אבי רצון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. אביצהל (אבי) רצון (נולד ב-8 באוגוסט 1952) הוא עיתונאי, פרשן פוליטי, פרשן ספורט וכתב ספורט ישראלי, המתמקד בעיקר בתחום הכדורגל.
בפברואר 2006 מונה לעורך העיתון "ישראלי" שהוקם על ידי איש העסקים שלמה בן צבי[1], אולם תוך מספר חודשים הוחלף בידי עמוס רגב[2]. עקב כך פרץ סכסוך משפטי בין רצון לבן צבי על פיצויים שהיה אמור לקבל. בתצהיר שהגיש לבית המשפט טען בן צבי, כי רצון מונה לעורך לבקשת בנימין נתניהו ושלדון אדלסון (שנכנס להשקעה בעיתון). והוא הוחלף גם לבקשת אדלסון שלא רצה "כתב ספורט כעורך"[3].
רצון חזר לעבוד כפרשן ספורט ובעל טור ב"מעריב"[4], אולם עזב בסוף 2012 לאחר ששלמה בן-צבי רכש את העיתון[5].
בין השנים 2009 ל-2019 הגיש את תוכנית האקטואליה היומית "רצון חופשי" ברדיו ירושלים. בשנת 2014 זכתה התוכנית בפרס הרדיו של אגודת העיתונאים בתל אביב.
בפברואר 2020 עבר לשדר תוכנית יומית בתחנת הרדיו "גלי ישראל" בשבע בבוקר[6]. בתוכנית מביע רצון דעות ימניות מובהקות[7].
33024274אבי רצון
הערות שוליים
- ^ ענת באלינט, המועמד המוביל לעורך היומון החדש "ישראלי": אבי רצון, באתר הארץ, 13 בפברואר 2006
- ^ רותי זוארץ, עמוס רגב מונה לעורך הראשי של היומון "ישראלי" במקומו של אבי רצון, באתר גלובס, 27 ביולי 2006
- ^ הרצון של נתניהו, באתר וואלה!, 27 בספטמבר 2011
אורן פרסיקו, האקדח המעשן, באתר העין השביעית, 26 באוגוסט 2011 - ^ עוזי בנזימן, נוק-אאוט: אבי רצון הפיל את תום פרידמן על הקרשים, אבל מה – הכוחות לא היו שווים, באתר העין השביעית, 16 בנובמבר 2010
- ^ אבי רצון לאנשיו של בן צבי: "אתם גנבים, אתם נוכלים", באתר וואלה!, 31 באוקטובר 2012
- ^ אייס, אבי רצון מצטרף לרדיו גלי ישראל, באתר אייס, 20 בפברואר 2020
- ^ כפיר אדר, "עולב העולבים", "שטויות וטמטום מוחלט", "פתטי": אבי רצון תחת המתקפה החריפה אי פעם, באתר אייס, 3 בפברואר 2021