נדידת מחשבות
נדידת מחשבות היא מצב שבו תודעתו של אדם מתנתקת מהגירויים החיצוניים של הסביבה הפיזית ומהפעילות בה הוא עוסק ברגע נתון, ובמקומם עוברת לעסוק במחשבות ובדימויים פנימיים, שאינם רלוונטיים למצבו הנוכחי[1][2]. נדידת מחשבות משקפת את היכולת לעסוק בתכנים מנטליים שאינם רלוונטיים לדרישות הסביבה החיצונית המיידית[3].
יכולת זו ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי ללא תלות במציאות החיצונית משחררת את האדם מהמגבלה של תגובה לאירועים סביבתיים בלבד[4], ועל כן יש בה אלמנט של חופש. מאידך, נדידת מחשבות עשויה להיות מזיקה כאשר תוכן המחשבות הופך לשלילי, אובססיבי או פולשני, מה שמוביל לפגיעה בריכוז, בשלוות הנפש וביכולת להשלים משימות, ממש כמו גירויים מסיחים מהסביבה החיצונית[2]. נדידת מחשבות עשויה לשמש גם כמנגנון הגנה[1].
נדידת מחשבות מאפשרת לתודעה לבחון יעדים אישיים ארוכי טווח, מעבר להיבטים המיידיים של הרגע הנוכחי[5]. בנוסף, נדידת מחשבות יכולה גם לתרום ליצירתיות בפתרון בעיות, על ידי הגברת התועלת היצירתית של מרווחי האינקובציה[3].
אף על פי שנדידת מחשבות היא תופעה שכיחה במיוחד, המודעות להתרחשותה בזמן אמת נוטה להיות נמוכה[3]. למשל, החוויה שבה אדם קורא ספר ופתאום שם לב שמחשבותיו נדדו, מוכרת להרבה אנשים. במקרים אלו, לאחר פרק זמן קצר יחסית (שניות או דקות בודדות), רוב הקוראים שמים לב לנדידת מחשבתם ומחזירים את הקשב שלהם לדפי הספר[6]. המודעות החלקית לנדידת המחשבות יחד עם יתרונותיה וחסרונותיה של תופעה זו, מוסברת על ידי התחרות של חוטי מחשבה פנימיים וחיצוניים על מרחב העבודה המוגבל של המודעות. משך זמן נדידת המחשבות משתנה - הנדידה תימשך ליותר זמן בהיעדר אירועים חיצוניים משמעותיים, אך תיקטע אם תופיע משימה הדורשת חזרה לתפקוד או גירוי חיצוני משמעותי.
היבטים קוגניטיביים והתחרות על הקיבולת המוגבלת של המודעות
חוויית נדידת המחשבות מדגישה את קיומם של שינויים רגעיים במוקד הקשב, אשר נע לסירוגין בין מחשבות הקשורות למשימה לבין מחשבות שאינן קשורות למשימה[6]. הצורך הקוגניטיבי לעבור בין שני סוגי המחשבות נובע מהתחרות על הקיבולת המוגבלת של זיכרון העבודה והחשיבה המודעת.
זיכרון העבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו[7]. ניתן להתייחס לזיכרון העבודה כאל תהליך מנטלי פעיל, שבו גירויים או ייצוגים פנימיים מאוחסנים בצורה מקוונת נגישה וזמינה “on-line”, כדי למנוע דעיכה זמנית או פלישה של מסיחים או גירויים מתחרים הנמצאים מחוץ למוקד הקשב הנוכחי[8]. עם זאת, לזיכרון העבודה יש קיבולת מוגבלת והוא יכול להכין רק כמות קטנה של מידע ברגע נתון[9]. אצל מרבית בני האדם זיכרון העבודה יכול להכיל כשבע יחידות מידע, כאשר הקשב הוא אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על קיבולת זו[10]. למעשה, זהו צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית. בעקבות זאת, חוטי מחשבה המונחים על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים מתחרים ללא הרף על מקומם במרחב העבודה הגלובלי, אשר מייצג את החשיבה המודעת המתרחשת באמצעות זיכרון העבודה[4]. זו הסיבה לכך שנדידת מחשבות עלולה לפגוע בביצוע של משימה, באופן דומה לזה של גירויים מסיחים מהסביבה החיצונית[2]. עם זאת, להקצאת משאבים קוגניטיביים עבור יצירה ועיבוד של תכנים פנימיים יש גם יתרונות.
בתנאים המתאימים, למרות היתרונות של המודעות למתרחש כאן ועכשיו, יש לא מעט יתרונות גם ליכולת להרפות מההווה כדי לתת את הדעת על קידום מטרות ויעדים אישיים[5]. למעשה, אחת היכולות המנטליות הבסיסיות של המוח האנושי, היא יצירה של תכנים קוגניטיביים עצמאיים שאינם קשורים למתרחש בסביבה הנוכחית[5]. בהתאם לכך, לעיתים קרובות התודעה האנושית מזניחה את ההתייחסות לקלט החושי המיידי אשר מתקבל מהסביבה, עבור הקצאת משאבים קוגניטיביים למחשבות פנימיות[4]. מבחינה זו נדידת מחשבות משקפת את ההפעלה המחזורית של היכולת לנתק את המודעות מהמתרחש בסביבה ולהסב את תשומת הלב מתהליכי התפיסה (המוכנה perceptual decoupling), לצד היכולת להתמקד בתכנים מנטליים פנמיים בצורה מטא-קוגניטיבית[3].
תהליכי העיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה, מאפשרים לאדם להשקיע את משאבי הקשב שלו בצורה המיטבית עבור הנסיבות הנוכחיות, מתוך הישענות על ניסיון העבר[11]. בהתאם לכך ככל שזיכרון העבודה והתפקודים הניהוליים גבוהים יותר, כך תדירות המחשבות הנודדות מווסתת באופן התואם יותר את דרישות המטלה[1]. באופן כללי, קיבולת גדולה יותר של זיכרון העבודה, מנבאת עלייה במחשבות נודדות עבור מצבים המצריכים השקעה נמוכה של משאבים קוגניטיביים וירידה במחשבות נודדות עבור מצבים המצריכים השקעה גבוהה של משאבים קוגניטיביים[1]. על כן, לעיתים קרובות העיסוק בפעולות משעממות, שגרתיות או חזרתיות, יוביל לנדידת מחשבות אל עבר זיכרונות, תוכניות עתידיות, דאגות אישיות ותכנים נוספים שאינם משקפים את הגירויים בסביבה הנוכחית של האדם[2]. עם זאת, נמצא שהפניית תשומת ליבו של האדם למטרותיו האישיות, מעלה את הנטייה לנדידת מחשבות המכוונת לאירועים עתידיים[2].
לעיתים קרובות אנשים מתקשים לשים לב לתכנים של החשיבה המודעת שלהם[12]. משום שהמודעות לתכנים הפנימיים של האדם נוטה להיות תנודתית, היכולת של אנשים לשים לב לכך שמחשבותיהם נודדות ברגע מסוים, משתנה לסרוגין[3]. כלומר, המודעות להתרחשותן של מחשבות נודדות בזמן אמת היא חלקית בלבד. זו הסיבה לכך שלעיתים קרובות אנשים מופתעים לגלות שמחשבותיהם נדדו[3].
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
פיתול החגורה הקדמי העליון מופעל בשעת נדידת מחשבות[3]. אזור זה מקושר לקליפת המוח הקדם-מצחית[13], הוא אחראי על הפן הקוגניטיבי של תהליכי עיבוד המידע במוח[14] ועל תהליכי קשב[13].
המערכות העצביות המפותחות של קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית משרתות את זיכרון העבודה, על ידי ייצוג מידע בהיעדר גירוי חושי[15].
ניתן לראות שינוי בדפוסים של גלי המוח בשעת נדידת מחשבות בהשוואה למשימה של התמקדות בנשימות, כמו למשל: עלייה בתדירות גלי הטתא והדלתא לצד ירידה בגלי האלפה והבתא[6]. שינויים אלו יכולים לשקף ירידה ברמת העוררות והערנות[6].
השפעת המוליך העצבי דופמין על מגבלת עיבוד המידע
על פי רוב, הרעש נתפס כמזיק לתפקוד הקוגניטיבי[16]. עם זאת, התופעה של תהודה אקראית, שבה חל שיפור אותות בעקבות רעש על יד הגדלת היחס בין האות לרעש, נמצאת גם במערכת העצבים[17]. לכן כמות מסוימת של רעש יכולה דווקא להיטיב עם התפקוד הקוגניטיבי[16]. זאת משום שלאפנון עצבי של יחס אות לרעש בתהליך עיבוד המידע יש השלכות על הקיבולת והתנודתיות של העיבוד[18]. היחס בין התפקוד הקוגניטיבי לרמת הרעש במערכת העצבים הוא בצורת U הפוכה, כך שהביצוע המיטבי מתרחש ברמות רעש מתונות והוא נפגע ברמות רעש גבוהות או נמוכות מידי[17]. כתוצאה מכך מחסור או עודף של אפנון עצבי פוגע ביכולת עיבוד המידע העצבי[18]. סטייה מרמת האפנון העצבי המיטבית מובילה לירידה במובחנות של ייצוגים עצביים ופגיעה ביעילותן של התנהגויות תפקודיות[18].
השיא של עקומת התהודה האקראית של מערכת העצבים תלוי ברמת המוליך העצבי דופמין[16], אשר משפיע על יחס האות-רעש של תהליכי עיבוד מידע עצביים[18][19][16] וכתוצאה מכך גם על יעילות עיבוד האותות של מערכת העצבים[20]. בעקבות זאת הדופמין משפיע על רמת התנודתיות והקיבולת של המערכת הנוירו-קוגניטיבית[18].
סוגים של נדידת מחשבות
לנדידת מחשבות יש יחסים מורכבים עם שליטה קוגניטיבית. מורכבות זו כנראה נובעת מקיומם של סוגים שונים של נדידת מחשבות הפועלים בדרכים שונות[21][5]. נדידת מחשבות רצונית וספונטנית מקושרים להיבטים מבניים ותפקודיים שונים[21].
נדידת מחשבות רצונית ומכוונת
ברוב המקרים, נדידת המחשבות מכוונת לקראת העתיד לבוא[2]. בהתאם לכך, יצירה עצמית של מחשבות ותכנים מנטליים, מקושרת לתהליכים של ניהול עצמי והגשמת מטרות ארוכות טווח[5]. למשל, בתנאים שבהם לא נדרשת השקעה מרובה של משאבים קוגניטיביים, נדידת מחשבות יכולה לסייע לאדם לעמוד בפני פיתויים ולדחות סיפוקים מיידיים לטובת תגמולים גדולים יותר בהמשך הדרך[5]. כלומר, נדידת המחשבות יכולה לצמצם את הנטייה להפחתת ערך מושהה.
נדידת מחשבות רצונית מקושרת לאזורים בתוך רשת ברירת המחדל ולרשתות פרונטו-פריאטליות (fronto-parietal networks), כך שהתכוונות (Intentionality) של במהלך מצב של נדידת מחשבות, מקושרת לאינטגרציה טובה בין רשת ברירת המחדל לרשתות פרונטו-פריאטליות[21]. דפוס זה נמצא בעיקר באזורים פרה-פרונטליים של קליפת המוח הקדם-מצחית[21].
נדידת מחשבות ספונטנית (לא רצונית)
נדידת מחשבות ספונטנית, נגרמת לרוב בעקבות בעיות בשליטה ובוויסות הקוגניטיביים[21].
נדידת מחשבות ספונטנית מיוחסת לפגיעה בתפקוד של אזורים פריאטליים וטמפורליים[21]. דיווחים על נדידת מחשבות ספונטנית נמצאו קשורים לירידה בעובי של הקורטקס באזורים הפריאטליים וההטנפורליים האחוריים (posterior temporal) של ההמיספרה השמאלית האחראיים על השליטה בקשב ובקוגניציה, לצד קישוריות מוגברת בין ה- intraparietal sulcus לבין אזורים המדכאים את הפעילות הלימבית ואת הפעילות של רשת ברירת המחדל ב - ventral inferior frontal gyrus[21].
הפרעת קשב
ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית[22] שתסמיני הליבה שלה הם: קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות[23][24]. אחד המאפיינים של הפרעת קשב הוא נטייה מוגברת להסחת דעת[25]. בהתאם לכך, הפרעת קשב מקושרת לנדידה ספונטנית ואינטנסיבית של המחשבות[1].
נדידת מחשבות בקרב אנשים עם הפרעת קשב משקפת פעילות קוגניטיבית מתמדת, המאופיינת בחוסר יציבות של הנושא, יחד עם חוסר עקביות או המשכיות של התכנים[1]. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בקושי לעקוב אחרי שיחה, קריאה או צפייה בסרט. כמו גם בקושי בשמירה על רצף מחשבות קוהרנטי לצורך פתרון בעיות, קשיי הרדמות עקב אי שקט מנטלי ותחושת מותשות מהמאמץ הנדרש למיקוד הקשב במשימות יום יומיות[1].
דפוס זה של נדידת מחשבות הנצפה בקרב אנשים עם הפרעת קשב, נגרם ככל הנראה מפגיעה ביכולת הוויסות של רשת ברירת המחדל ואינטראקציה לקויה בינה ולבין רשתות התפקודים הניהוליים[1]. בהתאם לכך, נראה שהשונות הרבה בזמן התגובה האופיינית לאנשים עם הפרעת קשב, משויכת לליקוי ביכולת הדיכוי של רשת ברירת המחדל במצבים תובעניים מבחינה קוגניטיבית[26].
חלימה בהקיץ
- ערך מורחב – חלום בהקיץ
חלימה בהקיץ היא ניתוק של האדם לזמן קצר מסביבתו המיידית, שבמהלכו הקשר של האדם עם המציאות מטושטש ומוחלף באופן חלקי על ידי פנטזיה חזותית או דמיון הנחווים בזמן העירות. פנטזיה זו כוללת לרוב תחושות אושר, מחשבות נעימות, תקוות או שאיפות, שהאדם מדמיין שהן עומדות להתרחש. בשעת חלימה בהקיץ אירועים תפיסתיים אינם רלוונטיים לחוט המחשבה שבו עוסקת מודעות האדם באותו הרגע[4].
ראו גם
- ADHD בעיקר לא קשוב
- אסקפיזם
- פוטנציאל קשור-אירוע
- דמיון
- מודל הבנייה וההרחבה
- חשיבה מסתעפת
- זרימה (פסיכולוגיה)
קישורים חיצוניים
- How to Clear Your Mind – סרטון הסבר על רשת ברירת המחדל ונדידת מחשבות מתוך SciShow Psych (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Bozhilova, N., Michelini, G., Kuntsi, J., & Asherson, P. (2018). Mind wandering perspective on ADHD. Neuroscience & Biobehavioral Reviews.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Stawarczyk, D., Majerus, S., Maj, M., Van der Linden, M., & D'Argembeau, A. (2011). Mind-wandering: phenomenology and function as assessed with a novel experience sampling method. Acta psychologica, 136(3), 370-381.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 Schooler, J. W., Smallwood, J., Christoff, K., Handy, T. C., Reichle, E. D., & Sayette, M. A. (2011). Meta-awareness, perceptual decoupling and the wandering mind. Trends in cognitive sciences, 15(7), 319-326.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 Smallwood, J., Ruby, F. J., & Singer, T. (2013). Letting go of the present: mind-wandering is associated with reduced delay discounting. Consciousness and cognition, 22(1), 1-7.
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 Braboszcz, C., & Delorme, A. (2011). Lost in thoughts: neural markers of low alertness during mind wandering. Neuroimage, 54(4), 3040-3047.
- ^ Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
- ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
- ^ Eriksson, J., Vogel, E. K., Lansner, A., Bergström, F., & Nyberg, L. (2015). Neurocognitive architecture of working memory. Neuron, 88(1), 33-46.
- ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ By Schooler, Jonathan W.; Mrazek, Michael D.; Baird, Benjamin; Winkielman, Piotr. Mikulincer, Mario (Ed); Shaver, Phillip R. (Ed); Borgida, Eugene (Ed); Bargh, John A. (Ed), (2015). APA handbook of personality and social psychology, Volume 1: Attitudes and social cognition. APA handbooks in psychology., (pp. 179-202). Washington, DC, US: American Psychological Association, xlix, 982 pp.
- ^ 13.0 13.1 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ Bush, G., Luu, P., & Posner, M. I. (2000). Cognitive and emotional influences in anterior cingulate cortex. Trends in cognitive sciences, 4(6), 215-222.
- ^ Arnsten, A. F., Wang, M. J., & Paspalas, C. D. (2012). Neuromodulation of thought: flexibilities and vulnerabilities in prefrontal cortical network synapses. Neuron, 76(1), 223-239.
- ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 Söderlund, G., Sikström, S., & Smart, A. (2007). Listen to the noise: noise is beneficial for cognitive performance in ADHD. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 48(8), 840-847.
- ^ 17.0 17.1 Söderlund, G.,B.W., Sikström, S., Loftesnes, J. M., & Sonuga-Barke, E. (2010). The effects of background white noise on memory performance in inattentive school children. Behavioral and Brain Functions, 6, 55.
- ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 18.4 Molenaar, Peter C. M. (Ed); Newell, Karl M. (Ed), (2010). Individual pathways of change: Statistical models for analyzing learning and development., (pp. 23-35). Washington, DC, US: American Psychological Association, xv, 227 pp.
- ^ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.
- ^ Kroener, S., Chandler, L., Phillips, P. M., & Seamans, J. K. (2009). Dopamine Modulates Persistent Synaptic Activity and Enhances the Signal-to-Noise Ratio in the Prefrontal Cortex. Plos ONE, 4(8), 1-14.
- ^ 21.0 21.1 21.2 21.3 21.4 21.5 21.6 Golchert, J., Smallwood, J., Jefferies, E., Seli, P., Huntenburg, J. M., Liem, F., ... & Margulies, D. S. (2017). Individual variation in intentionality in the mind-wandering state is reflected in the integration of the default-mode, fronto-parietal, and limbic networks. Neuroimage, 146, 226-235.
- ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
- ^ Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology, 57(7), 579-589
- ^ Ramsay, J. R. (2010). CBT for adult ADHD: Adaptations and hypothesized mechanisms of change. Journal of Cognitive Psychotherapy, 24(1), 37-45.
- ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?. מאתר פסיכולוגיה עברית
- ^ Fassbender, C., Zhang, H., Buzy, W. M., Cortes, C. R., Mizuiri, D., Beckett, L., & Schweitzer, J. B. (2009). A lack of default network suppression is linked to increased distractibility in ADHD. Brain research, 1273, 114-128.
| מסלול קידוד המידע בזיכרון | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זיכרון חושי (מיידי) |
| ||||||||||
| זיכרון לטווח קצר | זיכרון עבודה | ||||||||||
| זיכרון לטווח ארוך |
| ||||||||||
25625183נדידת מחשבות