פיג'טינג (תנועתיות עצבנית)
תנועות עצבניות (באנגלית: Fidgeting) הן תנועות מוטוריות קטנות המעידות על אי-שקט, שנעשות בלי שיש להן תרומה פונקציונלית לביצוע מטלה מסויימת או תועלת ברורה אחרת, כגון לתופף באצבעות על השולחן, לסובב או לתלתל קווצת שיער, למולל פיסת בגד, לשחק בכלי כתיבה ועוד. פעולות אלו נעשות בדרך כלל בזמן ישיבה ויכולות להתבצע באופן מודע או לא מודע.[1].
גורמים
הפקת תנועות עצבניות מתקשרת למגוון של מצבים נפשיים ופסיכיאטריים. תנועות עצבניות יכולות להיות תוצאה של עצבנות, תיסכול, אגיטציה פסיכומוטורית, שעמום, ADHD, התרגשות או שילוב של כל אלה[2]. אחת ההשערות היא שבמצבים של עודף או חסר בגירוי, כדוגמת מצבי מתח או שעמום, אזור גרעיני הבסיס במוח שמעורב בוויסות התנועות המוטוריות, מגיב על ידי הפקת תנועה חזרתית [3].
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
מערכת העצבים היא רשת תקשורת עצבית מפותחת שבאמצעותה פועל הגוף כיחידה מבוקרת ומתואמת. מערכת העצבים מקבלת ממערכות החישה מידע על גירויים בסביבה החיצונית[4] והפנימית, ומשתמשת במידע זה על מנת לפקח על תהליכי ההתנהגות, המודעת והלא מודעת. המוח שואף למזער את ההבדל בין הצפי שלו כלפי מצבים עתידיים, לבין ההתרחשויות האמתיות בעולם החיצוני והפנימי, כלומר - להקטין ככל הניתן את טעות החיזוי[1].
פעולות חזרתייות הנובעות ממקור פנימי מורידות את חוסר הוודאות של מערכת העצבים אודות המצבים שבהם היא נמצאת ובכך מסייעות לשמר את טעות החיזוי הצפויה[1]. באופן זה התנועתיות העצבנית יכולה לסייע לגוף לווסת את הפעילות של עצמו[1].
קשב
רמת התנועתיות העצבנית היא אחד המדדים השכיחים לרמת הקשב בכיתת הלימוד[5]. מחקר אחד הראה שרמת הקשב של סטודנטים בהרצאה יורדת במשך הזמן ושבמקביל רמת התנועות העצבנית עולה, כך שהיא גבוהה יותר ככל שחלף יותר זמן מתחילת השיעור וככל שרמת הריכוז יותר נמוכה[5].
פיג'טינג והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית[6] שתסמיני הליבה שלה הם קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר), ואימפולסיביות[7][8][9]. התנועתיות העצבנית היא אחד המאפיינים העיקריים של הפרעת קשב[10].
נמצא שלתנועות העצבניות יש תפקיד בשמירה על הריכוז של ילדים עם היפראקטיביות, בעוד שעבור ילדים ללא הפרעת קשב לא נראתה תגובה כזו[10]. ייתכן שהפיג'טינג משמש כמנגנון פיצוי לצורך ויסות משאבי הקשב ורמת הערנות, כמו גם הגברת רמת העוררות של מערכת העצבים המרכזית בזמן ביצוע של מטלות מאתגרות[10]. כלומר, התנועות העצבניות של הפיג'יטינג יכולות לייצג מנגנון שמשמש אנשים עם הפרעת קשב לשמירה על הריכוז, באמצעות אופטימיזציה של רמת העוררות[10].
צעצועי פידג'ט
תנועות עצבניות יכולות להתקיים ללא שום חפץ על ידי הזזת גופו של האדם בלבד, או תוך שימוש בחפצים אקראיים בסביבתו של האדם - כמו חוט, כלי כתיבה או נייר[1]. למעשה, תנועות שונות יכולות לערב מניפולציות מוטוריות על עצמים חיצוניים, שבאמצעות חזרתיות מרובה, מגיעות לרמה אוטומטית והופכות לטבע שני של האדם[10].
באופן עקרוני כל חפץ שניתן לתפעול מוטורי יכול לשמש לפעולת החזרתית. עם זאת, ישנם גם צעצועים מיוחדים שפותחו לצורך זה, ביניהם קוביית הפיג'ט והספינר. כמו כן, ישנם חפצים שעל פי רוב נוחים או נעימים יותר לשימוש מסוג זה, אף על פי שזו לא בהכרח הייתה המטרה המקורית שלשמה יוצרו.
קוביית פידג'ט
- ערך מורחב – קוביית פידג'ט
קוביית פידג'ט (Fidget Cube) היא מכשיר ידני קטן המכונה צעצוע פידג'ט או צעצוע ממריץ, שתוכנן על ידי מת'יוו ומארק מקלאצ'לן, אחים ומייסדים של סטודיו העיצוב של מעבדות אנצ'י[11]. לקובייה כלים חושיים מכל הצדדים: מתג, הילוכים, כדור מתכתי מתגלגל, ג'ויסטיק קטן העשוי מפלסטיק, דיסק מסתובב, "אבן דאגה" וחמישה כפתורים. הקובייה נועדה לספק דרך קלה להעסקת הידיים והחושים האחרים, במיוחד עבור הרגעה-עצמית או עבור ילדים שיש להם נטייה להתעצבן (ומכאן הגיע לקובייה השם "Fidget")[12][13].
ספינר
- ערך מורחב – ספינר
ספינר (Fidget spinner) הוא צעצוע שלרוב מגיע בצורת ארבעה עיגולים היוצרים משולש מעוגל. הספינר מעוצב כמסב העשוי ממגוון של חומרים כגון נירוסטה, טיטניום, נחושת ופלסטיק[14]. הספינר הפך לצעצוע פופולרי ב-2017[14]. הצעצוע נפוץ מאוד בקרב ילדי בית ספר מכל הגילאים.
הספינרים משווקים כמכשירים שיוכלים לסייע לריכוז ולהפגת מתחים[10].
כדור לחץ
- ערך מורחב – כדור לחץ
כדור לחץ, המכונה גם "כדור מתח", "כדור להפגת מתחים" או "כדור עצבים" הוא צעצוע גמיש, לרוב קטן יחסית (בדרך כלל בקוטר של עד 7 ס"מ), אשר ניתן למחוץ ביד בעזרת מניפולציה שנעשית על ידי האצבעות. הוא מיועד לרוב כדי להקל על דחק ומתח בשרירים, או כדי להפעיל את שרירי היד. השפעתו של כדור הלחץ על שרירי כף היד דומה מאוד להשפעתם של כדורים סיניים שאוחזים בכף היד ומגלגלים אותם בין האצבעות. מאחר שיש כעת צורות רבות לכדור זה שאינן-כדוריות, כדורים אלו ידועים באופן כללי כמסייעים בהפחתת מתחים ולחצים[15].
היבטים רפואיים ותועלת בריאותית
אורח חיים בלתי פעיל יכול לתרום לבריאות לקויה ולעלות את הסיכון להיווצרות של גורמי מוות שונים[16]. עם זאת, עיסוק בפעילות גופנית לא בהכרח מספיק כדי להגן מפני סיכונים אלו. זאת משום שהתנהגויות נייחות כמו ישיבה, עלולות לפגוע בתוחלת החיים ללא קשר לרמת הפעילות של האדם[17].
למשל, ישיבה ממושכת ללא תנועה עלולה לגרום לבעיות בריאותיות כמו leg endothelial dysfunction[18]. כלומר, ישיבה ממושכת יכולה לגרום לפגיעה באנדותל - רקמת התאים המרפדת את פני השטח הפנימיים של כלי הדם והלימפה ומגשרת בין תוכן הכלי לסביבתו. עם זאת, נמצא שתנועות קטנות של הרגליים כמו אלו המאפיינות את התנועתיות העצבנית, יכולות למנוע נזקים מסוג זה, על ידי צמצום הירידה בזרימת הדם ומאמץ הגזירה במהלך הישיבה[18].
מעבר לכך, נמצא שפיגטינג יכול להוריד את הסיכון לתמותה באופן כללי עבור כל הגורמים המקושרים לישיבה ממושכת[17]. למעשה, באמצעות השקעה של אנרגיה נמוכה יחסית, תנועת אלו יכולות לתרום באופן משמעותי לשמירה על בריאותם של אנשים שנמצאים בתנוחה נייחת כמו ישיבה או עמידה למשך פרקי זמן ארוכים[17].
רכישה ופיתוח של מיומנויות
מיומנות היא יכולת נרכשת או כישרון לבצע פעולות מסוימות המיועדות להניב תוצר או תוצאה רצויה, באופן יעיל מבחינת משאבי זמן ואנרגיה. רכישת מיומנות היא תהליך של למידה המשתמר בזיכרון הפרוצדורלי.
ישנן מספר סוגים של מיומנויות. התפתחות המיומנויות המוטוריות מתחילה בינקות וכוללת את הפיתוח של המוטוריקה הגסה לצורך מיומנויות כגון ישיבה והליכה. במהלך הילדות מתפתחות מיומנויות מוטוריות עדינות יותר, אשר הולכות ומשתכללות עם ההתבגרות, למשל ציור, כתיבה, הקלדה עיוורת ועוד. זאת משום שרכישה של מיומנויות מוטוריות מתקדמות יותר מתאפשרת בהתאם לשלבי ההתפתחות הגופנית.
כמו כן, לחזרתיות ואימון יש חשיבות רבה עבור תהליך הרכישה של המיומנויות המוטוריות[10]. בעקבות זאת ניתן להניח שעיסוק במניפולציות חזרתיות על עצמים, יכול להשפיע על השליטה המוטורית ועל הביצועים המוטוריים של האדם[10]. משום שצעצועי פיג'ט מעודדים פעולה חזרתית, ייתכן שיוכלו לשמש ככלי מעניין ומהנה לפיתוח השליטה המוטורית והמוטוריקה העדינה[10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Perrykkad, K., & Hohwy, J. (2020). Fidgeting as self-evidencing: A predictive processing account of non-goal-directed action. New Ideas in Psychology, 56, 100750.
- ^ "The Measure of Fidget Nature 32, 174–175 (1885)" (באנגלית).
- ^ 9=
קייט מרפי, יש לכם הרגל תנועתי מסוים? מומחים מסבירים מה זה אומר עליכם, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2017
- ^ רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
- ^ 5.0 5.1 Farley, J., Risko, E., & Kingstone, A. (2013). Everyday attention and lecture retention: the effects of time, fidgeting, and mind wandering. Frontiers in psychology, 4, 619.
- ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
- ^ Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology, 57(7), 579-589
- ^ Ramsay, J. R. (2010). CBT for adult ADHD: Adaptations and hypothesized mechanisms of change. Journal of Cognitive Psychotherapy, 24(1), 37-45.
- ^ Ashinoff, B. K., & Abu-Akel, A. (2019). Hyperfocus: the forgotten frontier of attention. Psychological research, 1-19.
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 10.6 10.7 10.8 Cohen, E. J., Bravi, R., & Minciacchi, D. (2018). The effect of fidget spinners on fine motor control. Scientific reports, 8(1), 1-9.
- ^ "Are fidget toys legitimately good for your brain, or pseudoscientific snake oil?". Digital Trends. 8 במרץ 2017. בדיקה אחרונה ב-7 במאי 2017.
- ^ "This bizarre 'fidget' toy can help you focus at work". Mail Online. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2017.
- ^ "Fidget Cubes Awkward Relationship to Autistic Stimming". 6 בפברואר 2017.
- ^ 14.0 14.1 זהירות, ספינר: כל מה שצריך לדעת על הלהיט שכבש את הילדים, באתר הידברות
- ^ "Stress Balls". Bongo (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2016-05-17.
- ^ "2018 Physical Activity Guidelines Advisory Committee Scientific Report". 18 פבר' 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 17.0 17.1 17.2 Hagger-Johnson, G., Gow, A. J., Burley, V., Greenwood, D., & Cade, J. E. (2016). Sitting time, fidgeting, and all-cause mortality in the UK women’s cohort study. American Journal of Preventive Medicine, 50(2), 154-160.
- ^ 18.0 18.1 Morishima, T., Restaino, R. M., Walsh, L. K., Kanaley, J. A., Fadel, P. J., & Padilla, J. (2016). Prolonged sitting-induced leg endothelial dysfunction is prevented by fidgeting. American Journal of Physiology-Heart and Circulatory Physiology, 311(1), H177-H182.
30786298פיג'טינג (תנועתיות עצבנית)