אלכסנדר סולז'ניצין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
אלכסנדר איסייביץ' סולז'ניצין (רוסית: Алекса́ндр Иса́евич Солжени́цын; 11 בדצמבר 1918 - 3 באוגוסט 2008) היה סופר והיסטוריון רוסי. אחראי במידה רבה לחשיפת מערכת מחנות העבודה הסובייטית (הגולאג) לעיני המערב. זכה בפרס נובל לספרות ב-1970, והוגלה מברית המועצות ב-1974. בשנת 2006 הוענק לו פרס הפדרציה הרוסית.
ביוגרפיה
אלכסנדר סולז'ניצין נולד בקיסלובודסק שברוסיה, למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת רוסטוב. במלחמת העולם השנייה לחם במסגרת הצבא האדום, כמפקד סוללת תותחים. הגיע לדרגת סרן ועוטר בשני עיטורים (עיטור הכוכב האדום ועיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה שנייה), אך נעצר בשנת 1945 לאחר שמתח ביקורת על סטלין במכתבים שכתב לידיד, בהם כינה את סטלין "בעל השפם" ולעג לניהולו הכושל את המלחמה. היה כלוא במשך 8 שנים, עד 1953, בגולאג. לאחר שחרורו, הוגלה לקזחסטן.
לאחר מותו של סטלין ועלייתו של ניקיטה חרושצ'וב, שהוקיע את הסטליניזם בועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית, התאפשר לסולז'ניצין, בשנת 1957, לשוב לביתו, הוא עבר רהביליטציה והתפרנס מהוראה. ב-1962 התפרסם ספרו הראשון, "יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ'".
ספריו מתקופה זו משקפים את חייו, כמו גם את מערכת הענישה הבלתי אנושית, שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיי האזרח הסובייטי בתקופת סטלין. "יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ'", ספרו הראשון, מתאר את החיים בגולאג, מחנה העבודה הסובייטי והיה בין התיאורים הספרותיים הראשונים של מוסדות אלו, שפרץ אל מעבר למסך הברזל. "במדור הראשון", ספרו השני, מתאר קבוצת מדענים בכלא מאוורינו, בו מועסקים אנשי מדע, בתנאים טובים מהתנאים בגולאג, אך תוך התעללות נפשית איומה. "אגף הסרטן", מתאר את חוויותיו האישיות של סולז'ניצין מתקופת אשפוזו בבית החולים במחנה העבודה. ספרים אלו ו"ארכיפלג גולאג" שבא בעקבותיהם, המתארים בצורה רחבת ההיקף את מערכת הכליאה, עבודת הכפייה והעונשין הסובייטית, הקשו מאד על ברית המועצות והמערב להתעלם מפשעי המשטר הקומוניסטי.[1]
סולז'ניצין הוגלה מארצו למערב גרמניה ב-13 בפברואר 1974 ואזרחותו הסובייטית נשללה ממנו, לאחר שהק.ג.ב. מצא את כתב היד של החלק הראשון של "ארכיפלג גולאג".
לאחר הגלייתו הוא התגורר בציריך שבשווייץ ולאחר מכן בוורמונט שבארצות הברית. בשנת 1990 הושבה לו אזרחותו הסובייטית וארבע שנים לאחר מכן הוא שב לרוסיה. הפרויקט הספרותי הגדול בו עסק, אותו החל, למעשה בשנת 1936, היה כתיבת סאגה רחבת היקף על מלחמת העולם הראשונה, והאירועים שלאחריה, שפורסמה כ"אוגוסט 1914", "נובמבר 1916", "מרץ 1917" ו"אפריל 1917". סאגה זו, שכונתה "הגלגל האדום", אמורה הייתה להמשיך ולסקור את האירועים בחיי גיבוריה עד לתחילת שנות ה-20, אך סולז'יניצין לא השלימה.
למרות קבלת הפנים החמה לה זכה במערב, מעולם לא הרגיש עצמו סולז'ניצין בנוח מחוץ למולדתו. הוא, שנחשב לרדיקל ודיסידנט בברית המועצות, נראה מחוצה לה כריאקציונר, לאומן רוסי ואורתודוקס דתי. סולז'ניצין עורר על עצמו ביקורת בשל האשמתו את היהודים, הגאורגים, הלטבים ואחרים בצרותיה של רוסיה במאה ה-20. בספרו השנוי במחלוקת "מאתיים שנה יחד", הפריך את הטענה הנפוצה ברוסיה כי המהפכה הרוסית והאירועים שלאחריה היו תוצאה של "קשר יהודי", אך הדגיש גם את הנוכחות היהודית החזקה בצמרת המפלגה הבולשביקית.
בחודש מאי 1997 נבחר סולז'ניצין לחבר מלא באקדמיה הרוסית למדעים. בשנה זו ייסד גם פרס לספרות על שמו, בסך 25,000 דולר.
מאז חזרתו לרוסיה התגורר בדאצ'ה בטרויצה-ליצקובו, יישוב יוקרתי, בין הדאצ'ות של מיכאיל סוסלוב ושל קונסטנטין צ'רניינקו.
סולז'ניצין נפטר מהתקף לב ב-3 באוגוסט 2008 בגיל 89,[2] לאחר שבמהלך שנותיו האחרונות הדרדרה בריאותו.
ספריו
- יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ', 1962. תורגם לעברית על ידי אליהו פורת וחיים פלג, אחרית דבר - נתן שחם, ספריית פועלים, תשכ"ג. תורגם שוב על ידי צבי ארד, הוצאת זמורה ביתן, תשנ"א.
- במדור הראשון, 1968. תורגם לעברית על ידי ברוניסלבה בן יעקב ואברהם בן יעקב, הוצאת שוקן תש"ל.
- אגף הסרטן, 1968. תורגם לעברית על ידי יוסף סערוני, הוצאת עם עובד, תש"ל.
- אוגוסט 1914, 1971. תורגם לעברית על ידי יוסף סערוני, הוצאת עם עובד, תשל"ב.
- ארכיפלג גולג: 1918 - 1956. ניסיון לחקר אמנותי (שלושה כרכים), 1973–1978. הכרך הראשון והשני תורגם לעברית על ידי יוסף סערוני, הוצאת שוקן, תשל"ד.
- כנגח העגל את האלון, 1975. תורגם לעברית בידי מנחם בן אייר, הוצאת עם עובד תשל"ז.
- לנין בציריך, 1976, תורגם לעברית על ידי צבי ארד, הוצאת עם עובד 1977.
- רוסיה והמערב 1980.
- נובמבר 1916, 1983.
- שלושה מחזות, 1986.
- כיצד נוכל להסדיר את החיים ברוסיה? שיקולים כמיטב היכולת, 1990. תורגם לעברית על ידי פטר קריקסונוב, אחרית דבר - מאיה קגנסקיה, הוצאת ידיעות אחרונות, תשנ"א.
- רוסיה המתמוטטת, 1998.
- מאתיים שנה יחד, 2001.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אלכסנדר סולז'ניצין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלכסנדר סולז'ניצין |
- אלכסנדר סולז'ניצין, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אלכסנדר סולז'ניצין, כף היד הימנית, מרוסית: אריה אהרוני, עיתון 77, גיליון 332, אוגוסט-ספטמבר 2008
- מאיה קגנסקיה, הוא היה באחד הגיהנומים של המאה העשרים ותיאר אותו כדי שלא נחזור אליו, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2008
- רות אלמוג, היהודי הוא אנטיתיזה לאיוואן דניסוביץ', באתר הארץ, 8 באוגוסט 2008
- שרית ילוב, הגולאג מת, "אויבי השלום" התחלפו, באתר חדשות מחלקה ראשונה
- לאונה טוקר, אנטישמי בעל כורחו, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
- שירי לב-ארי, עכבר העיר אונליין, אלכסנדר סולז'ניצין 1918-2008, באתר הארץ, 05 באוגוסט 2008
- AP, מת זוכה פרס נובל הסופר אלכסנדר סולז'ניצין, באתר ynet, 4 באוגוסט 2008
הערות שוליים
- ^ מיכאל קונפינו, אלכסנדר סולז'ניציון, זמנים 5, עמ' 2-27
- ^ סוכנויות הידיעות, מת הסופר אלכסנדר סולז'ניצין, באתר nrg, 4 באוגוסט 2008
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) | |
23204779אלכסנדר סולז'ניצין