תפקודים ניהוליים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פונקציות ניהוליות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תפקודים ניהוליים או פונקציות ניהוליות (Executive Function) הם תהליכי השליטה הקוגניטיביים הגבוהים של האדם (cognitive control)[1], האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב, לווסת, להבחין ולשנות[2], ומעורבים ביכולת הקשב וזיכרון העבודה. התפקודים הניהוליים אחראים במידה רבה על ויסות רגשי ועל תפקוד חברתי ולימודי[2]. הם מאפשרים לאדם לנהל ולכוון את מעשיו בהתאם למטרותיו, ולנהל את שאיפותיו וקשריו החברתיים[3].

באופן כללי התפקודים הניהוליים פועלים באופן לא מודע, על כן לא ניתן לשלוט בהם באופן רצוני[4]. מבחינה מוחית, האונה המצחית היא האחראית על התפקודים הניהוליים, כאשר קליפת המוח הקדם-מצחית (Pre-frontal Cortex) היא חלק חיוני במיוחד לפעולתם של התפקודים הניהוליים והשליטה הקוגניטיבית[2][3]. מצבים נוירולוגים מסוימים פוגעים ומחלישים את היכולת הניהולית, בראשם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) ואוטיזם.

חשיבות

המושג תפקודים ניהוליים משמש לתיאור הדרך הדינמית שבה התפקודים הקוגניטיביים השונים של המוח מנוהלים באופן מתמיד, כך שיאפשרו להתמודד באופן יעיל מול דרישות החיים המשתנות מרגע אחד למשנהו[4]. תפקודים ניהוליים חיוניים לצורך תכנון וקבלת החלטות, מודעות עצמית, איתור ותיקון טעויות, למידה של מצבים חדשים או פעולות חדשות ופתרון בעיות, התמודדות מול מצבים מסוכנים או מסובכים, התגברות על הרגל מושרש היטב או התנגדות לפיתוי, והבחנה בין טפל לעיקר[2]. כמו כן, הם מאפשרים לאדם לפתח שליטה עצמית, לווסת את יצריו ורגשותיו, ויכולת לדחיית סיפוקים מידיים לצורך הגשמת מטרות ארוכות טווח, תוך מודעות לזמן.

בנוסף, התפקודים הניהוליים מקושרים לאינטליגנציה זורמת[5], אשר על פי אינטליגנציה גבישית ונוזלית מהווה חלק מגורם g של האינטליגנציה הכללית.

בהתאם לכך, לתפקודים הניהוליים יש חשיבות רבה להצלחה האקדמית ולפיתוח המקצועי של האדם, וכן וליכולתו והצלחתו החברתית ולמניעת התנהגות חברתית בלתי-הולמת[6]. באופן כללי, ליכולות הניהוליות של מעלה-מטה יש חשיבות רבה בעידן המידע, משום שהן חיוניות לשמירה על נתיבי קריירה מאתגרים, כמו גם לצורך ביצוע מטלות יום יומיות בסיסיות, כמו דאגה למצב הבריאותי והפיננסי של האדם[7].

יכולות המושפעות מתפקודים ניהוליים

המונח תפקודים ניהוליים מתייחס לאוסף רחב של תפקודים שכליים ולכן אינו מיוצג על ידי התנהגות בודדת[2]. תפקודים ניהוליים אחראים על יכולת לתכנון ופתרון בעיות, תהליכי בקרה, עכבה וויסות, בחירת מידע חושי רלוונטי, זיכרון עבודה מילולי וחזותי, יכולת תכנון והתארגנות, גמישות מחשבתית, חשיבה מופשטת, רכישת כללים, יוזמה של פעולות ועכבה על פעולות, הכנת תגובה, קשב מתמשך, סריקה חזותית, קשב סלקטיבי, התגברות על הרגל, שליטה במסיחים ועוד [2]. עם זאת, שמירה על הקשב והעוררות אינה נחשבת לאחת מהפונקציות הניהוליות[8].

תפקודים ניהוליים יכולים לנבא את התפקוד האקדמי של ילדים בכיתות הראשונות של בית ספר יסודי טוב יותר ממדידה של מנת משכל[9].

שלבים מרכזיים בתהליכי השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים

התפקודים הניהוליים מאפשרים התנהגות גמישה, שבאה לידי ביטוי ביכולת לבחור פעולה המתאימה לא רק למידע החושי שמתקבל ברגע מסוים, אלא גם למצב ולהקשר שבו הוא נקלט[10]. בהתאם לכך, שלושת ההיבטים המרכזיים של התפקודים הניהוליים הם: שמירת הסף בין מערכת החישה למערכת הקוגניטיבית (gating), שימור והנגשה של מידע חדש וישן לעיבוד (maintaining), העברה של ההתנהגות הנבחרת למערכות המוטוריות (relaying)[3].

קולטני החישה קולטים באופן מתמיד את אנרגיות הגירוי התואמות שלהם ומספקים כמויות עצומות של מידע אודות הסביבה[11]. עם זאת, בעקבות צווארי בקבוק בחשיבה האנושית היכולת של האדם לעבד את כל המידע שהוא מקבל היא מוגבלת[11]. בהתאם לכך, שליטה קוגניטיבית מוצלחת מתחילה בייצוג של הגירויים הרלוונטיים מהסביבה[3]. זו הסיבה לכך שהשלב הראשון של התפקודים הניהוליים הוא פעולת שמירת הסף (gating), הכוללת סינון של גירוים רלוונטיים להתנהגות מתוך הקלט החושי[3]. הזיכרון החושי מחזיק את המידע חושי לפרק זמן שיספיק כדי לשים אליו לב. לכל אחד מהחושים יש מנגנון אחסון ייחודי לו, המופצץ כל הזמן בשפע של מידע חדש, שרובו אינו זוכה לתשומת לב ולכן נמוג[12]. במסגרת תהליך זה, הזיכרון החושי משמש כשלב ראשון במסלול הקידוד של מידע לזיכרון. תפקידו הוא לאפשר די זמן לעיבוד המידע החושי הראשוני (הגירוי הקרוב), כדי שהמערכת הקוגניטיבית תוכל לבחור אלו פרטים מתוכו יש להעביר לעיבודים נוספים, למערכות הזיכרון המתקדמות יותר, לתהליכי קבלת החלטות ולמנגנוני תכנון התגובה[13].

בשלב הבא המידע החדש מהזיכרון החושי, עובר עיבוד בקליפת המוח הקדם-מצחית, אשר משלבת אותו עם מידע קיים מהזיכרון לטווח ארוך[3]. לצורך כך יש חשיבות רבה לשימור ותחזוקה (maintaining) של מידע מנמוניקי והקשרי בזיכרון העבודה[3]. זיכרון עבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן פעולתו[14]. למעשה, היכולת ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי ללא תלות במציאות החיצונית, משחררת את האדם מהמגבלות של תגובה לאירועים סביבתיים מידיים בלבד[15]. לכן זיכרון העבודה מהווה גורם חיוני לתפקודים ניהוליים כמו תכנון[14].

לאחר שהמידע מתוך הקלט החושי הוערך בהתאם להקשר ולניסיון העבר, יש לתכן את התגובה המוטורית המתאימה ולהוציא אותה אל הפועל[3]. בהתאם לכך, השלב הבא הוא העברה (relaying) של המידע לאזורים קדם מוטוריים, כהכנה לתגובה ההתנהגותית[3]. קליפת המוח הקדם-מוטורית היא חלק מקליפת המוח שנמצא באונה המצחית. היא ממוקמת בקדמת האזור המוטורי העיקרי ושולטת עליו, כך שיש לה השפעה ישירה על ההתנהגות[16].

ההבדל בין תפקודים ניהוליים לתפקודים מוחיים ספציפיים

התפקודים הניהוליים מתייחסים להיבטים שונים המעורבים בניהול התפקודים הקוגניטיביים של המוח[4][17]. הפונקציות הניהוליות אחראיות על אופטימיזציה של תהליכים משניים נמוכים יותר[1] על ידי תעדוף, ויסות ואינטגרציה שלהם במהלך פעולתם[2][4]. מכאן, שהן לא התפקודים המוחיים עצמם (כמו זיכרון ושפה), אלא הן אלו אשר מעצבות את התפקודים השכליים[2]. מסיבה זו ניתן למדוד את הפונקציות הניהוליות רק באופן עקיף על ידי מדידת התפקודים שהם אחראים עליהם ולא ישירות[2]. הדבר גורם לכך שקשה לאתר בעיות בפונקציות הניהוליות במסגרת אבחון או מחקר מעבדתי[2].

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים

חלוקה לאזורים באונה המצחית - ההתנהגות המבוססת על קליפת המוח הקדם-מצחית היא המתוחכמת ביותר. היא מכילה את קליפת המוח הקדם-מצחית הדורסו-לטראלית אשר מעורבת בתפקודים הניהוליים.

התפקודים הניהוליים הם תכונה אינטגרטיבית גבוהה של המוח הקדמי ועל כן אינה יכולה להשתייך רק לאזור מוחי, גן או חומר נירולוגי בודד[18]. יש להם אופי ביזורי והם נתמכים על ידי מערכות מורכבות המפוזרות בין אזורים שונים של המוח[4].

אזורים מוחיים ומערכות עצביות

ההתפתחות של תפקודים ניהוליים בגילאי הילדות קשורה להתפתחות של האונה המצחית והקשרים שלה לאזורים אחרים במערכת העצבים[9].

בכל ההיררכיה התפקודית של המוח יש למבנים עצביים גישה ישירה לשפעול של המערכת המוטורית, אך ההתנהגות המבוססת על קליפת המוח הקדם-מצחית (הנמצאת באונה המצחית) היא המתוחכמת ביותר[19], שכן היא מעורבת בתפקודים מחשבתיים גבוהים[20]. היא מכילה חלק מהמערכות המורכבות המעורבות בתפקודים הניהוליים[4] ומשמשת כמרכז של השליטה הקוגניטיבית והתפקודים הניהוליים[10].

קליפת המוח הקדם-מצחית הדורסו-לטראלית, הנמצאת בקליפת המוח הקדם-מצחית, מעורבת בתפקודים ניהוליים[19]. היא מגבשת תוכניות ואסטרטגיות עבור התנהגות ההולמת מצב מסוים ומנחה את המעגלים המוטוריים להוציא אל הפועל את תוצרי החישובים שלה[19].

האמיגדלה היא אזור רגשי מרכזי והיא עוסקת באינטגרציה והפצת מידע לאזורים רבים במוח, ביניהם גם אזורים התומכים בתפקודים קוגניטיביים[21]. היא מכילה חלק מהמנגנונים החיוניים לתפקודים הניהוליים[4].

התצורה הרשתית אשר ממלאת תפקיד חשוב בשליטה על מנגנונים הקשורים לעוררות ושינה[22], חיונית להיבטים מסוימים של התפקודים הניהוליים[4].

המוח הקטן מעורב בחלק מההיבטים של התפקודים הניהוליים[4]. הוא לוקח חלק בהפעלה של תנועות מוטוריות על ידי מערכת השרירים ובתהליך הלמידה שלהן עד לשלב של רכישת מיומנות אוטומטית[23].

מוליכים עצביים

הסינפסה מאפשרת מעבר של אותות מתאי עצב במערכת העצבים אל תאי המטרה שלהם.

אותות של קלט ופלט נעים ברחבי המערכות המעורבות בתפקודים ניהוליים על ידי דחפים עצביים מהירים, אשר מסוגלים לקשר ביניהן בפחות ממילישנייה[4]. התנועה של אותות אלו תלויה בתהליך ההעברה הסינפטית של מוליכים עצביים בין תאי העצב[4].

המוליך העצבי דופמין חיוני לשליטה על הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח הקדם-מצחית[3]. בהתאם לכך, יש לו תפקיד חיוני בתפקודים הניהוליים[24][25]. הוא מעורב בכל השלבים של השליטה הקוגניטיבית - משמירת הסף, שימור המידע והעברתו הלאה[3]. הדופמין מווסת את הקלט החושי המגיע לקליפת המוח הקדם-מצחית באופן ישיר, כך שרק המידע הרלוונטי להתנהגות יאוחסן ברשתות הקדם מצחיות[3]. בעקבות זאת גירויים בולטים וגירויים רלוונטיים להתנהגות אשר נמצאים בסביבה החיצונית של האדם, גורמים לעלייה ברמת הדופמין בקליפת המוח הקדם-מצחית[3]. הדופמין יכול לשלוט גם ברמת הרגישות של קליפת המוח הקדם-מצחית למידע חושי מסוג מסוים[3].

הקשר בין רמות הדופמין לבין התפקודים הניהוליים אינו ליניארי. זאת משום שהפעילות הטונית (tonic) של המוליך העצבי דופמין מווסתת את קליפת המוח הקדם מצחית ואת התפקודים הקוגניטיביים שהיא אחראית עליהם, כמו: זיכרון העבודה, הקשב הסלקטיבי והתפקודים הניהוליים, ביחס של צורת U הפוכה[26]. כלומר, התפקוד המיטבי מתרחש ברמות בינוניות או מתונות של דופמין טוני, בעוד שרמות גבוהות או נמוכות מידי של הדופמין הטוני פוגעות בתפקודים אלו[27][26].

פגיעה בתפקודים ניהוליים

ערך מורחב – ליקוי בתפקודים הניהוליים

התפקודים הניהוליים אינם ניתנים לשליטה מכוונת ומודעת. לכן פגיעה בהם יכולה להוביל לפגיעה ביכולת הניהול והתפעול של מגוון תפקודים קוגניטיביים, באופן שאינו מושפע מרצונו של האדם להפעיל אותם בדרך ובזמן המתאימים[4]. מבחינה התנהגותית, פגיעה בתפקודים הניהוליים יכולה לבוא לידי ביטוי בשכחנות יחד עם קשיים בתכנון ותיאום מטלות יום יומיות, כמו התארגנות לקראת יציאה לבית הספר או לעבודה[28]. בהתאם לכך, ליקויים בתפקודים ניהוליים עלולים להוביל להישגים אקדמיים נמוכים בקרב ילדים ומבוגרים ולפגוע בתפקוד החברתי והתעסוקתי[2]. עם זאת, פגיעה בתפקודים הניהוליים אינה בהכרח קשורה לאינטליגנציה של האדם. זאת משום שאדם מסוים יכול להיות מבריק ולהפגין רמת משכל גבוהה במבחנים מתוקננים, בזמן שהוא סובל מהנמכה בתפקודים הניהוליים[4].

גורמים

משום שהתפקודים הניהוליים הם יכולת אינטגרטיבית גבוהה של המוח הקדמי, בכל סוג של פגיעה בתפקודים אלו יכולים להיות מעורבים גורמים מרובים[18].

פגיעה בתפקודים ניהוליים יכולה להיגרם כתוצאה מהפרעה נוירו-התפתחותית, כמו הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)[29] שההנמכה בתפקודים ניהוליים היא מאפיין מרכזי שלה[6][18][30][31][32]. למעשה, התסמינים של הפרעת קשב, כוללים פגיעה ביכולת הוויסות מלמעלה-למטה של המערכת הפרונטלית על הקשב וההתנהגות[27]. זוהי דוגמה למצב שבו הפגיעה בתפקודים ניהוליים אינה קשורה לרמת המשכל ויכולה להתקיים גם בקרב אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה מאוד[4].

היבטים רגשיים

חרדה פוגעת ביכולת להתרכז ולתכנן[2]. לחרדה יש השפעה על התפקודים הניהוליים ובעיקר על זיכרון עבודה והתארגנות[2]. בדומה לכך, גם דיכאון קשור לירידה בזיכרון ופגיעה בתפקודים הניהוליים[2].

איתור קשיים בתפקודים ניהוליים

קשיים בתפקודים ניהוליים ניתנים לאיתור כבר בגן ונשארים לרוב עמידים במשך שנים[2]. קיים קושי לאתר ליקויים בתפקודים ניהוליים בקרב אנשים מחוננים בעלי אינטליגנציה גבוהה, משום שהם מוצאים דרכים רבות יותר כדי לחפות על הכשלים, וכך קשה יותר למדוד את הקשיים שלהם[2].

פיתוח תפקודים ניהוליים

ישנם תפקודים ניהוליים הניתנים לשיפור[2].

אימון אישי הוא תהליך שמערב בין היתר גם פיתוח של תפקודים ניהוליים. זאת משום שהאימון האישי עושה שימוש במרכיב קוגניטיבי כדי לסייע למתאמן לפתח מודעות לאופן שבו הוא משנה את התנהגותו[33]. מאמנים משתמשים בסוג מסוים של שאלות על מנת להדגים למתאמנים שימוש יעיל בתפקודים ניהוליים ולמען חילוץ רעיונות המתאמנים, תוך כדי פיתוח היכולת שלהם להבהיר את מטרותיהם, לתכנן ולפעול להשגתן בכוחות עצמם[6][34].

ישנן שיטות טיפוליות כמו העשרה אינסטרומנטלית אשר מתמקדות בשיפור ופיתוח תפקודים ניהוליים. בנוסף, ניתן לאמן חלק מהתפקודים הניהוליים דרך שימוש בספרי ילדים כמו איפה אפי?, שבהם לצורך איתור דמות המטרה באיורים יש צורך להפעיל סריקה חזותית שיטתית, שליטה במסיחים, תשומת לב לפרטים ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תפקודים ניהוליים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Aron, Adam R.; Dowson, Jonathon H.; Sahakian, Barbara J.; Robbins, Trevor W. (2003). Methylphenidate improves response inhibition in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder.Biological Psychiatry, Vol 54(12), 1465-1468.
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 שי-קרין, נופר (2009). תפקודים ניהוליים (EF) - מה הקשר להפרעת קשב ולרכיבה על סוסים, באתר פסיכולוגיה עברית
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences
  4. ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 4.12 4.13 Brown, T. E. (2005). Attention deficit disorder: The unfocused mind in children and adults. Yale University Press.
  5. ^ Huepe, D., Roca, M., Salas, N., Canales-Johnson, A., Rivera-Rei, Á., Zamorano, L., & ... Ibañez, A. (2011). Fluid intelligence and psychosocial outcome: from logical problem solving to social adaptation. Plos One, 6(9), e24858
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Field, S., Parker, D. R., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2013). Assessing the Impact of ADHD Coaching Services on University Students’ Learning Skills, Self-Regulation, and Well-Being. AHEADAssociation on, 26(1), 67-81.
  7. ^ Arnsten, A. F., Wang, M. J., & Paspalas, C. D. (2012) .Neuromodulation of thought: flexibilities and vulnerabilities in prefrontal cortical network synapses. Neuron, 76(1), 223-239
  8. ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? מאתר פסיכולוגיה עברית
  9. ^ 9.0 9.1 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association
  10. ^ 10.0 10.1 Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603
  11. ^ 11.0 11.1 Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers
  12. ^ אלעד, א' (2005). הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
  13. ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך א – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה
  14. ^ 14.0 14.1 Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
  15. ^ Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
  16. ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson
  17. ^ Stocco, A., Yamasaki, B., Natalenko, R., & Prat, C. S. (2014). Bilingual brain training: A neurobiological framework of how bilingual experience improves executive function. International Journal of Bilingualism, 18(1), 67-92
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology,57(7), 579-589.
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761
  20. ^ Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp
  21. ^ Passoa, L. (2009). On the relationship between emotion and cognition. Nature Reviews Neuroscience, 9(1), 148-158
  22. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates
  23. ^ ישי-קרין, נ. (2005). דיסלקסיה, רכיבה על סוסים והצרבלום, באתר פסיכולוגיה עברית
  24. ^ Cools, R., & D'Esposito, M. (2011). Inverted-U–Shaped Dopamine actions on human working memory and cognitive control. Biological psychiatry, 69(12), e113-e125
  25. ^ Floresco, S. B., & Magyar, O. (2006). Mesocortical dopamine modulation of executive functions: Beyond working memory.Psychopharmacology, 188(4), 567-85
  26. ^ 26.0 26.1 Schacht, J. P. (2016). COMT val158met moderation of dopaminergic drug effects on cognitive function: a critical review. The pharmacogenomics journal, 16(5), 430-438
  27. ^ 27.0 27.1 Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99
  28. ^ Tarver, J., Daley, D., & Sayal, K. (2014). Attention-deficit hyperactivity disorder ( ADHD): an updated review of the essential facts. Child: Care, Health & Development, 40(6), 762-774
  29. ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  30. ^ Barkley, R. A., & Murphy, K. R. (2010). Impairment in occupational functioning and adult ADHD: the predictive utility of executive function (EF) ratings versus EF tests. Archives of Clinical Neuropsychology, 25(3), 157-173
  31. ^ Hammerness, P., Fried, R., Petty, C., Meller, B., & Biederman, J. (2014). Assessment of cognitive domains during treatment with OROS methylphenidate in adolescents with ADHD. Child Neuropsychology, 20(3), 319-327.
  32. ^ Kooij, J. J. S., Bijlenga, D., Salerno, L., Jaeschke, R., Bitter, I., Balázs, J., ... & Stes, S. (2019). Updated European Consensus Statement on diagnosis and treatment of adult ADHD. European Psychiatry, 56, 14-34
  33. ^ Swartz, S. L., Prevatt, F., & Proctor, B. E. (2005). A coaching intervention for college students with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder. Psychology In The Schools, 42(6), 647-656
  34. ^ Parker, D. R., Hoffman, S., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2011). An Examination of the Effects of ADHD Coaching on University Students' Executive Functioning. Journal Of Postsecondary Education And Disability, 24(2), 115-132


פסיכולוגיה קוגניטיבית
ענפי מחקר זיכרון • תפיסה • קשב • למידה • פונקציות ניהוליות • אינטליגנציה • פתרון בעיות • קבלת החלטות • קטגוריזציה • רכישת שפת אם • ייצוגים מנטליים • יצירתיות • מומחיות • רגשות • קוגניציה חברתית
מושגי יסוד סכמה • היוריסטיקה • מודלים נורמטיביים ומודלים דסקריפטיביים • קידוד • שליפה • זיכרון עבודה • אב טיפוס • תאוריה של תודעה • אפקט סטרופ • אפקט מסיבת הקוקטייל • מסגור • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • חשיבה מסתעפת • גשטלט • אינהיביציה • עכבה סמויה • הסחת דעת • נדידת מחשבות • אשליה • שיפוט מתאם • chunking • צוואר בקבוק • הטרמה • תובנה • מחשבות אילו
אישים בולטים נועם חומסקי • אן טריזמן • דונלד ברודבנט (אנ') • אלינור רוש (אנ') • סטפן קוסלין (אנ') • זנון פילישין (אנ') • רוג'ר שפרד (אנ') • ג'ורג ספרלינג (אנ') • מיכאל פוזנר (אנ') • ריצ'רד שיפרין • הרברט סיימון • ג'ון סוולר (אנ') • ג'ון אנדרסון • דניאל כהנמן • דוד נבון • מייקל גזניגה • עמנואל דונחין • ג'ורג' מילר • עמוס טברסקי • אלן באדלי • ארווינג בידרמן (אנ') • דייוויד מאייר (אנ') • אדוארד טולמן • אולריק נייסר (אנ') • שאול הוכשטיין
תפקוד מערכת העצבים והמוח
תקשורת במערכת העצבים תא עצב • דחף עצבי • סינפסה • מוליך עצבי • העברה סינפטית • רשת עצבית • הפלסטיות של מערכת העצבים • אפנון עצבי
מערכות תפקודיות מערכות חישה • המערכת המוטורית • המערכת הלימבית • מערכת החיזוק • המערכת הנוירואנדוקרינית
תפקודים קוגניטיביים תפיסה • זיכרון • קשב • תפקודים ניהוליים
בדיקות למדידת תפקודים עצביים EEG - אלקטרואנצפלוגרם • NCT - בדיקת מוליכות עצבית • fMRI - דימות תהודה מגנטית תפקודי • MEG - מגנטואנצפלוגרפיה • PET - טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
תסמינים, תפקודים ומיומנויות המעורבים בהפרעת קשב קשב • קלט (קוגניציה) • טווח קשב • קשיי קשב • זיכרון עבודה • אינהיביציה • אימפולסיביות • תפקודים ניהוליים • ליקוי בתפקודים הניהוליים • דחיינות • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • הסטה קוגניטיבית • עכבה סמויה • הסחת דעת • פיזור הדעת • נדידת מחשבות • חשיבה מסתעפת (מול חשיבה מתכנסת) • מיקוד יתר (היפר-פוקוס) • יצירתיות • פיג'טינג (תנועתיות עצבנית)
תתי סוגים של הפרעת קשב על פי תסמיני הליבה הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המאופיינת בעיקר בקשיי קשב
ביטויים לאורך החיים
ההשפעה של הפרעת קשב על התפקוד האקדמי אוטומטיות (למידה) • קשיי למידה • הישגים אקדמיים • מיומנויות למידה
הפרעת קשב בגילאי הבגרות
אטיולוגיה של הפרעת קשב הפרעה נוירו-התפתחותית • היסטוריה של הפרעת קשב
דופמין Catechol-O-methyltransferase • נשא דופמין • קולטני דופמין
מערכת החיזוק חיזוק • אי-ודאות • סיכון
אפנון עצבי תהודה אקראית • סנכרון • רעש (פיזיקה) • אות (תקשורת)
אזורים ומנגנונים מוחיים קליפת המוח הקדם-מצחית הדורסו-לטראלית • הגרעין הזנבי • המערכת המזולימבית
תחלואה נלווית להפרעת קשב לקות למידה
אבחון הפרעת קשב מבחן TOVA • מבדק ה-MOXO
טיפול בהפרעת קשב אימון אישי • דקסמתילפנידאט • הוראה מתקנת • אסטרטגיית למידה • נוירופידבק • אימון מוחי • טכנולוגיה מסייעת • מתילפנידאט
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34232682תפקודים ניהוליים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תפקודים_ניהוליים&oldid=2115774"