים, בהם מכתבו של רבי חיים מצאנז. בהיותו באירופה התיידד עם משפחתו, צאצאי היהודי הקדוש מפשיסחה[6] וכן עם רבי חנוך הניך מאלכסנדר. תקופה לפני כן התאלמן, ובהיותו באירופה הציע לו רבי הניך לשידוך את קרובתו אסתר שרה בת רבי פלטיאל יוסף, נכד רבי ירחמיאל בנו של היהודי הקדוש ואכן נישא לה. אשתו התייתמה בילדותה וגדלה אצל קרובה, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, ה"דברי בינה" מביאלה.
בשנת תרנ"ב, עם הקמת בד"צ חסידים בירושלים, הוצע לו לכהן כדיין אך הוא סירב והציע את בנו לתפקיד.
ילדיו
צאצאיו מאשתו הראשונה היו:
- רבי משה ישראל, חתן רבי אשר קלמנוב מטוראוו, נינו של רבי אשר מסטולין (הראשון).
- רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, מונה על ידי סבו לכהן כמגיד שיעור בישיבת חיי עולם, לאחר פטירתו מילא את מקומות בראשות הישיבה.
- עלקה שרה, אשת רבי שמואל אהרן ובר.
- רבי בצלאל ישעיה.
- רבקה רחל, אשת בן דודו של אביה, רבי אלתר בידרמן מסוסנוביץ.
צאצאיו מאשתו השנייה היו:
- בת שבע אשת קרובה רבי אריה מרדכי רבינוביץ (נכד רבי יהושע אשר בנו של היהודי הקדוש).
- חתנו, רבי מרדכי הערש שמרלר, מהמפורסמים בחסידי ירושלים.
קישורים חיצוניים
- תולדות המשפחה בבלוג "תולדות ושורשים בעם ישראל".
הערות שוליים
- ^ ראו עליהם בקהילות המבשר מס' 162, כ"ג סיוון תשע"ב.
- ^ גרסה אחרת מינסק.
- ^ האדמו"ר מסאווראן אמר לרבי פישל לקחת עמו לארץ ישראל בחור בשם דן. בחור זה הציל את בנימין. לאחר שהתעורר בנימין סיפר שדמותו של הרב מסאווראן נראתה אליו כשהיה בבור ואמרה לו שלא יבהל ועוד מעט יחלצוהו. בני המשפחה פרסמו סיפורים אלו, יחד עם הבטחתו של הרבי מסאווראן שבארץ ישראל יהיה להם ילד, כסיפור מופת.
- ^ על פי המסורת אמר לבנו רבי יצחק דוד: אמך לא רצתה לעלות ארצה כי פחדה שלא תמצא חתנים לנכדותיה, והנה יש לה חתן
- ^ בשנת תרט"ו כבר מופיע בכולל ווהלין כבן 16 נשוי.
- ^ סבתו של אשתו, אשת רבי משה מלעלוב, הייתה בתו של היהודי הקדוש.
