חיל הקשר והתקשוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיל התקשוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיל הקשר והתקשוב
סמל הכומתה, תג ודגל חיל התקשוב.
סמל הכומתה, תג ודגל חיל התקשוב.
פרטים
כינוי חי"ק
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"לצה"ל צה"ל
סוג חיל
בסיס האם מחנה גדעונים, צריפין
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1949–הווה (כ־75 שנים)
מקים היחידה יעקב ינאי
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מכשירי קשר ומחשבים
פיקוד
יחידת אם אגף התקשוב וההגנה בסב"ר
דרגת המפקד תת-אלוףתת-אלוף
מפקד נוכחי עומר כהן
מפקדים מפקדי החיל
סיכת קצין קשר גדודי (קשר"ג)
סיכת בוגר קורס בבה"ד 7 באגף התקשוב (התקשובון)

חיל התקשוב (בעבר: חיל הקשר; בראשי תיבות: חי"ק) הוא חיל הקשר של צבא הגנה לישראל, חיל תחת פיקוד אגף התקשוב. החיל אחראי על כל תחום הקשר, המחשבים והתקשורת של כוחות היבשה בצה"ל. בראש החיל עומד "קצין הקשר והתקשוב הראשי" (קשר"ר) בדרגת תא"ל. מפקד החיל הנוכחי הוא תא"ל עומר כהן.

עם הקמת אגף התקשוב הוכפף אליו החיל, אך בשנת 2005, כחלק משינוי ארגוני נרחב במפקדת זרוע היבשה, הוכפפה אליה מפקדת החיל יחד עם חיל החימוש, חיל הלוגיסטיקה וחיל השלישות. במהלך שנת 2007 הוחלט להחזיר את החיל לאגף התקשוב, וההחלטה יושמה במהלך שנת 2008.

החיל איננו אחראי על תחום התקשוב בזרועות אחרות: חיל האוויר, חיל הים ואגף המודיעין, אך מכשיר מקצת מכוח האדם המשרת בתחומים המקבילים בזרועות אלו.

היסטוריה ומורשת

1937–1948: שירות הקשר

ערך מורחב – שירות הקשר

שירות הקשר ב"הגנה" הוקם ב־1937, וכבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון. אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב־1938 יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב־1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה על ידי האצ"ל, וב־1940, זו של "ההגנה". כך ההגנה יצרה קשר אלחוטי עם ספינות המעפילים שהגיעו לארץ. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב־1947, ובעת המצור על ירושלים הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר. באפריל 1948 הועבר בית הספר לקשר משפיים לשייח' מוניס (אזור אוניברסיטת תל אביב של ימינו). כמו כן פעלה במסגרת החיל יחידת היונאים של חיל הקשר.

1948–1956: מלחמת העצמאות ושנות ההקמה

לאחר הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל הוקם חיל הקשר ב־14 באוקטובר 1948[1] על בסיס שירות הקשר של ארגון "ההגנה", והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע חורב, כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מהפיקוד העליון.

עם פרוץ הקרבות הוכשרו סוגים שונים של אנשי קשר כקשרים חטיבתיים, קשרי שריון, עובדי כתב סתר, קציני קשר וכיוצא בזה. עד אפריל 1948 הוכשרו 720 אנשי קשר, הוקמו 25 תחנות מורס חדשות ו-136 תחנות קבועות של אלחוט דיבור. כמו כן סופקו 320 מכשירים ניידים למערך ההגנה. בסוף מלחמת העצמאות, ביולי 1949, היו לחיל הקשר 12 יחידות קשר חטיבתיות, 25 יחידות קשר גדודיות ו-4 יחידות קשר למפקדות ברמת חזית. בסוף ינואר 1948 נסע מפקד שירות הקשר לארצות הברית למסע רכש מזורז שמטרתו רכישת אלפי מכשירי קשר נייחים וניידים, טלפונים וחלקי חילוף, וכמויות גדולות של ציוד קשר מעודפי הצבא האמריקאי החלו להגיע.[2]

ב־1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה.

מלחמת ששת הימים ואחריה

אנדרטה ביהוד לחללי חיל הקשר והתקשוב
גלעד לזכר חללי החיל שהוקם ביער חרובית בשנת 1979 והועבר לאתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב בשנת 2010

מאז מלחמת ששת הימים ולאורך מלחמת ההתשה חיל הקשר פרס את מערכותיו בגזרות שונות כך שיאפשרו שליטה בכל הרמות בצבא, החל מהמטכ"ל וכלה ברמות הנמוכות ביותר (גדודים, פלוגות, מחלקות). תחנות ממסר נבנו במרחבים השונים על פסגות ההרים במקומות שהייתה אליהם גישה מוגבלת. ביחידות הדרג המבצע נבנו מפקדות גדודים ופלוגות קשר (כמו גדוד קשר מטכ"ל). לפני המלחמה נערכו תרגילים שבהם נפרסו מערכות קשר חדשות. ברמת הגולן הוקמו שלושה בסיסי קשר קדמיים מרכזיים: בפסגת החרמון, בתל פארס בדרום, ובתל אביטל במרכז.

מלחמת יום הכיפורים

במהלך יום הלחימה הראשון ברמת הגולן נפל בידי הצבא הסורי בסיס הקשר במוצב החרמון. יום לאחר מכן נכבש גם האתר בתל פארס. עקב כך עיקר נטל השליטה על הכוחות ברמת הגולן נפל על צומת הקשר בתל אביטל, שעשה זאת תוך כדי אש ארטילריה מסיבית שהונחתה עליו. בנוסף פעלו צומתי קשר שהפעיל גדוד הקשר בפיקוד מפקד קשר פיקודי סגן-אלוף אברהם קיים, ומתקנים שכנו ממערב לירדן. במלחמת יום הכיפורים נהרגו 47 אנשי חיל הקשר ונפצעו 311.

אתר ההנצחה הראשי של חיל הקשר והתקשוב שוכן במרכז העיר יהוד שמאמצת את החיל והוא הוקם ב־1989. אנדרטה נוספת נמצאת ביער חרובית מצפון לכביש 383.

תגי היחידה

תפקידי החיל

החיל אחראי על קביעת מדיניות התקשוב בזרוע היבשה של צה"ל, וכן על מתן מענה מבצעי וטכנולוגי לצורכי התקשוב השונים.

תפקידים נוספים:

  • קביעת מדיניות בנושא צופן וביטחון, קביעת פקודות ביטחון מערכות מידע, ואכיפת פקודות אלה.
  • ייצוג זרוע היבשה בפני גופים ממשלתיים ואזרחיים בנושאי תקשוב.

מבנה החיל

  • מחלקת אג"ם
  • מחלקת התכנון, הארגון, הלוגיסטיקה והתקציבים
  • מחלקת משאבי האנוש
  • בה"ד 7

ביחידות של זרוע היבשה משולבים גדודי תקשוב.

הכשרה

ההכשרה בחיל מתבצעת בשני בתי ספר:

  • בית הספר הארצי לתקשוב (בה"ד 7) – בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, אשר היה ממוקם במחנה גדעונים, בסמוך למחנה צריפין. הבסיס, שהיה במקור בסיס קשר בריטי, מרכז את רוב ההכשרות בחיל וכן את ההשלמה החילית של צוערי התקשוב. בית הספר עבר לקריית ההדרכה \ מחנה שרון, הידוע בכינויו כ"עיר הבהדים" כחלק מהמעבר של צה"ל לנגב.
  • בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) – כפוף למצפ"ן (בשנים 1997 עד 2013 היה כפוף לבה"ד 7), וממוקם בבאר שבע. בית הספר מרכז את הקורסים העוסקים בנושאים הקשורים למחשוב.

שם החיל

עם הקמת החיל בצה"ל, הוא נקרא חיל הקשר. לאחר התווספות מערכות אלקטרוניות שתפקידן לאו דווקא קשר, שונה שם החיל לחיל הקשר והאלקטרוניקה ב־1961. עם העברת מערך המחשבים בצה"ל לאחריות החיל ב־1982, שונה שמו לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. ב־18 במאי 2004 הוחלט לקצר את שם החיל ולקרוא לו "חיל התקשוב"[1].

קציני החיל הראשיים לדורותיהם

שם תקופת כהונה כקשר"ר הערות
סא"ל יעקב ינאי נובמבר 1945 – נובמבר 1949
אל"ם יצחק אלמוג נובמבר 1949 – אוגוסט 1954
אל"ם אריאל עמיעד אוגוסט 1954 – ספטמבר 1957
אל"ם ישעיהו לביא ספטמבר 1957 – יוני 1962
אל"ם זלמן שלו יוני 1962 – אוגוסט 1966
תא"ל משה גדרון אוגוסט 1966 – אוגוסט 1972 לימים אלוף, ראש אכ"א
תא"ל שלמה ענבר אוגוסט 1972 – אוקטובר 1975 לימים אלוף, נספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל ישראל זמיר אוקטובר 1975 – אוגוסט 1979
תא"ל צבי אמיד אוגוסט 1979 – ספטמבר 1982
תא"ל מרדכי בר דגן ספטמבר 1982 – ספטמבר 1986
תא"ל בני מידן ספטמבר 1986 – מאי 1990
תא"ל שלמה וקס מאי 1990 – ספטמבר 1993
תא"ל אביהו דיסטלמן ספטמבר 1993 – ספטמבר 1996
תא"ל הרצל הלאלי ספטמבר 1996 – יולי 1999
תא"ל משה מרקוביץ יולי 1999 – אוגוסט 2002
תא"ל ארנון זו-ארץ אוגוסט 2002 – ספטמבר 2005
תא"ל שמוליק קינן[3] ספטמבר 2005 – ספטמבר 2008
תא"ל נחום בסלו ספטמבר 2008 – ספטמבר 2011
תא"ל אייל זלינגר ספטמבר 2011 – יולי 2015
תא"ל נתנאל (נתי) כהן[4] יולי 2015 – 1 במאי 2018
תא"ל יריב ניר 1 במאי 2018 – 28 ביולי 2021
תא"ל יוסי כראדי 28 ביולי 2021 – 7 באוגוסט 2024
תא"ל עומר כהן 7 באוגוסט 2024

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיל התקשוב

הערות שוליים

  1. ^ נמצאה פקודת ההקמה של חיל הקשר אנשים ומחשבים, יוסי הטוני, 20 באוקטובר 2015
  2. ^ היסטוריית החיל, אתר חיל התקשוב
  3. ^ חילופי תפקידים בעוצבת 'געש' ובמטה אגף התקשוב, באתר web.archive.org, ‏22 ספטמבר 2005
  4. ^ לילך שובל, ‏מפקד כיפת ברזל יפקד על כל מערך ההגנה האווירית, באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2014.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39408791חיל הקשר והתקשוב

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חיל_הקשר_והתקשוב&oldid=2691438"