האימאם שאמיל
 | |
| לידה |
26 ביוני 1797 גימרי (אנ'), ח'אנות אוואר (אנ') |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1871 (בגיל 73) אל-מדינה, האימפריה העות'מאנית |
| מדינה |
 אימאמות הקווקז (אנ') |
| מקום קבורה |
 אל-בקיע (אנ'), אל-מדינה |
| עיסוק | פוליטיקאי, מורד, אימאם |
האימאם שאמיל (באווארית: Шейх Шамил; 26 ביוני 1797 – 4 בפברואר 1871) היה איש דת מוסלמי ומנהיג צבאי בצפון קווקז, אימאם דאגסטן וצ'צ'ניה בין 1834 ל-1859. הנהיג את ההתקוממות נגד הרוסים במלחמת הקווקז.
ביוגרפיה
האימאם שאמיל נולד ב-1797 בכפר קטן בחבל דאגסטן. משפחתו האווארית השתייכה לאליטה המקומית ושאמיל זכה לחינוך מקיף ובין השאר למד ערבית, אסלאם, תרבות ערבית, ולוגיקה. שאמיל הצטרף לזרם הסופי הנקשבנדי באסלאם, וקנה לו מעמד בחברה המוסלמית בקווקז.
ב-1828 הוא ביצע לראשונה את החג', העלייה לרגל למכה, שם פגש את עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי, מנהיג אלג'ירי שהיה אחד ממנהיגי ההתקוממות נגד השלטון הצרפתי באלג'יריה, ממנו למד טכניקות לוחמת גרילה וטקטיקות לחימה מחתרתית.
שאמיל נולד בזמן שהאימפריה הרוסית הרחיבה את שטחיה אל תוך שטחיהן של האימפריה העות'מאנית ופרס (ראו המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) ומלחמת רוסיה–פרס (1804–1813)). בתמיכת השאה הפרסי, התמרדו שבטים קווקזים רבים כנגד הכיבוש הרוסי וביצעו פעולות גרילה הידועות גם כמלחמת קווקז. מנהיגי המרד הקודמים, לפני שאמיל, היו שייח' מנסור וגאזי מולא. שאמיל היה ידיד ילדות של מולא, ונעשה לתלמיד שלו.
ב-1834 מת גאזי מולא בקרב על גמירי, ושאמיל תפס את תפקידו כמנהיג ההתנגדות הקווקזית. שאמיל היה מנהיג אקטיבי ותוקפני הרבה יותר ממולא, והוא עשה שימוש יעיל במלחמת גרילה וטקטיקות מתוחכמות. המרי תחת הנהגתו, שהוגדר על ידו כמלחמת "קודש"[1], המשיך עד לדיכויו ב-1859. ב-25 באוגוסט 1859 נכנעו שאמיל ומשפחתו לכוחות הרוסיים ונכלאו בכפר קטן בדאגסטן.
אחרי שנלכד, נשלח שאמיל למוסקבה לפגישה עם הצאר, ועונשו היה הגליה לקלוגה, עיר קטנה במרכז רוסיה, קרוב למוסקבה. ב-1869 ניתנה לו הרשות לסיים את חייו בעיר מכה, והוא נסע אליה דרך איסטנבול. הוא מת במדינה ב-1871 בעת ביקור בעיר, והובא לקבורה בג'אנט אל באקי, בית קברות מפורסם במדינה, שם קבורים אנשים חשובים רבים מהעולם הערבי-מוסלמי. שני ילדיו לא הלכו בדרכו, ונעשו קצינים בצבא רוסיה.
לאחר מותו
לאחר הכנעתו והתפרקות מאבק המורדים, החלה האימפריה הרוסית לבצע בקווקז 'התאמה' למחיה של נוצרים אורתודוקסים. ההתאמה כללה הפצה של הנצרות, והקמת מערכת מדינית-דתית בשליטה נוצרית[1].
שאמיל עודנו מוערץ על ידי אנשים רבים בקווקז בשל התנגדותו לרוסיה, והיווה מודל לחיקוי לאנשים רבים שראו את עצמם כממשיכי דרכו. הטרוריסט הצ'צ'ני שאמיל באסייב נקרא על שמו. גם העיר שאמילקלה (עד 1991, "סבטוגורסק") שבדגסטאן נקראה לזכרו.
האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון סיפר ששמע מחסידים את הניגון שאמיל שהלחין האימאם בהיותו בשבי, ולימד אותו לחסידיו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לוחם החופש הסופי שהיה השראה לרבי מליובאוויטש תמר זיגמן, הספרייה הלאומית, 27.06.17
- האימאם שאמיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Caucasus and Central Asia Newsletter (עמ' 10-11) (ארכיון)
29468376האימאם שאמיל