קביעות תפיסתית
קביעות תפיסתית היא חלק מתהליך התפיסה במערכת הקוגניטיבית. קביעות תפיסתית אחראית על היכולת לזהות אובייקט תחת שינויים באינפורמציה החושית. היא מסייעת לאדם ולחיה להסתגל לסביבתו בעזרת שמירה על אחידות של העצמים או האיכויות.
האובייקט הוא בעל תכונות פיזיות קבועות ("הגירוי הרחוק"), אך בהגיעו לאורגניזם דרך איברי החישה האובייקט עובר שינויים של האינפורמציה ("הגירוי הקרוב") כגון, הזווית שממנה האובייקט נצפה, התאורה הנשפכת עליו ומרחק הצופה מן האובייקט. תפקיד הקביעות התפיסתית הוא להביא לידינו "חוויה" קבועה של האובייקט למרות השינויים המשמעותיים החלים עליו ("הגירוי הנתפס").
קביעות תפיסתית מתבצעת בכמה ממדים כגון: גודל, צורה, בהירות, צבע, קול, כיוון וריח.
קביעות חזותית
אפשר לחלק את הקביעות החזותית לשלוש קטגוריות: קביעות הקשורה לאובייקטים חזותיים (גודל וצורה) קביעות הקשורה לאפיוני האובייקטים (בהירות, צבע) וקביעות הקשורה ליחסים בין אובייקטים חזותיים (כיוון ומיקום)
קביעות הקשורה לאובייקטים חזותיים
קביעות צורה
קביעות צורה (shape constancy): היכולת להבין את הנראה מבחינתה צורנית. בבואתו של האובייקט ברשתית העין משתנה עם שינוי זווית הראייה אך הנטייה היא לראות את צורתו זהה בכל המצבים. בין אם האדם שינה את זווית התצפית שלו על החפץ ובין אם תנוחת החפץ השתנתה, הוא נתפס בצורתו הקבועה. דלת שנפתחת למשל משנה את צורתה על הרשתית ממלבן לטרפז ובכל זאת אנו תופסים אותה כמלבנית זאת מכיוון שאנו לוקחים בחשבון את שינוי הזווית של הדלת.
קביעות גודל
קביעות גודל (Size constancy): גודלו של אובייקט מוכר נשאר יציב יחסית בין הוא מתרחק או מתקרב אלינו. מערכת התפיסה לוקחת בחשבון שמה שמשתנה הוא לא הגודל אלא המרחק מן החפץ. כדי להבין את התופעה ניתן להביא דוגמה אדם מתקרב, במידע המתקבל על ידי חושי הראייה נראה כי האדם הולך ומתעצם בגדולו. אך בחוויה אין הדבר כך, תחושת מרחק משתנה ללא שינוי בגדול האדם. קביעות גודל נעזרת ברמזי מרחק בשביל לבטל שינויים בגודל.
הראשון שהוכיח כי הערכת הגודל תלויה במרחק היה אמרט (Emil Emmert) בשנת 1881. בניסוייו אמרט השתמש בבואות-גרר (Afterimage) הוא הורה לנבדקים לנעוץ את ראייתם בגירוי (טבעת שחורה עם מרכז לבן) במשך דקה אחת ולאחר מכן להסיט את עינייהם אל מסך לבן, שם ראו בבואת-גרר, תפקיד הנבדקים היה לאמוד את גודל בבואת-הגרר. כאשרה אמרט שינה את מרחק המסך הלבן איתו השתנה גם גודל תמונת הגרר: ככל שהמסך הלבן היה רחוק יותר, כך גדלה בבואת-הגרר. כלומר השינוי בגודל ההשתקפות נבע רק משינוי מרמזי המרחק מהמסך ללא שינוי ממדי ההשתקפות. מכאן ניתן היה להסיק כי השוני באומדן גודל נובע ישירות מהמרחק הנתפס ולאו דווקא בשינוי בחפץ. אם רמזי מרחק נכונים, תהיה תפיסה דומה לכמה שניתן לגודלו האמיתי של האובייקט.
האשליה הנוצרת על ידי חדר איימס מבוססת על קביעות הגודל.
קביעות הקשורה לאפיוני האובייקטים
קביעות בהירות
קביעות בהירות (brightness constancy): האור המגיע אל העין, הוא תוצאה של שני מאפיינים: אורך הגל המגיע ממקור האור (כמו מנורה או השמש) ומאפייני החזרה, הקובעים אילו אורכי גל יחזרו מהעצם יותר המאחרים. קביעות בהירות היא יכולת מערכת הראייה להתעלם ממקור האור ולקבע את בהירות החפץ המוחזר אלינו ביחס לסביבתו. כשאור מאיר על חפץ, החפץ מקרין בחזרה את האור ויש תפיסה של בהירות מסוימת. הבהירות הנתפסת הזו לא משתנה, גם אם כמות האור המוחזרת מהחפץ משתנה. דף נייר יקלט בחוויה כלבן גם אם הוא מואר מאור שמש ישיר או נמצא בחדר אפלולי. כל זאת למרות שהדף הנמצא בחשיכה יחסית מחזיר כמות בהרבה יותר קטנה של אור. אם נסלק רמזים מהסביבה לגבי הבהירות, למשל נסתכל על החפץ דרך מסך עם חור, הקביעות לא תישמר יותר, כי לא יהיו יחסיות של בהירויות הסביבה כלפי אותו חפץ.
קביעות צבע
קביעות צבע (Color constancy): בקביעות צבע מתרחש תהליך דומה לקביעות בהירות. העין האנושית תופסת צבע לפי הגל המוחזר מהגירוי אך ישנה גם השפעת מקור האור. חווית הצבע נשארת קבועה בלי קשר לכמות התאורה בסביבה משתנה. אך אם נפריד את האובייקט מן הסביבה, כך שנגלה רק צבע האובייקט ללא שום סימנים אחרים, צבעו יכול להשתנות, דוגמת עגבנייה בשלה מבעד לשפופרת המסווה את הסביבה ואת טיב האובייקט, יגרום לעגבנייה להיראות בכל צבע שהוא- כחול, ירוק, או ורוד- תלוי אורכי הגלים המוחזרים ממנה לרשתית העין.
קביעות הקשורה ליחסים שבין אובייקטים חזותיים
קביעות כיוון
קביעות כיוון (Orientation constancy)
קביעות מיקום
קביעות מיקום (location constancy): גם בשינוי מיקומים על הרשתית, אנו נוטים לתפוס את מיקומו של החפץ כקבוע. מערכת הראייה לוקחת בחשבון את תנועות הראש והשינוי שנוצר על הרשתית.
קביעות מוזיקלית
במוזיקה, הקביעות הקביעתית באה לידי ביטוי בזיהוי של כלי הנגינה קבוע תחת שינוי של גון או "תנאים של שינוי בגובה הצליל וקולניות, בסביבות שונות עם שחקנים שונים."(אריקסון 1975)
קביעות בדיבור
קביעות הרום קול (speech constancy): התנועות והעיצורים נתפסים קבועים גם אם מבחינה אקסוטית הם נשמעים שונה בשל הסביבה הפונטית השונה (המעטפת הקליפטית) וזאת בשל קצב דיבור, גיל, מגדר, ניב הדובר ועוד. לדוגמה מסר דיבורי המושמע לאדם מכמה מטרים בחדר יתפס זהה למסר דיבורי המושמע בקרבת השומע בחדר וכל זאת למרות שההדהוד בחדר יגרום לדיבור להיקלט בצורה שונה בחושי השמיעה של האדם.
קביעות בחוש הריח
קביעות הריח (odor constancy): הקולטנים יותר מגורים בשאיפה עמוקה משאיפה שטחית, אך עם זאת תפיסת העוצמת וריכוז הריח אינו משתנה. לדוגמה כשיש ריח חזק של שרוף, אין זה משנה בין אם לוקחים שאיפה קטנה או גדולה בשביל לאמוד את עוצמת ריח השרוף.
אשליה תפיסתית
אשליה תפיסתית נובעת מתפיסה שגויה של גירויים חיצוניים. שימוש לא נכון ברמזים התפיסתיים ויציקתם לתבנית מוטעית של העולם החיצוני. מקורו הוא בעיבוד המידע על ידי מערכת התפיסה בעזרת קביעויות תפיסתיות כגון קביעות גודל, מרחק ועוד. קביעות אלו 'מתקנות יתר על מידה' את המציאות. מן האשליות המכורות הן 'אלוזיית הירח' ו-'החדר של איימס'.
ראו גם
לקריאה נוספת
- דן זכאי, יסודות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, האוניברסיטה הפתוחה, כרך 3, עמ' 293-273
קישורים חיצוניים
- קביעות תפיסתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Cognitive and Developmental Factors in Perceptual Constancy
