דוד נבון

דוד נבון (נולד ב-1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה חתן פרס ישראל לפסיכולוגיה לשנת 1992 וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

דוד נבון נולד בתל אביב לקריקטוריסט ולימים חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה אריה נבון. סיים את לימודיו לתארים ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת התואר השלישי (דוקטור בפסיכולוגיה) קיבל באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. מאז 1975 הוא מלמד פסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת חיפה, שם מונה לפרופסור מן המניין ב-1984. זכה בפרס ישראל בשנת 1992, ובאותה שנה גם הצטרף לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מחקריו

נושאי מחקריו ותחומיהם

פרסם למעלה מ-80 פרסומים (עד סוף 2008), שחלקם זכו לתהודה רחבה ולציטוטים רבים בפרסומים מדעיים אחרים (מעל 10,000 לכל פרסומיו). תחומי המחקר העיקריים שלו - תפיסה וקשב. כמו כן תרם לתחומים אחרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית ויישומית, בעיקר בכיוון של המשגת כמה בעיות מרכזיות או שיפור מתודולוגיות המחקר בהן. להלן סקירה של מספר תרומות מרכזיות.

קדימות גלובלית בתפיסה חזותית

תרומתו הידועה ביותר החלה במאמר שהתפרסם ב-1977 בכתב העת Cognitive Psychology , העוסק ביחס בין עיבוד מידע אודות מבנהו הגלובלי של עצם הנתפס חזותית לעיבוד מידע אודות הפרטים הלוקליים. מוצגת בו השערה על מהלכו של תהליך הזיהוי, הנקראת "השערת הקדימות הגלובלית", לפיה תהליכי התפיסה מוטים לטובת עיבוד המבנה הגלובלי של גירויים או תמונות, ולעיתים קרובות אף מתחילים בעיבוד זה לפני עיבוד הפרטים הלוקליים. מאחר שהקושי העיקרי בבחינת השערה זו היא שבגירויים חזותיים המוכרים לנו, הרמות השונות - הגלובלית והלוקלית - אינן שוות במורכבותן, יצר נבון לשם בחינת ההשערה פרדיגמה ניסויית המבוססת על הצגת גירויים מיוחדים בהם המורכבות מבוקרת, למשל אותיות H ו-S העשויות מהרבה אותיות קטנות אחרות שכל אחת מהן אף היא H או S. ניתן לאמוד את מעמדן של שתי הרמות בתפיסה בכמה אופנים, למשל באמצעות המידה שבה האות בכל אחת מהרמות משפיעה באופן לא-רצוני על תגובה לגירוי שמיעתי שאף הוא יכול להיות אחת מהאותיות המופיעות ברמה הגלובלית או הלוקלית של הגירוי החזותי.

המאמר שהתפרסם ב-1977 מצוטט עד היום על ידי מחברים רבים (מעל 3700 ציטוטים). הפרדיגמה המוצגת בו הפכה לאחת מהמוכרות ביותר בתחום. בעקבות המחקר החלוצי נערכו מאות מחקרים בעשורים האחרונים, אחדים על ידי נבון עצמו או יחד עם שותפים למחקר, אך רובם על ידי חוקרים אחרים, הן בפסיכולוגיה והן בדיסציפלינות קרובות כמדעי המוח, שהשתמשו באותה פרדיגמה או בדומות לה לחקר יחסי כלל-פרט בתפיסה או לחקר נושאים אחרים. רובם עשו שימוש בגירויים המתוארים לעיל, הנקראים לחלופין: גירויים הירארכיים, גירויים מורכבים (compound), או Navon-letters.

בנושא זה פרסם נבון שורה של מאמרים מחקריים נוספים ושני מאמרים תאורטיים. בנוסף, במאמר סקירה של הפרדיגמה והממצאים בתחום עד אותה עת, שהתפרסם ב-2003 בכתב העת Acta Psychologica נסקרות השפעותיהם של גורמים שונים על הממצאים האמפיריים שהצטברו במהלך השנים, מובהרות מהותן של מספר מחלוקות אודות פירושם של הממצאים, ומוצע מתווה לאינטגרציה שלהם.

תורת המשאבים

תרומה רבת מוניטין אחרת של נבון היא לנושא הקשר בין מגבלות קשב לביצוע מטלות, בעיקר במצבים בהם נדרש האדם לבצע שתי מטלות או יותר. במאמר קלאסי שפורסם על-ידו יחד עם פרופסור דניאל גופר ב-1979 בכתב העת Psychological Review , פותחה השערה שרווחה עד אז בתחום, המניחה כי טיב ביצוע תלוי במידה מכרעת בהקצאת משאבים קוגניטיביים מתוך מאגר מוגבל ממנו ניזונות כל המטלות הרצוניות, לכלל תאוריה פורמלית ומקיפה. הנחות התאוריה, בגרסתה ההולמת את האינטואיציות והסברות הנפוצות, נדונו באופן בקורתי במאמר והותוו גבולות לאפשרויות ההיסק על סמך ממצאים אמפיריים. נוסח מורכב יותר של תורת המשאבים, המניח שמטלות עשויות להיות תלויות בהקצאת משאבים לאו דווקא ממאגר יחיד אלא ממאגרים שונים הנבדלים זה מזה באופי תרומתם לעיבוד מידע רלוונטי לביצוע, פותח ונדון אף הוא. למאמר זה נודעה השפעה ניכרת על המחקר שנעשה בתחום, לרבות מחקרים שנערכו על ידי מחבריו, ואף הוא זכה למאות ציטוטים.

ב-1984 פרסם נבון באותו כתב עת, Psychological Review , בקורת על תורת המשאבים המצביעה על קשיים מתודולוגיים לבחון אמפירית מודלים המניחים קיומם של משאבי עיבוד. הטענה המרכזית בו היא שאישושם של מודלים כאלה, ושל תורת המשאבים בכלל, מבוסס על ניבויים הניתנים לגזירה גם מהנחות תאורטיות פחות יומרניות, כגון קיומם של קונפליקטים בין פלטים ותוצרי לוואי של עיבודי מידע הנעשים בסמיכות זמן לצרכים שונים. המאמר מסתיים בתהייה אם עצם הרעיון של הקצאת משאבים אינו אלא סרח עודף תאורטי (בלשון המאמר "אבן מרק", באנלוגיה לסיפור-עם ידוע). בעקבות ניתוח ספקני זה השתנו דגשים במחקרים שנערכו מאוחר יותר בתחום, והביטוי "אבן מרק" השתגר בז'רגון הפסיכולוגיה המחקרית כתווית לכשל המתודולוגי שבהנחת מבנה תאורטי מיותר.

במאמר ידוע אחר שפורסם על ידי נבון יחד עם פרופסור ג'ף מילר ב-2002 בכתב העת Cognitive Psychology , נדונה תאוריה פופולרית אחרת להסבר הקושי בביצוע שתי מטלות יחד, "מודל צוואר הבקבוק", המניחה שמטלות אינן יכולות להתבצע ממש במקביל משום שלפחות חלק מהפעולות הנדרשות לעיבודן נזקקות למנגנון היכול לשרת רק מטלה אחת בנקודת זמן אחת. המאמר מראה כי כמעט כל הממצאים שנהוג היה לראותם כראיות אמפיריות לטובת המודל מתיישבים עם הסברים חלופיים, בעיקר הסברים מתורת המשאבים, וכי המודל איננו עולה על אותם הסברים בקריטריונים אחרים להערכת תאוריות מדעיות, כגון חסכוניות.

תרומות אחרות

מאמרים אחרים של נבון עוררו הדים אף הם. לדוגמה, אחד מהם מוצא ראיות לקיום הירארכיה מושגית בה ממד הזמן גובר על ממד המרחב, ושניהם גוברים על ממדים תכונתיים כגון צבע. מאמר אחר מציע הסבר אינטגרטיבי לתופעות קשב ומודעות המבוסס על ראיית ה- mind כמערכת אנרכית בה קיימת תחרות בין תהליכים, הנקראים מודולים, על חשיפה ל"עיניהם" של מודולים אחרים. בשני מאמרים בפסיכולוגיה יישומית הוצעו רוויזיות בהערכת משקלן של עדויות זיהוי או באופן הרכבתם של מסדרי זיהוי.

במקביל לעבודתו המדעית כתב נבון מדי פעם החל מ-1993 מאמרים פובליציסטיים קצרים לעיתונות היומית, בעיקר ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ".

פרסומים נבחרים

בתפיסה וקשב

• Navon, D. Irrelevance of figural identity for resolving ambiguities in apparent motion. Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 1976, 2, 130-138.

(Also in D.P. Kimble (Ed.), Contrast and Controversy in Modern Psychology. Santa Monica, California: Goodyear Publishing Co., 1977).

• Navon, D. Forest before trees: The precedence of global features in visual perception. Cognitive Psychology, 1977, 9, 353-383.
• Navon, D., & Gopher, D. On the economy of the human processing system. Psychological Review, 1979, 86, 214-255. (Also in S. Maital and S. Maital (Eds.), Economics and Psychology, Cheltenham, U.K.: Edward Elgar).
• Navon, D. The forest revisited: more on global precedence. Psychological Research, 1981, 43, 1-32.
• Navon, D., & Norman, J. Does global precedence really depend on visual angle? Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance, 1983, 9, 955-965.
• Navon, D. Resources - a theoretical soup stone? Psychological Review, 1984, 91, 216-234.
• Navon, D., & Miller, J. The role of outcome conflict in dual-¬task interference. Journal of Experimental Psychology: Hu¬man Perception and Performance, 1987, 13, 435-448.
• Navon, D. The importance of being visible: On the role of atten¬tion in a mind viewed as an anarchic intelligence system: I. Basic tenets. The European Journal of Cognitive Psy¬chology, 1989, 1, 191-213. II. Application to the field of attention. The European Journal of Cognitive Psychology, 1989, 1, 215-238.
• Navon, D. Testing a queue hypothesis for the processing of global and local information. Journal of Experimental Psy¬chology: General, 1991, 120, 173-189.
• Navon, D. Does attention serve to integrate features? Psycho¬logical Review, 1990, 97, 453-459.
• Navon, D., & Ehrlich, B. Illusory conjunctions: Does inattention really matter? Cognitive Psychology, 1995, 29, 59-83.
• Navon, D. The puzzle of mirror reversal: A view from Clockland (a target article). Psycoloquy, 2001, 12(17).
• Navon, D., & Miller, J. Queuing or sharing? A critical evaluation of the single-bottleneck notion. Cognitive Psychology, 2002, 44, 193-251.
• Navon, D. What does a compound letter tell the psychologist’s mind? Acta Psychologica, 2003, 14, 273-309.

בתחומים אחרים

• Navon, D. The importance of being conservative: Some reflections on human Bayesian behavior. The British Journal of Mathematical and Statistical Psychology, 1978, 31, 33-48.
• Navon, D. On a conceptual hierarchy of time, space and other dimensions. Cognition, 1978, 6, 223-228.
• Navon, D., & Shimron, J. Does word naming involve grapheme-to¬-phoneme translation? Evidence from Hebrew. Journal of Verbal Learning and Verbal Behavior, 1981, 20, 97-109.
• Navon, D. How critical is the accuracy of an eyewitness' memory? Another look at the issue of lineup diagnosticity. Journal of Applied Psychology, 1990, 75, 506-510.
• Navon, D. Selection of lineup foils by similarity to the suspect is likely to misfire. Law and Human Behavior, 1992, 16, 575-593.
• Navon, D. The paradox of driving speed limit: Two adverse effects on highway accident rate. Accident analysis and Prevention, 2003, 35, 361-367.

קישורים חיצוניים

• הכרטיס האישי של דוד נבון באתר האקדמיה הלאומית למדעים(הקישור אינו פעיל)
• דוד נבון, מה בין זיכרון לספֵק־זיכרון?, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2014

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29212980דוד נבון