עכבה סמויה
עכבה סמויה (LI - latent inhibition) היא היכולת להוציא מהמחשבה המודעת גירויים שנחוו בעבר כלא רלוונטיים[1], או בניסוח אחר: היכולת לסנן גירויים לא רלוונטיים.
העכבה הסמויה היא מנגנון של אינהיביציה קוגניטיבית[1].
במסגרת של התניה קלאסית העכבה הסמויה משקפת תהליך למידה שבו גירוי נייטרלי מוצג ללא תוצאות חיוביות או שליליות. בפרדיגמה של עכבה סמויה, הצגתו של גירוי בודד ללא גירויים נוספים מעכבת את יצירתם של קשרים עתידיים בין גירוי זה לגירויים אחרים[2].
הנמכה בעכבה הסמויה והשפעת האינטליגנציה
להנמכה ביכולת העכבה הסמויה יכולים להיות ביטויים שונים. זאת משום שאינטליגנציה גבוהה יכולה לשמש כגורם ממתן מועיל עבור הביטוי שלה כליקוי בתפקודי הקשב או כגורם המעודד יצירתיות[1].
על כן, אף על פי שהנמכה בעכבה הסמויה מקושרת עם נטייה לפסיכוזה[1], חוסר היכולת לסנן גירויים לא רלוונטיים יכול גם לתרום לחשיבה מקורית, במיוחד במקרים בהם ישנה מנת משכל גבוהה[1].
בהתאם לכך, הנמכה ביכולת העכבה הסמויה קשורה ליצירתיות גבוהה[1] משום שהיא מאפשרת זרימה חופשית של רעיונות המובילה לחשיבה מסתעפת[3]. בהתאם לכך, אנשים יצירתיים אכן מראים קשיים בעכבה סמויה[2].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Carson, S. H., Peterson, J. B., & Higgins, D. M. (2003). Decreased latent inhibition is associated with increased creative achievement in high-functioning individuals. Journal of personality and social psychology, 85(3), 499.
- ^ 2.0 2.1 Schmajuk, N., Aziz, D. R., & Bates, M. B. (2009). Attentional-Associative Interactions in Creativity. Creativity Research Journal, 21(1), 92-103.
- ^ Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
