פורטל:ספרות/מאמר נבחר/גלריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מאמר נבחר

לעריכה לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/מסעותי עם דודתי

2

חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
במקום זה היה תוכן שהוסר ולעת עתה אין תוכן להחליפו. אנא עזור למכלול והשלם אותו!
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
במקום זה היה תוכן שהוסר ולעת עתה אין תוכן להחליפו. אנא עזור למכלול והשלם אותו!

3

הכנענים היא תנועה אידאולוגית-תרבותית, אשר ניסתה ליצור קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה, ולהתנתק מהמסורת היהודית. התנועה הגיעה לשיאה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, והשפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי אברהם שלונסקי, ושמה המקורי היה "הוועד לגיבוש הנוער העברי".

השפעת הכנענים מבחינה פוליטית הייתה מוגבלת, אך השפעתם על חיי התרבות וההגות הייתה רבה. עם היוצרים שלקחו חלק בזרם זה נימנים המשורר יונתן רטוש, הפסל יצחק דנציגר, שפסלו "נמרוד" הפך לסמל ויזואלי של הרעיון הכנעני, הסופר בנימין תמוז, הסופר והפובליציסט עמוס קינן, העיתונאי אורי אבנרי, הסופר והמתרגם אהרן אמיר, הוגה הדעות והבלשן עוזי אורנן ועוד רבים.

4

חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
במקום זה היה תוכן שהוסר ולעת עתה אין תוכן להחליפו. אנא עזור למכלול והשלם אותו!
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
במקום זה היה תוכן שהוסר ולעת עתה אין תוכן להחליפו. אנא עזור למכלול והשלם אותו!

5

פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ג'יימס ג'ויס

6

עגנון בשנת 1945
עגנון בשנת 1945

שמואל יוסף עגנון (י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 - י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970), המוכר גם בשם המקוצר ש"י עגנון, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.

נולד בעיירה בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית. בשנת 1908 עלה לארץ ישראל, כשהוא כבר סופר צעיר, והמשיך בכתיבה בארץ. בשנת 1912 היגר לגרמניה למשך 12 שנה, שלאחריהן, ב-1924, עלה שוב לארץ ישראל והשתקע בה עד לסוף ימיו.

הסיפור הראשון שפרסם בארץ ישראל, בשנת 1909, היה "עגונות", ובעקבותיו שינה את שמו לעגנון. עגנון פרסם ספרים רבים בימי חייו בהוצאת שוקן, שהוקמה בעיקר בשבילו וספריו היו לראשונים שפורסמו בה. לאחר מותו פרסמה בתו כתבי יד רבים שאותם לא פרסם בימות חייו. ספריו של עגנון, הן אלו שיצאו בחייו והן אלו שפורסמו לאחר מותו, תורגמו לשפות רבות, וזכו להצלחה ולהערכה ברחבי העולם. ספריו של עגנון עוסקים בשאלות הקשורות לעם היהודי, בארס פואטיקה, בפסיכולוגיה ובנושאים נוספים רבים. בין יצירותיו הבולטות: הרומנים "הכנסת כלה" "אורח נטה ללון","תמול שלשום", הרומן הקצר "סיפור פשוט" והנובלות "והיה העקוב למישור", "בלבב ימים" ו"תהילה". דמותו הונצחה על גבי שטר של חמישים שקלים חדשים.

7

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/7

8

מיכאל קוֹלהאס (בגרמנית Michael Kohlhaas) הוא שמה של נובלה ידועה פרי עטו של היינריך פון קלייסט, אשר פורסמה בשנת 1810. היצירה מבוססת על סיפור חייו של הנס קולהאזה, דמות היסטורית מעברה של גרמניה, ונחשבת לפסגת יצירתו של פון קלייסט ולקלסיקה בספרות הגרמנית. הנובלה דנה באופן מורכב בנושאים כגון גבולות רדיפת הצדק, התמודדות הפרט אל מול שחיתות השלטון וקידוש האמצעים לטובת המטרה. היצירה עובדה לחמישה סרטים, הומחזה פעמים רבות ואף עובדה לקומיקס.

פון קלייסט כתב את הנובלה במטרה להתריס כנגד השלטון הצרפתי אשר שלט בפרוסיה לאחר שנכבשה על ידי נפוליאון ב-1806. הוא עשה שימוש בהתרחשויות ההיסטוריות כבסיס לסיפורו, כדי להעביר מסרים ביקורתיים כלפי השלטון בתקופתו. דמותו של קולהאס מעמתת את עולם האידיאלים עם המציאות ועם חוסר הצדק הגלום בה. באמצעותה הביע פון קלייסט את עמדתו בדבר חוסר הצדק והשחיתות שפשו בשלטון הצרפתי ובאצולה הפרוסית שקיבלה את מרותו.

9

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.

בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו.

חריזה שימשה במשך מאות בשנים בשירה, בדרך כלל בשילוב עם משקל קבוע. הדוגמאות הראשונות לחריזה נמצאות דווקא בשירה הסינית הקדומה, והטכניקה הופיעה במקביל בשפות הקלאסיות האירופיות (יוונית ולטינית). אחד מתפקידיה המקוריים של החריזה היה להקל על זכירה בעל-פה של טקסטים שיריים, שנועדו לצורכי פולחן ולמטרות אחרות, אך כבר מראשיתה היה לחריזה גם תפקיד אסתטי. תפקיד נוסף של החריזה הוא הסחת דעת הקורא מתוכן השיר. בשירה המודרנית, שהתנערה מחובת הכתיבה בחרוז ובמשקל, משמשת לעיתים חריזה בלתי-סדורה או יוצאת דופן למטרות שונות (על מנת למשוך תשומת לב לשורה מסוימת, לחדוד אלמנטים מוזיקליים בשיר, וכן הלאה).

10

שמואל דוד לוצאטו (שד"ל 18001865), משורר, פרשן מקרא, בלשן עברי, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם. איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי חכמת ישראל, ראש בית המדרש לרבנים בפדובה שבאיטליה.

יחד עם רנ"ק, שי"ר וצונץ היה שד"ל ממייסדי חכמת ישראל, המחקר המדעי של ענפי היהדות. תחומי עיסוקו היו רבים ומגוונים: הוא תרגם את חמשת חומשי התורה וכמה ספרי מקרא נוספים לאיטלקית והוסיף ביאור עברי ומבואות, חיבר שירים, כתב ספרי דקדוק לעברית ולארמית, תרגם את סידור התפילה לאיטלקית, פרסם מחקרים בהיסטוריה יהודית, בשירת ימי הביניים ובארון הספרים היהודי לרבות הקבלה, התפילה וההגות היהודית, וערך ספרי שירה, ביוגרפיות וספרי ביבליוגרפיה. הוא פרסם מאות מאמרים בכתבי העת העבריים של תקופתו ועמד בקשר של החלפת דעות והשפעה הדדית עם כל אנשי חכמת ישראל בני זמנו.

לשד"ל הייתה השקפת עולם מגובשת, שניזונה הן מהשכלתו הכללית הרחבה בפילוסופיה ובהגות האירופית והן מבקיאותו בהגות היהודית לתקופותיה. הוא שילב בין רציונליזם וחתירה חסרת פשרות לאמת ובין רומנטיקה והשקפות דתיות ולאומיות יהודיות. הוא ביקר את העיסוק בפילוסופיה ובעיקרי היהדות ושלל את הקבלה והמיסטיקה. ראה ביהדות המבוססת על המוסר את הפכה של תרבות יוון העוסקת בשלמות השכל. מבין חכמי ישראל התנגד להשקפותיהם של הרמב"ם ואבן עזרא, והעדיף על פניהם את ריה"ל. תמך בהתיישבות בארץ ישראל ובדיבור עברי והתנגד לשאיפה להשתלבות בעמי אירופה ולרפורמה ביהדות.

11

חיים נחמן ביאליק
חיים נחמן ביאליק

אלוף בַּצְלוּת ואלוף שום היא יצירה בסגנון מקאמה, ובה 12 פרקים קצרים, שנכתבה על ידי חיים נחמן ביאליק ויצאה לאור בשנת 1928, וכהגדרת מחברה, היא "בדיחה עממית בחרוזים".

היצירה נכתבה כסיפור מחורז לילדים, שבו עלילה הומוריסטית ומרתקת. היצירה מופנית גם לקורא הבוגר והמשכיל, באמצעות שלל רמזים הטמונים בה. הסיפור עוסק בבן-מלך שיצא לתור את העולם, ותחילתו: ”בֶּן אַחַד הַמְּלָכִים יָצָא בָאָרֶץ לְשׁוּטוֹ, / לְמַעַן אֱסֹף חָכְמָה וָדַעַת וּלְשִׂימָן אֶל-יַלְקוּטוֹ, / כְּדָת לְכָל-בְּנֵי-הַמְּלָכִים, / הַשְּלֵמִים וְהַטּוֹבִים וְהַמְבֹרָכִים”.


12

פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/חבלים

13

נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הרץ וייזל (ויזל, וסלי, בקיצור נה"ו או רנה"ו, חי ה' בטבת תפ"ו - ל' בשבט תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 - 28 בפברואר 1805), בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. חיבורו "דברי שלום ואמת", שעניינו שינוי מקיף בחינוך היהודי, עורר פולמוס סוער בין המשכילים הראשונים לבין רבני קהילות באירופה. מחזור השירים שחיבר על דמותו של משה, "שירי תפארת", השפיע על כמה דורות של משוררים אחריו, וחלק מן החוקרים רואים בו את ראשיתה של הספרות העברית החדשה.

14

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/14

15

היינריך היינה
היינריך היינה

היינריך היינה (13 בדצמבר 1797 - 17 בפברואר 1856) היה משורר ופובליציסט גרמני, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19. היינה שנולד כיהודי בדיסלדורף, החליט לעבור טבילה לנצרות פרוטסטנטית בגיל 28, אך הדבר לא סייע לו להתקבל בקרב הגרמנים כשווה. את 25 שנותיו האחרונות הוא בילה בפריז.

היינה נחשב הן למשורר רומנטי והן למי שהפנה עורף לזרם ספרותי זה. הוא הפך את שפת היומיום לראויה לשירה, הפך את צורות הפלייטון ויומן המסע לצורת אמנות, והיקנה לשפה הגרמנית קלילות ואלגנטיות שטרם ידעה עד אז. כעיתונאי ביקורתי ומעורב פוליטית, מסאי, סאטיריקן ופולמוסן עורר הערצה וחשש גם יחד. הוא נמנה עם המשוררים הגרמנים שזכו למספר הגדול ביותר של תרגומים לשפות זרות.

אחד ממשפטיו הידועים של היינריך היינה - "במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני-אדם" - התממש בצורה מחרידה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

16

וסילה אלכסנדרי
וסילה אלכסנדרי

וָסִילֶה אָלֶכְסַנְדְרִי (21 ביולי 1821 - 22 באוגוסט 1890) היה משורר, מחזאי, סופר, מהפכן, מדינאי ודיפלומט רומני, מגדולי המשוררים בשפה הרומנית בכל הזמנים. אלכסנדרי היה אחד החברים המייסדים של האקדמיה הרומנית וממייסדי התיאטרון הרומני. הוא נחשב לאחד ממניחי היסוד של הפרוזה הספרותית הרומנית, יצר סוגות בשירה הרומנית, אסף ופרסם יצירות פולקלור רומניות. היה מעורב במהלכים לאיחוד הנסיכויות הרומניות ובפעילות להשתחררותן מהעול העות'מאני, והיה מועמד להיות שליט נסיכות מולדובה, אך ויתר על הסיכוי לכך, כדי לאפשר את איחוד הנסיכויות. איש רב פעלים בספרות ובמדינאות.

יש מקורות לכך שסבו מצד אביו היה יהודי שהתנצר, אך אלכסנדרי עצמו היה עוין ליהדות רומניה ופעל נגד האמנציפציה ליהודים ברומניה.

17

פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/שלמה המלך ושלמי הסנדלר

18

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/18

19

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/19

20

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/20

21

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/21

22

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/22

23

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/23

24

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/24

25

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/25

26

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/26

27

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/27

28

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/28

29

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/29

30

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/30

31

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/31

32

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/32

33

פורטל:ספרות/מאמר נבחר/33


הדף באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0