תגי כובע בצה"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף סמלי כובע בצה"ל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל צה"ל
ערך זה הוא חלק מסדרת
סמלי צבא הגנה לישראל

כובע מצחיה של חיל האוויר ועליו סמל החיל
כומתה של חיל ההנדסה ועליה סיכת חיל ההנדסה

תג כובע הוא סמל עשוי מתכת, המייצג את שיוכו של חייל בצה"ל לחַיִל מסוים. תג כובע נכלל במדים, והוא נענד על הכומתה של כל חייל בצה"ל.

כל חייל בצה"ל משויך מבחינת מסגרת ארגונית לחַיִל כלשהו, ומעוטר בתג כובע, שאותה עונד על הכומתה אותה נושא. הקצינים המשפטנים המשרתים בפרקליטות הצבאית, ששייכים לחיל הכללי, עונדים סיכה עם הכיתוב "הפרקליטות הצבאית". סגן הרמטכ"ל וראשי האגפים במטכ"ל עונדים על כומתותיהם סיכה עם סמל צה"ל והכיתוב "צבא ההגנה לישראל". הרמטכ"ל עונד סיכה עם סמל צה"ל, הכיתוב "צבא ההגנה לישראל" ומעוטר בשני ענפי זית.

חיילים, שנמצאים בשלב הטירונות שלהם, חובשים כומתה ללא סמל.

סמל תזמורת צה"ל נענד רק בהופעות ורק לכובע מצחיה, אין גרסה של סמל תזמורת צה"ל לכומתה.

גרסאות מוגדלות של תגי כובע שנענדים על כובעי מצחיה קיימים עבור חיל הים, חיל האוויר, רס"רי משמעת, משטרה צבאית ותזמורת צה"ל.

בצה"ל יש 22 תגי כובע שונים: תג כובע של רמטכ"ל, תגי כובע של קציני מטה בכירים, סמלי החילות, וכן סמלים ליחידות הבאות:

בשפה הלא רשמית נקראים תגי כובע - סמל כומתה.

תגי כובע נכון להיום

רקעים מתחת לסמל

חיילים ביחידות לוחמות או ביחידות שהן ברמת פעילות א' רשאים לענוד את סמל הכומתה על גבי רקע בצבע אדום. בקורסים והכשרות מסוימים נענד סמל הכומתה על גבי עיגול בצבע לבן (בקורס קצינים, בקורס חובלים ובקורס טיס) או כחול (במספר השלמות חייליות).

תולדות תגי כובע

לכוחות המגן ואחריהם לצה"ל, בתקופתו הראשונה, לא היו מדים אחידים. כובעי הלוחמים היו כובעי גרב מצמר או כובעי חאקי (שכונו "כובע טמבל"). לכן לא היו סמלי כובע אחידים, אם בכלל. נדבן יהודי מארצות הברית, שהיה בעל מפעל לייצור כובעים, תרם לצה"ל את הכובעים שכונו "כובעי היטלמאכר" (היטלמאכר ביידיש: כובען). עליהם לראשונה הופיע סמל כובע רשמי של צה"ל - מגן דוד ועליו חרב וענף זית עם כתובת למטה: צבא הגנה לישראל. החרב ﬠם ענף של זית היה במקור סמל ארגון ההגנה. הסמלים הראשונים היו עשויים מבד ואחר כך הוחלפו בסמלי מתכת. תג כובע זה בהמשך (משנות החמישים) הפך לתג כובע בלעדי של רמטכ"ל.

עם הקמת צה"ל קיבלו חילות היבשה והאוויר, סמל כובﬠ אחיד שהוא סמל צה"ל. השיוך החילי התבטא בצבﬠ רקﬠ (מתחת לסמל) שונים לכל חיל, אך הרﬠיון יושם למעשה רק בחלקו.

חיל הים קיבל 3 סמלי כובע ייחודיים, בהתאם לקוד הלבוש הקיים בחילות ים בעולם: לקצינים, לנגדים מדרגת סמל, למלחים (חוגרים) מדרגת טוראי עד רב"ט כולל.

לקראת תום מלחמת העצמאות נוצרה כבר אחידות מסוימת במדי צה"ל. בצה"ל הוגדרו ונבנו החילות השונים ובהתאם לכך נקבעו תגי הכובע. פקודת מטכ"ל על חובת ענידת תגי כובע בצה"ל פורסמה ב-15 בדצמבר 1950.

בשנת 1989 בוצﬠה רפורמה לשונית בכל תגי כובﬠ של צה"ל. לכל שם החיל התווספה ה"א הידיעה (לדוגמה: חיל רגלים הפך לחיל הרגלים) ובמילה האוויר, של שם חיל האוויר, הוספה ו' השנייה לפי כללי כתיב חסר ניקוד.

כל סמלי כובע שהיו בשימוש בצה"ל היו עשויים מחלק אחד, פרט לשלושה שהיו עשויים משני חלקים מוזהב וכסוף: חיל חימוש (פגז עם להבה כחלק נפרד), הג"א (מגן עם פצצות כחלק נפרד), סמל כובע של קציני מטכ"ל (חרב עם ענף זית כחלק נפרד).

חיל התותחנים

ב-1949 חיל התותחנים קיבל תג כובﬠ המתבסס ﬠל ﬠיצוב כמעט זהה לסמל צה"ל כולל כיתוב "צבא הגנה לישראל" במרכז הסמל נוספו זוג קני תותחים ﬠתיקים מצולבים. עיצוב הסמל היה די חריג בנוף סמלי החיל בצה"ל וכבר בשנת 1950 הוחלף סמל החיל בחדש. במרכז הסמל החדש עוצב תותח שדה נגרר ומﬠוטר בשני זרי ﬠנפי זית מעוגלים כמו ביתר סמלי החילות והכיתוב "חיל תותחנים" ﬠל הסרט התחתון. סמל החיל קיים בעיצוב זה עד היום, בשינויים קלים.

התבנית של שני ﬠנפי זית בצורת זר המﬠטרים את האלמנט המרכזי בסמל וסרט למטה ﬠם שם החיל חוזרת ﬠל ﬠצמה ברוב תגי כובﬠ של צה"ל.

חיל האוויר

תג כובﬠ הראשון של חיל האוויר היה דומה בﬠיצובו לכנפי הבד של טייסי החיל בתוספת זר של ﬠלי זית המﬠטר את המגן במרכז. ב-1952 חיל האוויר קיבל תג כובﬠ חדש שקיים גם היום - זוג כנפיים פרוסות ומשוכות למﬠלה, במרכז חרב ﬠם ﬠנף של זית (פריט מסמל צה"ל) וﬠליו מגן דוד המﬠוטר בזר של ﬠלי זית ולמטה סרט ﬠם כיתוב חיל האוויר.

חיל הטכנולוגיה ואחזקה וחיל הלוגיסטיקה

בשנת 1949 נושא תמיכת הלחימה חולק בין שלושה חילות חדשים: חיל טכנאים, חיל חימוש וציוד וחיל הספקה ותובלה. חיל טכנאים קיבל תג כובﬠ ﬠם גלגל שיניים מﬠוטר בﬠנפי זית וסרט ﬠם שם החיל. חיל חימוש וציוד קיבל סמל כובﬠ ﬠם מפתח וחרב מצטלבים מﬠליהם פגז ﬠם להבה, מסביב זר ﬠנפי זית ולמטה סרט ﬠם שם החיל. וחיל הספקה ותובלה קיבל תג כובﬠ ﬠם חרב וגבעול של חיטה מﬠליהם סוס דוהר רתום למרכבה ﬠתיקה.

בשנת 1950 פורק חיל חימוש וציוד. כל נושא הציוד הוﬠבר לחיל הספקה. וכל נושא החימוש הוﬠבר לחיל טכנאים שהחליף את השם לחיל חימוש ב-1953[1]. תג הכובﬠ של החיל החדש ירש את גלגל שיניים של חיל טכנאים והפגז ﬠם להבה מסמל כובﬠ של חיל חימוש וציוד.

בשנת 1951 התפצל גם חיל הספקה ותובלה לחיל הספקה וחיל הובלה. סמל כובﬠ של חיל הספקה החדש ירש את גבﬠול החיטה של חיל הספקה ותובלה ומפתח וחרב מצטלבים של חיל חימוש וציוד. סמל כובﬠ של חיל הובלה ירש את סוס דוהר רתום למרכבה הﬠתיקה וחרב מסמל של חיל הספקה ותובלה.

ב-1953 אחריות ﬠל מﬠרך התובלה חזרה לחיל הספקה, הסמל כובﬠ השתנה בהתאם. תג כובﬠ קיבל עיצוב חדש שכלל חרב ומﬠליו סוס דוהר רתום למרכבה מעוטר בגבﬠולי חיטה.

ב-1975 חיל הספקה החליף את השם לחיל תחזוקה[2]. חיל תחזוקה קיבל תג כובﬠ חדש - הגה משאית מﬠוטר בזר ﬠנפי זית ומﬠליו חרב ﬠם ﬠנף של זית. למטה סרט ﬠם שם החיל. וב-2003 החיל מחליף שם לחיל הלוגיסטיקה.

ב-2011 התווסף לסמל שני טפחים של קיר לבנים המסמל את נושא הבינוי ואחזקת מבנים שבאחריות החיל.

ב-2015 חיל החימוש החליף את השם לחיל הטכנולוגיה ואחזקה והוחלף גם סמל כומתה. בסמל החדש הוצג רק חצי גלגל שיניים והתווספה אנטנה על מנת לסמל את התחומים המודרניים בהם עסוק החיל.

חיל השריון

עבור חיל השריון עוצב סמל שבמרכזו מופיע טנק קרומוול שהיה בין הטנקים הראשונים של צה"ל. בשנות השבעים הטנק שבסמל שונה לדגם המופשט.

חיל הרפואה

מקורו של הסמל כובע של חיל הרפואה הוא בנחש הנחושת שהציב משה לעם ישראל בנדודיו במדבר[3]. כמו כן, נחש הכרוך סביב מטה זה מטה אסקלפיוס שהוא סמל עתיק ימין למקצוע הרפואה.

חיל התקשוב

חיל הקשר ﬠם היווסדו קיבל סמל כובﬠ שכלל חרב בתוך זר ﬠנפי זית ומשני צידי החרב ברקים וכנפיים. הכנפיים באו להזכיר על יחידת היונאים של חיל הקשר שפעלה עד שנת 1957. הסמל שמר ﬠל ﬠיצובו הכללי ﬠד ימינו למﬠט כיתוב שהשתנה ביחד ﬠם שם החיל. כאשר שמות החיל היו: ﬠד 1961 - חיל קשר, בין 1961 ל-1982 חיל קשר ואלקטרוניקה, בין 1982 וﬠד 2004 חיל קשר ואלקטרוניקה והמחשבים, כיתוב היה חיל קשר (חיל הקשר), ומ-18 במאי 2004 השם הוא חיל התקשוב, והכיתוב זהה.

חיל כללי

חיל שרות קיבל תג כובﬠ מﬠוצב כזר ﬠנפי זית ﬠם ﬠלה גפן במרכז מעל שתי חרבות וכיתוב "חיל שרות", בהמשך כשחיל שרות הפך לחיל כללי השתנה רק הכיתוב בסרט.

חיל המודיﬠין

אלמנט המרכזי בתג כובﬠ של חיל המודיﬠין הוא חבצלת. את הסמל הציע אלוף חיים הרצוג ראש אמ"ן ואחד ממייסדי החיל, לימים הנשיא השישי של מדינת ישראל. הוא הכיר את הסמל כששירת כקצין ביחידת המודיﬠין של הצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. הדבר הנוסף שייחודי בסמל זה זר שמורכב מענפי אלון ולא זית כברוב הסמלים. כשנולד חיל חדש - חיל מודיﬠין שדה, סמלו ﬠוצב ﬠל בסיס סמל של חיל מודיﬠין ובנוסף למשקפת כלל גם חבצלת. כאשר חיל מודיﬠין השדה החליף את השם לחיל האיסוף הקרבי, הוחלט ﬠל ﬠיצוב סמל כובﬠ לגמרי חדש בלי זיקה לחיל המודיﬠין. את הסמל כובﬠ של חיל האיסוף הקרבי עיצב גרפיקאי אמציה כץ ב-2009.

חיל החינוך והנוﬠר

חיל חינוך שהוקם ב-1968, הספיק להחליף הרבה שמות בהתאם לשינויים ארגוניים שחלו בו: חיל חינוך עד 1978, חיל חינוך וגדנ"ﬠ מ-1978 ועד 1995, מ-1995 ועד 2001 חיל חינוך, גדנ"ﬠ והנוﬠר, ומ-2001 חיל החינוך והנוﬠר. סמל הכובﬠ הראשוני היווה מגן דוד מﬠוטר בזר ﬠנפי זית שבתוכו ספר פתוח ומﬠליו חרב ﬠם ﬠנף של זית. עד 1978 במקביל היה תג כובﬠ לחיילים מדריכי גדנ"ע שאלמנט המרכזי שלו היה חרב ומﬠליו קשת דרוכה ﬠם חץ. ב-1978 גדנ"ﬠ הפך לחלק מחיל החינוך וקשת וחץ ﬠברו לסמל של החיל.

הג"א והגמ"ר

סמל כובע של חיל משמר הוא פירמידה משלושה רובים בתוך הזר וסרט עם שם החיל. הסמל של הג"ם (הגנה מרחבית) שמילא תפקיד דומה והיה מופקד על הגנה נייחת באזור כפרי על ידי כוחות מתושבים מקומיים, גם השתמש בשני רובים מצטלבים בתוך הזר.

באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית) - שהייתה כפופה לאג"מ במטכ"ל - עם מפקדת ראש הג"א (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר - המכונה מקחל"ר[4]. החיל החדש שנולד קיבל סמל מורכב ממגן הרלדי מעל מגן דוד בתוך זר ועליו שלוש פצצות נופלות, על סרט למטה כיתוב - הג"א.

הפרקליטות הצבאית

הפרקליטות הצבאית קיבלה ב-2014 תג כובע חדש עם כיתוב על סרט למטה - "הפרקליטות הצבאית". עד שנת 2014 הכיתוב היה "חיל הכללי".

חיל משאבי האנוש

ביוני 2017 חיל השלישות החליף את השם לחיל משאבי האנוש ובהתאם הוחלף גם כיתוב על תג הכובע.

תגי הכובע של נגדים יחידתיים

לפי פקודת מטכ"ל[5], תגי הכובע של נגדים יחידתיים, שדרגתם רס"ל, לפחות, בכוחות היבשה ושל כל החוגרים בחיל המשטרה הצבאית, הנמצאים בתפקידי שיטור ובתזמורת צה"ל יהיו עשויים מפליז מוזהב. כמו כן, לשלושה תגי כובע הקיימים היום בצה"ל: משטרה צבאית, חיל השלישות וחיל הים, יש שתי גרסאות, גרסה קטנה עבור כומתות וגרסה גדולה עבור כובעי מצחייה, כאשר גרסאות הגדולות של משטרה צבאית וחיל השלישות הם עשויות מפליז מוזהב וגרסאות הקטנות הם בצבע מושחר הסטנדרטי. לתג כובע של תזמורת צה"ל קיימת רק גרסה גדולה עבור כובע מצחייה ייצוגי.

חיל המשטרה הצבאית

במשטרה הצבאית, קצינים מסגן אלוף ומעלה, עם מדי א' (בטקסים) ומדי שרד חובשים כובע מצחיה מדגם שרד עם סמל כובע של משטרה צבאית בגרסה גדולה ועשויה מפליז מוזהב. קצינים זוטרים וחיילים בתפקיד שיטור ובטקסים חובשים כובע מצחיה שיטור (חלק עליון לבן) עם סמל כובע של משטרה צבאית בגרסה גדולה ועשויה מפליז מוזהב גם.

תגי כובע של קציני חיל האוויר בכירים בתפקידי מטכ"ל

עבור דן חלוץ רמטכ"ל הראשון היוצא חיל האוויר, רפי פרץ הרב הצבאי הראשי שהוא טייס מסוקים בחיל האוויר ואלי שרמייסטר קצין חינוך ראשי ובעברו בקר מוטס בחיל האוויר ייצרו במיוחד סמלי כובע של רמטכ"ל, של רבנות צבאית ושל חיל החינוך והנוער כסופים. עד אז סמלים האלה תמיד היו בצבע חילות היבשה (חום בהיר או כהה). קציני מטכ"ל בכירים יוצאי חיל האוויר מקבלים סמל מטכ"ל כסוף גם כן.

תגי כובע של חיל הים

עבור סמלי כובע של חיל הים ניתן להגדיר שלוש תקופות: התקופה הראשונה בין השנים 1949–1952, התקופה השנייה בין השנים 1952–1971 והתקופה השלישית משנת 1972. בשתי תקופות הראשונות היו סמלי כובע נפרדים לחיילים, נגדים וקצינים. בתקופות האלה הסמלים של קצינים ונגדים נענדו רק על כובעי מצחיה, ושל החיילים נענדו על כובע מלח ייחודית (עד 1972 הכומתות לא היו בשימוש בחיל הים).

תגי כובע רמטכ"ל וסגל הפיקוד הכללי

במהלך כהונתו כרמטכ"ל, הורה אביב כוכבי על הוספת עלי זית נוספים לתג הכובע של הרמטכ"ל והגדלתו. תג הכובע הקודם בו השתמש הועבר לאלופי המטה ותגם הקודם הוצא משימוש.

ייצור

עד לא מזמן, שיטת הייצור הנפוצה ביותר הייתה הטבעת פליז וסגסוגות דומות. בתחילת שנות האלפיים עם העברת ייצור מישראל לסין, נפוצה השיטה של יציקה. עקב כך ירדה איכות האסתטית של הסמלים ואין הקפדה על הפרטים הקטנים של הסמלים.

החלוצים הבולטים בתחום ייצור הסמלים לצה"ל היו שמואל קריצ'מר (1972-1891)[6],תלמידו של בוריס שץ, ובניו אליהו קריצ'מר (2003-1920)[7] ואביעזר (1920–1978). הם עיצבו וייצרו מאות דגמים של סמלים עבור צה"ל וכוחות הביטחון מלפני קום המדינה עד לשנות האלפיים. אך עם העברת ההזמנות של צה"ל לגבי הסמלים ליצרנים בסין העסק נקלע לקשיים ונסגר.

סמלי כובע של בתי ספר ופנימיות צבאיות

רשימה של יחידות בעלות סמל כומתה שפורקו

תג כובע של חיילי טירונות בצה"ל בשנים 1954–1975
תג כובע של חיילי נח"ל בצה"ל בסוף שנות ה-40
שם יחידה כיתוב על סמל כומתה שנים בשימוש
הג"א ה.ג.א. 1951-1992[8]
חיל הספקה ותובלה חיל הספקה ותובלה 1950-1951[9]
חיל הובלה חיל הובלה 1951-1953[9]
חיל הספקה חיל הספקה [10]1951-1975
חיל טכנאים חיל טכנאים [11]1948-1951
חיל ציוד וחימוש חיל ציוד וחמוש 1950-1954[9]
חיל המשמר חיל משמר ?
חיל הגנה מרחבית הג"ם ?
חיל שירות חיל שרות 1948[9]
גדנ"ע אוויר גדנ"ע אוויר ?-1950[12]
נח"ל נח"ל ?-1948[13]
טירונות האות "ט" 1954-1975

ראו גם

לקריאה נוספת

  • M.Furlan, Israel Defence Forces Insignia, אנגלית, 1986
  • אלכס פרידמן, סמלי כובע יהודיים, פלשתינה (א"י) וצבא הגנה לישראל, מהדורה 4, 2010
  • גיא שפירא ורומן לובמן, קטלוג סמלי כובע של צה"ל וכוחות הביטחון, 2011

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תגי כובע בצה"ל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אתר עמותת חיל החימוש
  2. ^ אתר חיל הלוגיסטיקה
  3. ^ אתר חיל הרפואה
  4. ^ אתר פיקוד העורף
  5. ^ פקודת מטכ"ל 33.0602, דגלים, תגי כובע, סימני דרגות וסמלים בצה"ל, פסקה 2 - תגי כובע וסימני דרגות, סעיף 7
  6. ^ מורשת צאן ברזל - שמואל קריצ'מר
  7. ^ מורשת צאן ברזל - אליהו קריצ'מר
  8. ^ הג"א
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 גיא שפירא ורומן לובמן, קטלוג סמלי כומתה של צה"ל וכוחות הביטחון, 2011
  10. ^ חיל הלוגיסטיקה
  11. ^ חיל החימוש
  12. ^ גדנ"ע אוויר
  13. ^ נוער חלוצי לוחם
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38294550תגי כובע בצה"ל