תזמורת צה"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תזמורת צה"ל
סמל התזמורת המורכב מכינור דוד ושני ענפי זית
סמל התזמורת המורכב מכינור דוד ושני ענפי זית
איתנו זה מצליח
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"לצה"ל צה"ל
בסיס האם מחנה אביב
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
מקים היחידה יצחק מוזה
פיקוד
יחידת אם אגף כוח אדם
מפקדים מנצחי התזמורת

תזמורת צה"ל היא יחידה בצה"ל המהווה תזמורת צבאית. ביחידה משרתים נגנים וזמרים בשירות חובה אשר עברו בהצלחה את הבחינות המקצועיות לתזמורת טרם הגיוס לצה"ל. עיקר פעילות התזמורת מתבטא בהופעה בטקסים צבאיים, ביקורים רשמיים ומשמרות כבוד, אך לצד כל אלה נוהגת התזמורת גם להופיע בפני הציבור במסגרות שונות של תרומה לקהילה.

היסטוריה

לוחית זיכרון ל"תזמורת ההגנה" בתל אביב

התזמורת הוקמה ב-1948, עם הקמת צה"ל והורכבה ממספר תזמורות קטנות שפעלו עד אז: תזמורת חטיבת אלכסנדרוני, תזמורת הבריגדה, תזמורת חיל התותחנים ותזמורת חטיבת גבעתי. קדמה לה "תזמורת ההגנה" שנהגה לקיים חזרות בבניין בית הספר "תל חי" כפי שכתוב בלוחית זיכרון שהציבה עיריית תל אביב-יפו ברחוב זמנהוף 12.

מנצחה הראשון של התזמורת היה יצחק מוזה, נגן כלי נשיפה ועולה חדש מברית המועצות. מוזה היה בוגר קורס יוקרתי לניצוח על תזמורות צבאיות בלנינגרד ועלה לארץ בינואר 1949. ב-4 במאי 1949, השתתפה התזמורת במצעד שלא צעד.


לאחר מספר חודשים בניצוחו של יצחק מוזה, עבר שרביט הניצוח לשלום רונלי-ריקליס, ששימש בעבר כמנצחה של תזמורת הבריגדה. רונלי-ריקליס הקפיד על קשת רחבה של רפרטואר, מיצירות קלאסיות ועד מודרניות וגם מוזיקה קלה, וכיהן בתפקיד עד 1961. בשנים 1953–1955 שימש נועם שריף, במהלך שירות החובה שלו, כעוזרו של רונלי-ריקליס.

לאחר פרישתו של רונלי-ריקליס החליף אותו מי שהיה מימיה הראשונים של התזמורת מעבדה ומתזמרה הראשי, יצחק "זיקו" גרציאני. גרציאני ניצח על התזמורת במשך שנים רבות (19622003) והיה למעשה אחד מסמליה. גרציאני היה נגן חצוצרה, ושירת בעצמו כחייל בתזמורת צה"ל, בין השנים 1948 ו-1952 וסיפק שירותים גם בתקופה שבין 1952 ל-1962, כאיש מילואים.

כשלושה חודשים לפני שנפטר, בשנת 2003, פרש גרציאני משירותו ארוך השנים בצה"ל. החליף אותו סא"ל מיכאל יערן, שניצח על התזמורת מאז ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 2013.

ב-29 ביולי 2013 הועבר שרביט המנצחים לרס"ן נעם ענבר, שניצח על התזמורת מאז ועד לפרישתו בינואר 2018.

ב-25 באפריל 2018 הוכרז רום שמיר כמנצח הבא של תזמורת צה"ל[1]. הוא נכנס לתפקידו ב-4 בספטמבר אותה שנה.

ב-2018 קיבלה התזמורת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[2]

מנצחי התזמורת לדורותיהם

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 יצחק מוזה 1948 1949
2 שלום רונלי-ריקליס 1949 1961
3 יצחק גרציאני 1962 2003
4 מיכאל יערן 2003 2013
5 נעם ענבר 2013 2018
6 רום שמיר 2018

מכהן

מאפייני התזמורת

בשונה מרוב התזמורות הצבאיות בעולם, בתזמורת צה"ל משרתים נגנים שהם חיילים בשירות החובה שלהם, ולא חיילים בשירות קבע.

ביחידה משרתים חיילים וחיילות בעלי ניסיון מוזיקלי. בסיס היחידה שוכן ברמת אביב בתל אביב. בנוסף לתזמורת, בצה"ל קיימות גם מקהלת הרבנות הצבאית ולהקות צבאיות נוספות. ההבדל בין תזמורת צה"ל לשאר הגופים המוזיקליים, הוא שאלו הם גופים בידוריים המיועדים להעלאת המורל בלבד, ואילו התזמורת היא גם יחידה טקסית. בניגוד לעובדה כי הלהקות הצבאיות משתייכות לחיל החינוך, הרי שתזמורת צה"ל משתייכת לענף משטר ומשמעת שבאגף כוח אדם, אשר אמון על הטקסים הצבאיים והממלכתיים של מדינת ישראל.

בין תפקידיה הרבים של התזמורת, עיקר פעילותה מתבטא בהופעה בטקסי סיום קורסים (בבסיסי-ההדרכה שברחבי הארץ), ביקורים רשמיים של מנהיגי מדינות ואישי צבא וטקסים ממלכתיים רשמיים (דוגמת טקס הדלקת המשואות הנערך מדי שנה בהר הרצל שבירושלים).

סמל התזמורת הוא כינור דוד אשר נמצא בין שני ענפי זית. בזמן שגרה, שבו התזמורת לא מופיעה, לבושים נגני התזמורת במדים רגילים (ירוק זית) עם סיכת הנגן אשר נענדת על חפי כיס שמאל. מדי הטקס כוללים חגורה אדומה, שרוך אדום (הנענד מעל כתף ימין), כובע מצחייה טקסי להופעות שעליו מוטבע סמל התזמורת על רקע אדום וכמו כן, עונדים נגני התזמורת את סיכת הנגן הגדולה. תזמורת צה"ל היא הגוף היחיד בצה"ל שיש לו שתי סיכות הזהות בעיצובן ושונות בגודלן.

בטקסים ממלכתיים לובשים הנגנים מדי קבע ועליהם חוגרים את החגורה האדומה, עונדים את השרוך והסיכה וחובשים את הכובע.

פעילות התזמורת

קיימת הבדלה בין פעילויותיה המגוונות של התזמורת, שמשתתפת באירועים רבים.

מסדרים

במסדר, התזמורת עומדת, וברוב המקרים צועדת לאורך רחבת המסדרים. במסדרים שאינם ממלכתיים, התזמורת היא הכוח הצבאי הראשון שנכנס לרחבת המסדרים ומיד לאחר מכן, יתר הכוחות נכנסים בצעידה (צוערים, חניכים, מצטיינים וכו'). במסדרים מסוג זה, המאפיינים לרוב סיומי קורסים בצה"ל, צועדת בראש התזמורת שרביטנית שעיקר תפקידה הוא לכוון את התזמורת תוך כדי הצעידה, להורות על הפניות, וכמו כן - לסמן את התחלת הנגינה וסיומה. במסדרים ממלכתיים, התזמורת לרוב אינה צועדת אלא עומדת לרגליו של שטיח אדום שמקבל את האישיות המרכזית ביחד עם משמר כבוד שמורכב מחיילי צה"ל.

למרות הנאמר לעיל, ישנם מסדרים ממלכתיים גדולים במיוחד המשלבים בתוכם גם צעידה, כמו קבלות פנים גדולות שנערכות בנתב"ג.

הרכב הכלים במסדרים הוא: פיקולו, קלרינט, סקסופון (אלט וטנור), קרן יער, חצוצרה, טרומבון, בריטון, סוזאפון, תוף סנר, תוף בס ומצלתיים.

הופעות

התזמורת מופיעה גם בפני הציבור הרחב במסגרת של תרומה לקהילה, זאת על-מנת לחזק את הקשר בין הצבא לאזרחים וכדי להעלות את המורל. ההופעות הללו כוללות רפרטואר עשיר ומגוון, המורכב בין היתר ממוזיקה קלאסית לתזמורות כלי נשיפה, מוזיקה קלה, שירים ישראליים ומארשים מתוך "הרפרטואר הצבאי" של התזמורת. כמו כן, התזמורת נוהגת להופיע עם אמנים מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית. בין השאר, התזמורת הופיעה עם יהורם גאון, עפרה חזה, אילנית, ירדנה ארזי, הראל סקעת, דייוויד ברוזה, קובי אפללו, רמי קלינשטיין ואמנים אחרים.

מאז העשור הראשון למאה העשרים ואחת, התזמורת מופיעה אחת לשנה בפסטיבל ראשון לציון בחג הסוכות.

בתאריך 3.10.2018 בפארק "ענבה" במודיעין התקיים אירוע של "70 שנה לתזמורת צה"ל", שם נגנו התזמורת צה"ל עם תזמורת המשטרה והנגנים וותיקים של התזמורת צה"ל ובנוסף עוד 300 נגני תזמורות נוער הנבחרים ברחבי הארץ אשר נגנו כולם ביחד את מראש צה"ל אשר הלחין יואב תלמי בשנת 1963 כאשר היה חייל בתזמורת בגיל 19

דיסקוגרפיה

  • שירי צבא, עם מקהלת ירושלים (1956)
  • שירי צבא, עם יפה ירקוני (1960)
  • מקהלת גברי השריון בליווי תזמורת צה"ל (1963)
  • מנגינות לכת (1975)
  • A Tribute To Entebbe ‏ (1977)


ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תזמורת צה"ל בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25136505תזמורת צה"ל