מגנטואנצפלוגרפיה

כניסה לחדר ממוגן מגנטית.

מימין: זרם חשמלי בתוך תאי עצב. משמאל: זרם חשמלי במוח יוצר שדה מגנטי הניתן למדידה מחוץ לראש.

מגנטואנצפלוגרפיה (באנגלית: Magnetoencephalography – רישום מגנטי מהמוח; בראשי תיבות: MEG) היא שיטה לדימות בה מודדים שדות מגנטיים הנוצרים על ידי פעילות חשמלית במוח. ה-MEG משמש הן ליישומים רפואיים והן למחקר: הוא מאפשר למנתחים לאתר מיקום של בעיות במוח ומאפשר לחוקרים לחקור תפקודים של אזורים שונים בו.

השדה המגנטי שנמדד מהמוח חלש פי 10⁹ מהשדה המגנטי שיוצר כדור הארץ בחדר רגיל. על כן יש למקם את המכשיר בחדר מיוחד העטוף קירות מתכתיים לחסימת הקרינה מבחוץ. נוסף על כך, מכשיר המגנטואנצפלוגרף עושה שימוש ברכיבים רגישים ביותר להפרעות מגנטיות הנקראים SQUIDs.

MEG נמדד לראשונה ב-1968 על ידי הפיזיקאי דוד כהן מאוניברסיטת אילינוי שבארצות הברית. בשנות השמונים החלו לייצר MEG עם מספר רב של חיישנים, וכיום יש בשימוש מכשירים עם 300 חיישנים, המכסים את רוב שטח הגולגולת.

בישראל קיים רק מכשיר MEG אחד באוניברסיטת בר-אילן (ראה קישורים חיצוניים).

ראו גם

• אלקטרואנצפלוגרם (EEG)
• PET
• דימות תהודה מגנטית (MRI)
• תהודה מגנטית גרעינית (NMR)

קישורים חיצוניים

• יחידת דימות מוח אלקטרומגנטי, המרכז לחקר המוח, אוניברסיטת בר-אילן.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.