דרור ספרדי
 דרור ספרדי
| |
|---|---|
דרור ספרדי, צולם בישראל.
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | דרוריים |
| סוג: | דרור |
| מין: | דרור ספרדי |
| שם מדעי | |
 Passer hispaniolensisקונראה ז'קו טמי | |
| תחום תפוצה | |
תפוצתם של הדרור הספרדי והאיטלקי. ירוק בהיר מסמן את אזורי הרבייה של הדרור הספרדי וטורקיז מסמן את אזורי החריפה שלו. סגול מסמן את אזורי הדרור האיטלקי ואילו סגול כהה בדרום איטליה וירוק כהה בצפון אפריקה הם אזורים שם מתרחשת הכלאה. | |
דְּרוֹר סְפָרַדִּי (שם מדעי: Passer hispaniolensis) הוא מין בסוג דרור ממשפחת הדרוריים ומסדרת ציפורי-השיר. תפוצתו של הדרור הספרדי באגן הים התיכון ודרום מערב ומרכז אסיה. לציפור זו שני תת-מינים, תת-המין המערבי חולף וחורף בישראל ואילו תת-המין המזרחי יציב בה. הוא דומה במראהו לדרור הבית, וקרבה משפחתית זו ניכרת גם בהכלאה הנוצרת בטבע בין המינים, בעיקר בצפון אפריקה. בניגוד לדרור הבית, הדרור הספרדי יעדיף לרוב להתרחק מאזורים אורבניים, בהם דרור הבית שולט, ויעדיף משקים שטחים חקלאיים מעובדים וחורשות, ובאופן כללי אזורים לחים חמים ובקרבה למקורות מים וצמחייה.
תיאור
הדרור הספרדי הוא דרור גדול, באורך של כ-15–16 ס"מ, ובמשקל של כ-22–36 גרם. מבנה גופו גדול במעט משל דרור הבית, כמו גם מקור ארוך ומוצק יותר למראה. הניצוי של הזכר דומה לזה של דרור הבית, אולם מובדל בכיסוי ראש ערמוני וכתמים שחורים בצידי גופו ואחוריו, לחייו לבנות בניגוד לאפורות אצל דרור הבית. הנקבה דומה מאד לנקבת דרור הבית וקשה מאד לזיהוי בתנאי שטח, צבעה אפור-חום בעיקר אולם בעלת יותר כתמים על גופה מנקבת דרור הבית. בצידי גופה פסים בהירים, ופסים רחבים ובהירים על גבה.
לדרור הספרדי שני תת-מינים הנבדלים במעט בנוצותיהם בזמן החיזור והרבייה, אולם שני תת-המינים יהיו בעלי שוני ניכר במופע החורף, כשתת-המין המזרחי ( P. h. transcaspicus) יהיה חיוור יותר בצבעיו עם פחות צבע ערמוני.
שירה
קולו של הדרור הספרדי דומה לזה של דרור הבית. הזכר בעל קול שונה במעט כשהוא נמצא בסביבת הקן. קול זה צורמני בעל שתי הברות, קולני ובעל טון גבוה יותר.
טקסונומיה
הדרור הספרדי הוא קרוב משפחה של דרור הבית ושניהם משתייכים לסוג דרור ממשפחת הדרוריים. הטקסונומיה שלהם מורכבת עד מאד בשל הכלאות הנוצרות בטבע ביניהם, בעיקר באזור אגן הים התיכון. שני מינים אלו נפוצים ברוב אזור זה, אולם בחצי האי האפניני ובקורסיקה שני מינים אלו הוחלפו בדרור האיטלקי, שהוא מין דרור שלא מובן לחלוטין טקסונומית, וככל הנראה מהווה גרסת ביניים של שני המינים. הדרור האיטלקי סווג כהכלאה של דרור הבית, טקסונומית הוא כמעט זהה לדרור הבית ובאותה מידה גם לדרור הספרדי, וכרגע סווג כמין נפרד. הכלאות בין הדרור הספרדי לדרור הבית מתרחשות באופן אקראי בעיקר בצפון אפריקה (צפון-מזרח אלג'ריה, תוניס, וצפון מערב לוב), הכלאה היוצרת אוכלוסיות מגוונות מאד עם מאפיינים המשתנים עד מאד משני המינים בצורתם הטהורה. באיי אגן הים התיכון כגון מלטה, גוזו, כרתים, רודוס וקרפאתוס הם בעיקר גרסת ביניים לא ידועה. מחקרים פילוגנטיים מסוימים הראו כי דרור הבית קרוב גנטית לדרור האיטלקי אולם לא לדרור הספרדי.
הדרור הספרדי תואר לראשונה על ידי הזואולוג ההולנדי קונראה ז'קו טמי, כ-Fringilla hispaniolensis מפרטים שנאספו בדרום ספרד. השם דרור ספרדי מתייחס לתיאור הפרטים שנאספו בספרד. שם לועזי נוסף דרור הספרדי הוא דרור עץ-הערבה ומתייחס לסביבת המחיה הלחה של ציפור זו, ולעיתים אלו הרואים בדרור האיטלקי כמין זהה לספרדי משתמשים בשם זה.
מכירים באופן רשמי בשני תת-מינים של הדרור הספרדי, התת-מין המערבי, hispaniolensis והתת-מין המזרחי transcaspicus שתואר על ידי אורניתולוג אוסטרי ב-1920 בטורקמניסטן. מתייחסים בדרך כלל לציפורים באנטוליה ובקפריסין כתת-מין P. h. transcaspicus.
תפוצה ואזורי מחיה
לדרור הספרדי אזורי מחיה מורכבים מאד באזור אגן הים התיכון, מקרונזיה ודרום-מערב עד מרכז אסיה. הוא מתרבה בעיקר מעל קו רוחב 50°, מעל עמק הדנובה וימת אראל בצפון ועד לוב ומרכז איראן בדרום. הדרור הספרדי התפשט לאזורים חדשים ונרחבים ב-200 שנה האחרונות, בחבל הבלקן שם הגיע לרומניה, סרביה ומולדובה מאז 1950, ובמקרונזיה, לשם התפשטותו מיוחסת לאוניות מסע, אולם סביר יותר להניח שהגיע באמצעות נדידת ציפורים טבעית. נדידת הדרור הספרדי מתפרסת על שטחים נרחבים יותר מאזורי חיותו הקבועים, לצפון עד סקוטלנד ונורווגיה.
אזורי מחיה
בעולם
ברוב אזורי תפוצתו של הדרור הספרדי נמצא גם דרור הבית. באזורים אלו, שני המינים מתרבים באזורי משקים חקלאיים חורשות ושטחים פתוחים, כשהדרור הספרדי יעדיף אזורי מחיה לחים. באזורים מהם נעדר דרור הבית, הדרור הספרדי עשוי לחיות באזורים אורבניים, כמו שהוא עושה באיים הקנריים, מדיירה וכמה איים באגן הים התיכון. בכמה מקומות אורבניים כמו במזרח סרדיניה, מין הדרור העיקרי השוכן בהם הוא דרור הרים (Passer montanus). לפני שהדרור הספרדי הגיע לאיים הקנריים ומדיירה, הדרור בארית הרים (Petronia petronia) היה לדרור המקומי היחיד. באיים הקנריים הדרור הספרדי נמצא ברוב סוגי אזורי המחיה, כאשר הוא דוחק את בארית ההרים מרוב אזורי מחייתה מלבד האזורים היבשים. במדיירה הדרור הספרדי נפוץ באזורים מעובדים, אולם עדיין לא סיגל לעצמו לחלוטין את הרגלי הקינון בבניינים או קינון באזורים היבשים יחסית בצפון האי. הדרור הספרדי אינו נפוץ ברוב איי כף ורדה בשל נוכחותו האנדמית של דרור אחר בשם דרור ורדה או דרור לאגו (Passer iagoensis), ודרור הבית. בפוגו שבאיי ורדה הוא הדרור היחידי, שם הוא נפוץ בכל אזורי המחיה, ומתרבה גם בבתים ובצוקים.
בישראל
הדרור הספרדי נמצא ברוב חלקי הארץ, אך יציב בעיקר בצפונה ומרכזה. אף על פי שדרור זה חובב לחות בשנים האחרונות נרשמו ניסיונות קינון בנגב והערבה. תת-המין המערבי, P.h. hispaniolensis, חולף בישראל וחורף בה. אוכלוסיית תת-המין המזרחי, P.h.transcaspicus, יציבה בישראל ומקייצת. בישראל יעדיף להתרחק מאזורים בנויים בהם שולט דרור הבית, ויעדיף אזורים לחים בקרבת מקורות מים וצמחייה. מחוץ לעונת הרבייה ניתן לראות להקות מעורבות של דרור הבית עם הדרור הספרדי באזורים פתוחים.
התנהגות ואקולוגיה
הדרור הספרדי הוא ציפור מאד חברותית המתלהקת ומתרבה במושבות. בחורף, לא יקפיד על אזורים קבועים או יבצע נדידה סדירה.
מעט מאד ידוע על שרידותו של הדרור הספרדי, והגיל המקסימלי שתועד בטבע הוא 11 שנה[1]
תזונה
בדומה לדרורים אחרים, הדרור הספרדי ניזון בעיקר מזרעים, דגנים וחומרים צמחיים אחרים כגון עלים פירות ופרחים. ההורים יאכילו את הגוזלים בעיקר בחרקים בימיהם הראשונים ובהדרגה יאכילו אותם בחומרים צמחיים. מידת החרקים בדיאטת הגוזלים נמדדה בין 70-90%. בציד חרקים הדרור הספרדי הוא אופורטוניסט, הניזון מכל חרק שנפוץ באזורו. במרכז אסיה אלו יהיו זחלים, נמלים וחגבים. כאשר הם נודדים דרך מרכז אסיה באביב תזונת הדרור הספרדי תהיה בעיקר תבואה מאזורים חקלאיים, ובזמן הרבייה התזונה תהייה כאמור בעיקר מחרקים, צמחי בר וזרעים משנים קודמות.
רבייה
הדרור הספרדי מקנן במושבות גדולות ובצפיפות, לעיתים בקנים משותפים. הקנים ממוקמים בעיקר בעצים ובשיחים, בין ענפים ומתחת לקנים של ציפורים גדולות ממנו. מושבות עשויות להיות בנות 10 זוגות ועד מאות ואלפי זוגות.
בישראל הרבייה תחל החל מחודש מרץ,.כל זוג יטיל 3–8 ביצים, שיבקעו ביום ה-12. הפרחונים יעזבו את הקן בגיל 14 יום. הזכרים יעסקו בבניית הקן יותר מאשר הנקבות.
מצב שימור
האולוסיה האירופית של הדרור הספרדי מונה בין 3–6 מיליון זוגות מתרבים, ובין 8–18 מיליון פרטים. מלבד אוכלוסייה זו, בשאר העולם האומדן הוא בין 17–74 מיליון פרטים. ישנה הפחתה בכמות האוכלוסייה במקומות מסוימים באירופה, אולם במקומות אחרים בעולם האוכלוסייה גדלה, ואין סכנה לאוכלוסייה העולמית, לכן ארגון ה-IUCN סיווג את המין בקטגוריית ללא חשש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ AnAge entry for Passer hispaniolensis AnAge: the Animal Ageing and Longevity Database.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דרור ספרדי |
25205567דרור ספרדי