קונסטנטין צ'רניינקו
| קובץ:Черненко Константин Устинович, партийный билет (cropped).jpg | |||||
| לידה |
24 בספטמבר 1911 בולשייה טס, האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 10 במרץ 1985[1] (בגיל 73) | ||||
| מדינה | ברית המועצות | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות של חומת הקרמלין | ||||
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות | ||||
| |||||
קונסטנטין אוסטינוביץ' צ'רניינקו (ברוסית: Константин Устинович Черненко; 24 בספטמבר 1911 – 10 במרץ 1985) היה מדינאי סובייטי. הוא כיהן כמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ויו"ר נשיאות הסובייט העליון (נשיא המדינה) בשנה האחרונה לחייו.
ביוגרפיה
צ'רניינקו נולד בבולשאיה טס שבסיביר. הוא הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית, הקומסומול, ב-1926, ולמפלגה הקומוניסטית ב-1931. לאחר שירות קצר במשמר הגבול, בגבול בין ברית המועצות לסין, החל קריירה של פוליטיקאי. לאחר שירות במחוזות, עבר בשנת 1960 למוסקבה ובשנת 1966, בחסות ברז'נייב, מונה לחבר מועמד בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ולחבר קבוע בשנת 1971. באוקטובר 1977 צורף לפוליטביורו ונהיה בו חבר מלא בנובמבר 1978. במשך מספר שנים היה מזכירו של ברז'נייב.
מנהיג ברית המועצות
בפברואר 1984, לאחר מותו של יורי אנדרופוב, מונה קונסטנטין צ'רניינקו למנהיג ברית המועצות. כבר בעת בחירתו לתפקיד הבכיר הוא נתפס כמי שיעניק ל"דור הישן" שבפוליטביורו זמן כדי לבחור מועמד מוסכם מהדור החדש של המפלגה. בינתיים, הוא נאלץ לשלוט בברית המועצות כחלק מטריומווירט לצד שר ההגנה דמיטרי אוסטינוב ושר החוץ אנדריי גרומיקו. עם הזמן המחלה שלו הגבילה אותו עוד ועוד והוא החמיץ פגישות בתדירות הולכת וגוברת.
צ'רניינקו ייצג חזרה למדיניותו של ברז'נייב. לצד זאת, הוא תמך בהרחבת תפקידי איגודי העובדים וברפורמה בחינוך ובתעמולה. השינוי הפרסונלי הגדול ביותר שערך היה פיטוריו של ראש המטה הכללי הסובייטי, מרשל ניקולאי אוגרקוב, שהוחלף על ידי מרשל סרגיי אחרומייב.
במדיניות החוץ, הוא ניהל משא ומתן להסכם סחר עם סין. למרות הקריאות לחידוש הדטאנט, צ'רניינקו עשה מעט מאוד כדי למנוע את ההסלמה במלחמה הקרה. לדוגמה, ב-1984 סיכלה ברית המועצות ביקור של אריך הונקר, מנהיג מזרח גרמניה, במערב גרמניה. עם זאת, בסתיו 1984 הסכימו שתי המעצמות הגדולות לחדש את שיחות פירוק הנשק בתחילת 1985. בנובמבר 1984 נפגש צ'רניינקו עם מנהיג הלייבור הבריטי, ניל קינוק[2].
בנוסף, ב-1980 החרימה ארצות הברית את אולימפיאדת הקיץ שנערכה במוסקבה במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. בקיץ 1984 התקיימה אולימפיאדת לוס אנג'לס. זמן קצר לפני תחילת המשחקים הודיעה ברית המועצות כי בכוונתה לא להשתתף בשל דאגה ביטחונית ו"סנטימנטים לאומניים והיסטריה אנטי-סובייטים המשתוללת בארצות הברית". הפעולה נתפסה כנקמה על החרם שהוטל על אולימפיאדת מוסקבה.
מותו ומורשתו
צ'רניינקו היה חולה מאוד כבר בהיכנסו לתפקיד בפברואר 1984, לאחר מות אנדרופוב. מחלתו הראשית הייתה נפחת, מחלת ריאות שבאה לידי ביטוי בקוצר נשימה במאמץ הקל שבקלים. מחלה זו הקשתה על לבו, שעקב כך סבל מתפקוד לקוי. בנוסף הוא היה חולה הפטיטיס כרוני, שבעקבותיה התפתחה אצלו שחמת. הטיפול בשחמת שלו היה מסובך עקב הבעיות בלב ובריאות. בהלוויה של אנדרופוב (שהוא עמד בראשה) נראה היה חלש מאוד. הוא התקשה להרים את ידו להצדיע כאשר הורידו את ארונו של אנדרופוב ובמצעד הכבוד לכבודו. בנוסף, בהספדו על אנדרופוב על גג המאוזוליאום של לנין בכיכר האדומה היה לא צלול, והורגשו נשימותיו התכופות. כתב שנכח בהלוויה תיאר את נאומו כ"לחישות קפואות". הוא היה נעלם לתקופות מסוימות ומבלה זמן רב בבית חולים ובחופשות. הוא היה מופיע לטקסים קצרצרים בקרמלין, שצולמו ותוכננו כך שיהיה ניתן להסתיר עד כמה שניתן את בעיותיו ומגבלותיו. בשלושת החודשים האחרונים לחייו כמעט ולא עזב את בית החולים הקליני המרכזי. הופעתו האחרונה הייתה ב-28 בפברואר 1985, כשבועיים לפני מותו, כאשר קיבל את מכתבי ההמלצה שלו על כך שזכה ב"בחירות" במושב בפרלמנט. בטקס זה בקושי הצליח לקום ולקבל פרחים. ביום ראשון, 10 במרץ 1985 בשעה 15:00 איבד את ההכרה ולבסוף מת בשעה 19:20 מאי ספיקת לב.[1]
צ'רניינקו זכה להלוויה מפוארת, דומה מאוד לזו של מיכאיל סוסלוב, ליאוניד ברז'נייב, ויורי אנדרופוב: גופתו הונחה בארון פתוח מוקף בפרחים, שהוצב בבית האיגודים המקצועיים שבמוסקבה, ואלפים עברו לצפות בארונו. ב-13 במרץ הוצא ארונו, הונח על עגלה שנגררה על ידי נגמ"ש והוסע לכיכר האדומה, שם נקבר בטקס מרשים בבית הקברות של חומת הקרמלין. כמו כן, הוכרזו שלושה ימי אבל.
צ'רניינקו היה אחד המנהיגים האפורים ששלטו בברית המועצות ולא הותיר חותם משמעותי על המדינה. היסטוריונים נוהגים לכנותו "הצל של ברז'נייב", ותקופתו שלו ושל אנדרופוב לפניו מכונות בהיסטוריה "תקופת הדמדומים", בין תקופת ברז'נייב לגלאסנוסט ולפרסטרויקה של גורבצ'וב.
קישורים חיצוניים
.jpg){kind=link}
- קונסטנטין צ'רניינקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קונסטנטין צ'רניינקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 גורבאצ'ב עם היבחרו: נוסיף לדבוק בדטנט, הארץ, 12 במרץ 1985
- ^ SUCCESSION IN MOSCOW: A PRIVATE LIFE, AND A MEDICAL CASE; Briton Is Optimistic On Gorbachev Views, ניו יורק טיימס, 12 במרץ 1985
קונסטנטין צ'רניינקו36138666Q127442
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- מזכ"לי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
- אישים הקבורים בבית הקברות של חומת הקרמלין
- גיבורי העמל הסוציאליסטי
- מקבלי עיטור לנין
- מנהיגי רוסיה שמתו במהלך כהונתם
- מקבלי עיטור הדגל האדום של העמל
- זוכי פרס לנין
- מקבלי עיטור קרל מרקס
- רוסים ממוצא אוקראיני
- סובייטים שנולדו ב-1911
- סובייטים שנפטרו ב-1985