מתרגמים עבריים

מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות. תרגומיהם, פרשנותם הבחירה במילים ובניסוחים, לקחו חלק בהנחלת החיבורים לציבור הרחב ולהפצתם.

העת העתיקה

תרגום חיבורים נבחרים מעברית לשפות לעז, החל בימי עזרא ונחמיה, בתקופת שיבת ציון וראשית תקופת בית שני, במאה ה-5 לפנה"ס. באותה עת, השפה המדוברת אצל חלק ניכר מהפזורה היהודית הייתה ארמית, ששימשה גם כלינגואה פרנקה של הממשל הפרסי. חלק מחז"ל לא רוו נחת מהתרגומים; וכך למשל, רבי יהודה הכריז: "המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף" (קידושין מ"ט א). על פי מסורות, שונות תורגם המקרא למספר שפות שרווחו באזור הסהר הפורה: מצרית עתיקה, עילמית, מדית, ארמית ויוונית; מהם שרדו התרגומים בארמית ויוונית.

מפעל תרגום המקרא ליוונית המדוברת, הגדול והנודע בעת העתיקה הוא תרגום השבעים (הקרוי ביוונית: Μετάφραση των Εβδομήκοντα) החל באלכסנדריה במאה ה-3 לפנה"ס. ככל הידוע, המתרגמים היו יהודים שהתגוררו באלכסנדריה. "תרגום השבעים" הציל מכליה מספר חיבורים עבריים במקורם, שנשתמרו אך ורק במהדורתם המתורגמת, ולפעמים המקוצרת, כגון ספר מכבים ב'. עקילס הגר, אשר היה תלמידם של רבי אליעזר, רבי יהושע בן חנניה ורבי עקיבא, יצר תרגום מקרא ליוונית נוסף, שהתאפיין במחויבותו למסורות חז"ל; רק קטעים ממנו שרדו. המתרגם אונקלוס תרגם את המקרא לארמית, על פי רוב ללא פרשנות; תרגום אונקלוס זכה להתקבלות אצל האמוראים בבבל. בארץ ישראל נכתבה סוגת תרגומים פרשניים אשר שילבו וציטטו מספר חיבורי תרגום. כאלו "התרגומים הירושלמים" של יונתן בן עוזיאל ותרגום ירושלמי, מהם שרדו חלקים.

ימי הביניים וראשית העת החדשה

חלק ניכר מהפילוסופיה של ימי הביניים נכתבה במרחב השפה הערבית, ממרכז אסיה עד חצי האי האיברי. על כן, תורגמו חיבורים וחלקים נבחרים ממנה לעברית במשך ימי הביניים ועד ראשית העת החדשה. רוב המתרגמים היו יהודים, שבחרו את החיבורים הנחשבים בתקופתם בתחומי הפילוסופיה, הרפואה והאסטרונומיה. מעברית ללועזית, לרוב ערבית, תורגמו חיבורים בספרות ההלכה.

רבי סעדיה גאון תרגם את המקרא לערבית במאה ה-10. חיבור-תרגום זה הקרוי תרגום התפסיר הוא בדרך כלל פרשני. הוא התקבל בקרב קהילות היהודים במרחב דובר הערבית בימי הביניים.

בסדר הא"ב
מתרגם	מקומו	זמנו	חיבורים עיקריים	שפות מקור	הערות
אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי	ברצלונה	.	מאזני צדק של אל גזאלי (פרס); ספר היסודות של רבי יצחק בר שלמה הישראלי הרופא (מצרים, קירואן); ספר המצוות לרמב"ם (התרגום אינו ידוע בימינו); איגרת תימן של הרמב"ם; ספר התפוח לאריסטו; ספר בן המלך והנזיר	ערבית	.
אחיטוב הרופא	פלרמו	המאה ה-13	מלות ההגיון של הרמב"ם	ערבית
זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל	.	.	במהות הנפש של אבונצר אלפראבי Al-Farabi (בגדד ודמשק	ערבית	.
טודרוס בן משולם	ארל	.	באור על ספר ההלצה של אריסטו של אבו אלוליד מחמד אבן רושד (קורדובה)	ערבית	.
יהודה אלחריזי	.	במפנה המאות ה-12 - ה-13	מוסרי הפילוסופים של חונין בן יצחק (חנניה הנוצרי); הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה וחלקו הראשון של סדר זרעים מתוך פירוש המשנה לרמב"ם; מורה נבוכים לרמב"ם (תרגום שאינו נפוץ); איגרת תחיית המתים של הרמב"ם	ערבית	.
יהודה בן שאול אבן תיבון	ספרד	.	חובות הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה (סרגוסה); תקון מדות הנפש של רבי שלמה אבן גבירול (מאלגה); האמונות והדעות של רבי סעדיה גאון; ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי	ערבית	.
יהודה בן משה	ספרד	המאה ה-13		ערבית	.
יהודה נתן בן שלמה	.	.	כוונות הפילוסופים של אל גזאלי (פרס, )	ערבית	.
יעקב בן מכיר	.	המאה ה-13	כל מלאכת ההגיון של אבן רושד (קורדובה)	ערבית	.
יצחק בר נתן הספרדי	מיורקה	.	במחויב המציאות של רבי יוסף בן יהודה אבן שמעון	ערבית	.
יצחק בר נתן מקורדובה	קורדובה	.	בתשובות שאלות של אבוחאמד אל גזאלי (פרס, )	ערבית
יצחק אבוהב דה-פונסיקה	.	המאה ה-17	שער השמים של אברהם כהן דה-הירירה (אמשטרדם)	ספרדית	.
משה אבן תיבון	.	המאה ה-13	ספר המצוות לרמב"ם; מילות ההגיון של הרמב"ם; העגולות הרעיוניות של אלחפיץ אבו מחמד עבדאללה (ספרד); ספר התחלות הנמצאים של אלפראבי; ההויה וההפסד והחוש והמוחש של אבן רושד	ערבית	.
משה לגיס	רומא	.	אגרת חי בן מקיץ של אבו עלי אבן סינא (פרס, )	פרסית	.
נחום המערבי	מגרב	.	איגרת תימן של הרמב"ם	ערבית
קלונימוס בן קלונימוס	ארל	.	הפרק: "חלקי ההגיון" מהספר במספר החכמות ובמנות חלקי כל חכמה של אלפארבי	ערבית
שלמה ב"ר יוסף אבן איוב	בדרש	המאה ה-13	אגרת ההערה של רבי יונה אבן ג'נאח; ספר המצוות לרמב"ם	ערבית
שמואל בן יהודה תיבון	.	במפנה המאות ה-12 - ה-13	מורה נבוכים של הרמב"ם; שמונה פרקים לרמב"ם ופירוש המשנה לרמב"ם על מסכת אבות; איגרת תימן ואיגרת תחיית המתים של הרמב"ם; ספר הרפואה של גאלינוס; שלשה מאמרים לאבן רושד; אותות השמים של אריסטו	ערבית	.
שמואל בנבנשתי	ספרד	המאה ה-14	ספר הקצרת של הרמב"ם	ערבית	.
שם טוב בן יוסף אבן פלקירה	.	.	קטעים מהספר מקור חיים של רבי שלמה אבן גבירול	ערבית	.

כתבי יד ודפוס

• 
  עמוד מתוך כתב יד ותיקנוס - אחת הגרסאות העתיקות ביותר של תרגום השבעים, מן המאה ה-4 לספירה
• 
  דפוס ראשון של מורה נבוכים בתרגום לעברית של שמואל אבן תיבון, רומא, שנת 1480 לערך
• 
  תנ"ך גוטנברג
• 
  תורה ותרגום ארמי, עיראק המאה ה-11
• 
  תנ"ך בלטינית, כתב יד מבלגיה 1407

ראו גם

• תרגומי התנ"ך
• תרגום השבעים
• הקספלה
• תרגומי המקרא ללטינית
• תרגומי המקרא לערבית
• המפעל לתרגום ספרות מופת

לקריאה נוספת

• נאסר בסל, על תרגום הקוראן לעברית: תרגום יעקב בן ישראל מן האיטלקית (ויניציאה 1636), בתוך: מטוב יוסף, ספר היובל לכבוד יוסף טובי. (ערכו אילת אטינגר ודני בר-מעוז), כרך א: מקרא, ספרות ימי הביניים, ספרות חדשה; כרך ב: יהודי תימן - תולדותיהם וארחות חייהם; כרך ג: הערבית-היהודית וספרותה בימי הביניים ובזמן החדש, קהילות ישראל במזרח), חיפה: המרכז לחקר התרבות היהודית בספרד ובארצות האסלאם, חיפה: אוניברסיטת חיפה, תשע"א-2011. ‬
• יוסף קאפח, דברים אחדים, במבוא למורה הנבוכים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ז-1977, עמ' 17–30.
• יעקב קלצקין, אוצר המונחים הפילוספיים, א-ד, ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ח-1928.
• נח עמינח, יוסף ניצן, בשבילי היצירה התורנית, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ"ב-1982.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24034544מתרגמים עבריים