כובע גרב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כובע גרב הוא כיסוי ראש סרוג מצמר הנחבש על הראש. כיום מיוצר הכובע מצמר או מפליס בדוגמה מעוגלת או בדוגמת "שודד" בה שולי הכובע ארוכים ומקיפים את הראש מהקודקוד ועד הצוואר ובאמצע אחת הדפנות מצוי חור עגול עבור הפנים.

הכובע התפרסם כמאפיין של אנשי הפלמ"ח. כובע הגרב של הפלמ"ח היה בעל שני קצוות מחודדים וללא חור במרכזו ונחבש תוך קיפול השוליים. גם לאחר קום המדינה, ה"דודות" של הוועד למען החייל היו סורגות כובעים אלה ומחלקות אותם לחיילים והוא היה פופולרי עד מלחמת ששת הימים. במהלך השנים חלו בו שינויים.

  • הכובעים הראשונים היו עשויים מצמר דק בסריגה צפופה. עם כניסת סיבי האקרילן לשוק החלו לסרוג כובעים אלו מאקרילן היות שהאקרילן מגרד פחות ומתיבש מהר יותר.
  • הכובעים הראשונים היו מעין גרב מלבני ללא חורים שנלבש תוך כדי קיפול ובמהלך השנים השתנה הכובע למעוגל עם חור במרכזו הנלבש על כל הפנים ומכסה חלקית את הצוואר.

בתרבות

כובע הגרב סימל יותר מכל את לוחם הפלמ"ח ומופיע ביצירות רבות של דור זה.

רוב הציורים והרישומים שתיארו את אנשי הפלמ"ח הציגו בלוריות שיער, זיפי זקן, כובעי גרב ומדים המונחים במעין רישול מכוון. דמות הפלמ"חניק הופיעה ברישומיהם של אמנים כגון אריה נבון, נחום גוטמן, יוסי שטרן ויוסף בס

חותם הפלמ"ח באמנות מאתר הפלמ"ח

אריה נבון למשל, צייר קריקטורה בשם "הקסטל בידנו" בו הראה את ההר חבוש כובע גרב, כסמל להיותו בשליטת לוחמי הפלמ"ח.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0