רבי מנחם מנדל מקוצק
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו |
| לידה |
1787 ה'תקמ"ז גוריי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1859 (בגיל 72 בערך) כ"ב בשבט תרי"ט | ||||
| מקום קבורה | קוצק | ||||
| מקום מגורים | טומשוב, קוצק | ||||
| מקום פעילות | פולין | ||||
| השתייכות | קוצק | ||||
| רבותיו |
רבי יעקב יצחק מפשיסחה רבי שמחה בונים מפשיסחה | ||||
| חיבוריו | ראו בהמשך | ||||
| בת זוג | גליקל. בזיווג שני: חיה | ||||
| אב | רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן | ||||
| אם | אסתר בת ישכר דב סגל | ||||
| צאצאים | ראו בהמשך | ||||
| |||||
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק. התפרסם בחריפותו, חדות אמרותיו, הנהגתו התקיפה ויוצאת הדופן ובחתירה קיצונית לאמת[1].
ביוגרפיה
נולד בגוריי שבמחוז לובלין שבפולין. אביו, רבי יהודה לייבוש, היה מתנגד[2]. סבו של רבי לייבוש מצד אמו היה רבי דוד היילפרין מברודי, אב"ד אוסטרהא ואיזיאסלב, תלמיד הבעש"ט[3]. בצעירותו למד בישיבתו של רבי יוסף הוכגלרנטר בזמושץ', שם בלט בלמדנות מופלגת, וכונה 'העילוי מגוריי'[דרוש מקור]. בגיל עשרים (תקס"ז) נשא את גליקל, בת אייזיק ניי[4], מנכבדי העיר טומשוב. חותנו הבטיח לפרנסו כל ימיו, והוא קבע את מגוריו בטומשוב.
לאחר נישואיו למד בבית מדרשו של החוזה מלובלין, שם נקשר לתלמידו של החוזה - רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), מייסד חסידות פשיסחה. לאחר פטירת היהודי הקדוש היה תלמידו של ממלא-מקומו, רבי שמחה בונים מפשיסחה.
בי"ב אלול שנת ה'תקפ"ז נפטר רבי שמחה בונים, ורוב חסידיו בחרו ברבי מנחם מנדל למנהיגם. הנהגתו החלה בטומשוב, אולם בעקבות חילוקי דעות ומנהגים עם רבי יוסף מיאריטשוב וחסידיו[5] עבר לעיירה קוצק.
בשנת ה'תקצ"א תמך במרד הפולני יחד עם תלמידו רבי יצחק מאיר אלתר. יש טוענים[6] כי בעקבות כך נאלץ לברוח לתקופה לעיר ברודי שהייתה תחת שלטון אוסטריה, ואז שינה את שמו מהלפרין למורגנשטרן, אולם אחרים שוללים זאת[7]. זוגתו גליקל נפטרה בה' באב תקצ"ז ונקברה בעיר וורקא, ובתחילת שנת תקצ"ח נשא בזיווג שני את הרבנית חיה בת רבי משה ליפשיץ (חלפן), אחותה של אשת החידושי הרי"מ[8].
רבי מנחם מנדל נפטר בכ"ב בשבט תרי"ט ונקבר באוהל בבית החיים בקוצק[9]. לאחר פטירתו, קיבלו רוב החסידים ובהם בניו וחתניו את הנהגתו של רבי יצחק מאיר אלטר מגור, ומיעוטם נשארו בקוצק אצל בנו רבי דוד.
מחלוקת קאצק-איזביצא
לאחר סוכות ת"ר, בתום תקופת מתיחות קצרה, עזב תלמידו רבי מרדכי יוסף ליינר (האדמו"ר מאיזביצה) את החצר עם חלק מהחסידים, והפך לאדמו"ר עצמאי. קיימות מספר השערות לסיבת עזיבתו את חצר קוצק: לפי המקובל, העזיבה ארעה עקב חילוקי דעות אודות היחס הראוי כלפי המוני החסידים שהחלו לגדוש את קוצק, שחלקם התקרבו במיוחד גם לרבי מרדכי יוסף שסבר כי יש לקרבם ולא לנהוג בתובענות מקצינה שתותיר רק את יחידי הסגולה. עם הזמן, התפתחה סביבו 'אדמו"רות', למורת רוחו של הרבי מקוצק[10].
לפי המסופר, הקפיד הרבי מקוצק על אלו שהלכו לתלמידו הפורש במקביל להליכה אליו, וכתוצאה מהקפדתו נפטרו באותה שנה[11]. מאידך, לתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר שנשאר נאמן אליו, הבטיח שיזכור לו זאת לעד[12]. רבי חיים דוד ברנהרד התבקש על ידי הצדדים לנסות לפשר אך הוא סירב, באומרו אלו ואלו דברי אלוקים חיים[13].
הסתגרות
דרכו של הרבי היו תמיד בהסתגרות, ומיעט מאוד מהנהגה ציבורית וגלויה, והיו תקופות שלא התראה כלל בציבור[14]. יש טוענים כי בעקבות עזיבת הרבי מאיזביצה[15], הפסיק הרבי מקוצק כמעט לחלוטין את הקשר עם חסידיו, והסתגר בביתו במשך כ-20 שנה עד לפטירתו[16]. בשנים אלו כמעט שלא יצא מחדרו[17], ורק מקורבים מעטים הורשו להיכנס אליו. למרות זאת, המשיכו חסידים רבים להגיע לקוצק[דרוש מקור].
עקב שמועות כזב שנפוצו אז על ידי המשכילים בעקבות הסתגרותו של הרבי מקוצק ופרישת תלמידו, כתב רבי יצחק מאיר אלתר מכתב לידידו רבי אלעזר מפולטוסק - גם הוא חסיד קוצק, בו הוא מזים את השמועות, ומדגיש שפורסמו על-ידי אנשים השונאים את ההולכים בדרך התורה[18].
לעומת זאת, יש המטילים ספק בקיומה של הסתגרות זו[19].
תורתו
הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים או ספרים מודפסים, מלבד מכתבים בודדים[20], ביניהם מכתב לרבי יצחק מאיר אלתר משנת תקפ"ח[21]. על פי המקובל, שרף קודם פטירתו את כל כתביו, אולם אחרים טוענים שלא כתב כלל[22]. נכדו, רבי ישראל מפילוב, הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיון שאת כל כוחם שיקעו בהעמדת תלמידים[23]. ש"י עגנון כתב[24]: ”סיפר לי הרב חנוך בורנשטיין: רב אחד בא אצל זקנו הגאון 'אגלי טל' חתנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, ואמר: מקוצק נשתיירו ספרים חיים! ולא נענה לו”.
בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני מסוכוטשוב רבי שמואל בורנשטיין, נכדו של הרבי מקוצק, מפוזרים רבות מאמרותיו של הרבי. אמרות נוספות מובאות בספר "שפת אמת" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק.
במשך השנים יצאו ספרים שונים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. הספר הראשון שנועד ללקט את אמרותיו של הרבי מקוצק הוא 'אוהל תורה', שנדפס בלובלין בשנת ה'תרס"ט על ידי הרב אליעזר ציגלמן[25].
כמו כן, ישראל ארטן שעוד הכיר אחדים מגדולי חסידי קוצק ושמע מפיהם, קיבץ בשנת ת"ש את דברי תורתו של הרבי בספר 'אמת ואמונה'[26], וקיבל את ברכתו של האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור[27]. הספר נחשב למקור מוסמך[28]. בשנת תשס"ה יצא לאור מהדורה חדשה של הספר עם מקורות וביאורים, ובשנת תשפ"א יצא לאור בעריכה מחודשת עם הוספות רבות ופרקי תולדות.
ספרים נוספים הם 'עמוד האמת'; 'אמת מקאצק תצמח' (הוצאת 'נצח', בני ברק תשכ"א); 'להבות קודש' (הוצאת מוסד הרי"ם לוין, תש"מ); 'לשונות של אש' על מסכת אבות (הוצאת הרב אברהם דוד מנדלבוים).
הגותו
גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים. בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי שתפיסתו של רבי מנחם מנדל הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית; הוא שנא את הבינוניות, כאמרתו: "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות"[דרוש מקור], ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת. הוא הטיל מרה בתלמידיו, ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף במטרה להגיע לחקר האמת. הוא תיעב את החיצוניות אשר, לדבריו, היא היפך האמת, ואמרתו המשקפת גישה זו: "מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו, ה' הוא האלוקים"[דרוש מקור]. גישתו עוררה, כצפוי, כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר.
כן מיעט רבי מנחם מנדל מיעט להיפגש עם חסידיו[דרוש מקור] עוד לפני תקופת ההתבודדות הארוכה שגזר על עצמו לאחר מכן (בניגוד לשאר האדמו"רים שקרבו את חסידיהם ושמעו את מצוקותיהם), ולעג לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים ויעשה להם מופתים וכדומה. אימרתו בנושא היתה: "אותות ומופתים - באדמת בני חם" (כלומר: לא ליהודים מאמינים)[דרוש מקור]. כאשר באו לספר לו על אדמו"ר שהיה מפורסם במופתיו, הגיב: האם הוא יכול להראות "מופת" להפוך יהודי לחסיד?[29]. החיים בקוצק התנהלו בעוני רב, מתוך עיקרון[דרוש מקור].
רבי מנחם מנדל קבע רף גבוה של למדנות תורנית הנדרש מהמעוניינים ללמוד בקוצק[דרוש מקור], ותבע שקיעות בתורה. לפני פטירתו אמר: ”כל מי שיניח את ראשו בתורה, הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא "לייטשי מטשוטשים" (פירושו: רגש ריקם)[30] ילך לנוקבא דתהומא רבה”[31].
תלמידיו
בתקופת השיא כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים, ובתוכם רבים מרבני פולין[32]. יהודה ליב לוין מונה בספרו מאה ועשרים תלמידים עיקריים[33]. החוקר יצחק אלפסי מביא בספרו 'הרבי מקוצק' מאה שבעים ואחד תלמידים וחסידים.[34] עם תלמידיו החשובים נמנים:
- רבי יצחק מאיר אלתר בעל ספר "חידושי הרי"ם" ומייסד חסידות גור. גיסו ומחותנו של הרבי מקוצק, אליו נסעו מרבית החסידים כולל שני בניו (רבי בנימין ורבי משה ירוחם) ושני חתניו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי חנוך הניך הכהן לוין האדמו"ר מאלכסנדר
- רבי זאב נחום בורנשטיין, אב"ד ביאלא ומחבר ספר 'אגודת אזוב', אביו של ה'אבני נזר'.
- רבי צבי הירש ליבל (המכונה רבי הירש טומושובר) 'נאמן ביתו' של האדמו"ר מקוצק.
- רבי מרדכי יוסף לינער - הרבי מאיז'ביצה, בעל "מי השילוח"
- רבי יהודה לייב איגר האדמו"ר מלובלין
- רבי אלעזר מפולטוסק (חתנו של רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט"), מחבר חידושי מהרא"ך
- רבי אברהם מרדכי אלטר, בנו של החידושי הרי"ם אבי השפת אמת ומחותנו של הרבי מקוצק[35].
- חתנו, רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכוטשוב, מחבר הספרים "אבני נזר" ו"אגלי טל".
- רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש האדמו"ר מוורקא, בנו של רבי יצחק מוורקא
- רבי זאב וולף לנדא האדמו"ר מסטריקוב, בנו של רבי אברהם מטשכנוב
- רבי יחיאל מאיר ליפשיץ האדמו"ר מגוסטינין
- רבי אברהם רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב, נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא
- רבי שמואל משינאווא, בעל ספר 'רמתים צופים' על תנא דבי אליהו.
- רבי נח מקארוב, בעל מחבר הספר 'קב חן'[36].
- רבי דוד וינגרטן, רבן של רישאש וחורז'ל.
- רבי בן ציון רבינוביץ מאוסטרובה, ממעתיקי השמועה בדור לפני השואה.
- רבי אהרן שמחה רבה של גומבין, מחבר 'אמרי אש' על התורה ו'רמזי אש' על תנא דבי אליהו
- רבי יעקב יצחק קארו מוולאצלאוועק, בעל ה'קאצקער קוויטל'[37].
- רבי הירש'לי מאפטשנע (דישקיס) חותנו של רבי דוד מקוצק.
- רבי אליהו לרמן, האדמו"ר מויסקוט, מחבר הספר "אזור אליהו"
- רבי ברוך שפירא, האדמו"ר מציז'ב [סטוטשין]
- רבי ליפמן דוד שובקס, ראב"ד בד"ץ החסידים בירושלים.
- רבי יהודה לנדא, נכד בעל 'הנודע ביהודה'[38]
משפחתו
מאשתו הראשונה:
- רבי דוד מורגנשטרן, האדמו"ר השני מקוצק. צאצאיו נהגו באדמו"רות במקומות שונים: פילוב, לומאז, סוקולוב, ועוד.
מאשתו השנייה:
- רבי בנימין מורגנשטרן (ת"ר-ג' באדר תרכ"ו). חתנו של בן דודו רבי אברהם מרדכי אלטר (בנו של ה'חידושי הרי"ם' ואבי ה'שפת אמת').
- רבי משה ירוחם מורגנשטרן (תר"א-כ"ב בסיון תרכ"ה).
- הרבנית שרה צינה (תקצ"ט-כ"ד בכסלו תר"ע). אשתו של רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב ובעל ה"אבני נזר" ו"אגלי טל".
- אחותה התאומה, ברכה (תקצ"ט-י"א בתמוז תרע"ב). אשתו של רבי דב זאב הכהן רפפורט, רב העיר קוצק.
לקריאה נוספת
- יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק, מהדורה מורחבת, ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, תש"נ.
- משה בצלאל אלטר, עמוד האמת, תל אביב תש"ס.
- משה שנפלד, אמת מקאצק תצמח, בני ברק תשכ"א.
- פנחס זליג גליקסמן, דער קאצקער רבי, פיטרקוב תרח"צ (ביידיש).
- אוהל תורה, ליקוט מאמרותיו, לובלין תרס"ט.
- ישראל יעקב ארטן, אמת ואמונה - דברי תורה, ירושלים ת"ש.
- רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, "הרב ר' מנחם מענדל מארגענשטערן", בתוך: פנת יקרת, עמ' 67-81, ניו יורק תשכ"ח.
- שמחה מורגנשטרן. אמת ואמונה - מהדורה חדשה עם ביאורים מקורות והרחבות, על תנ"ך, ש"ס, מועדים, דרכי עבודת ה' וביגורפיה, תשפ"ב.
- שאול מייזליש (עורך), אין שלם מלב שבור - אמרות הרבי מקוצק, תל אביב.
- להבות קודש - על התורה, נ"ך, מועדים, ליקוטים וחידושים על הש"ס, מוסד הרי"מ לוין, ירושלים תש"ם.
- מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק - נתיב חייו של רבי מנחם מנדל, ירושלים תש"מ.
- יצחק אלפסי, הרבי מקוצק - חייו ותורתו, תל אביב תשי"ב.
- שמחה רז, כוכב השחר - אמרות רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשמ"ח.
- יעקב לוינגר, "אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק", תרביץ נה (תשמ"ו, עמ' 109–135).
- הנ"ל, "תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו, ר' שמואל מסאכאטשוב", שם (עמ' 413–431).
- ד"ר יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשכ"ז.
- אברהם יהושע השל, קאצק - אין געראנגל פאר אמתדיקייט, תל אביב תשל"ג.
- אברהם יהושע השל, קאצק (ביידיש). תרגום עברי לחלק מפרקי הספר: קוצק - במאבק למען חיי אמת, הוצאת מגיד.
- אליהו כי טוב, חסידים ואנשי מעשה, פרק 'כחודו של מחט' (ניתן לרכישה כספר נפרד).
קישורים חיצוניים
מידע ביוגרפי ומאמרים:
- רבי מנחם מנדל מקוצק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מאיר אוריין, דרכה של קוצק, באתר "דעת", פרק מתוך הספר "סנה בוער בקוצק"
- מאיר אוריין, ביוגרפיה, באתר "דעת"
- שמחה מורגנשטרן, אשכבתיה דרבי, פרק מתוך הספר "אמת ואמונה" (מהדורת תשפ"ב)
- פנחס שדה, איש בחדר סגור
- בין אמת לאמת - המחלוקת בין איזביצא לקוצק, לוי וינשטיין, ישיבת עתניאל
- חסידות קוצק באור חדש (על ספרו של יהודה לייב לוין), ירחון בית יעקב, אב תשי"ט (1959)
- אברהם יהושע השל, אהבה או אמת: הבעש"ט או הרבי מקוצק, מקור ראשון, מוסף "שבת", 25 בדצמבר 2011
- רבי מנחם מנדל מורגנשטרן - השרף מקוצק, באתר MyTzadik
- רבי מנחם מנדל מורגנשטרן - השרף מקוצק באתר אהלי צדיקים
אמרותיו:
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: מנחם מנדל מקוצק |
- יעקב ישראל ארטן, אמת ואמונה, באתר "דעת"
- אמרות הקוצקער
- אמת מקאצק תצמח, באתר היברובוקס
קישורים נוספים:
- הרב אריה הנדלר, סיפור על ר' מנדל מקוצק על חסידים מספרים, באתר ישיבה
- חלק מצאצאי הרבי מקוצק שנספו בשואה
- הרב אדם סיני, סיפורי חסידים בפנימיות
- 'מתורתה של קוצק: קצר וחריף כמו תער' באתר aish
- ר' מנדלה מקוצק ביתו ותלמידיו, תרשים המקושר לפורום היידי "אידישע וועלט" (בתרשים חסרים שניים מבניו, רבי בנימין ורבי משה ירוחם, וכן חתנו הרב רפפורט).
- הקדמות לספר אמת ואמונה, מאת ישראל יעקב ארטן (מהדורת ת"ש) ושמחה מורגנשטרן (מהדורת תשפ"א)
- בחללית רוחנית אל כוכב אחר
, המודיע, כ"ו בשבט ה'תשפ"ב
הערות שוליים
- ^ ראו, למשל, "אביר הרועים", חלק א אות מט: ”שמעתי מרבינו הקדוש (ה'אבני נזר') זצ״ל, שפעם אחת גילה על עצמו חותנו הקדוש מקאצק זיע"א שנשמתו הקדושה היא עדיין מהנשמות של קודם חורבן הבית, ואמר בזה הלשון: 'איך בין נישט פון די היינטיגע', וביאתי כעת להאי עלמא היה כדי לברר מה הוא קדושה ומה הוא חיצוניות”.
גם חסידו, הרב אהרן וולדן, כותב בספרו 'שם הגדולים החדש' (בערכו): ”והוא חקר אלוה מצא, ובמקור האמת שתל נשמתו הטהורה”. - ^ י.ל. לוין, "בית קוצק" עמ' ד; "ששים גבורים", פרק ג הערה 3.
- ^ כשהבעש"ט היה מבקר בזאסלאב, היה מתאכסן בביתו ('שבחי הבעש"ט' ו'מזכרת גדולי אוסטראה' אות ס).
- ^ 'בית קוצק' עמ' יז. אולם לפי גירסא אחרת, היה שמו יצחק איזייק רייז ('דער קאצקער רבי', גלקסמאן, עמ' 149; 'אהבת דוד', גוטטער, עמ' ו; 'עטרת צבי', קאצק ליקוואה, עמ' 212; 'בדרכי פולין', אברהם מרדכי אלתר, עמ' 507; 'מכתבים ואגרות קודש', הרב דוד מנדלבוים, עמ' 135).
- ^ ראו 'פנת יקרת' (ניו יורק תשכ"ח, עמ' 86–89) ו'בית קוצק' (עמ' מ-מה).
- ^ 'ערים ואמהות בישראל', פלינקר, חלק ג עמ' 85
- ^ 'מראה הדשא', בורשנטיין, עמ' קפט ועמ' קפח הערה 6.
- ^ 'מאיר עיני הגולה' חלק א אות רכה-רלא.
- ^ בית החיים נהרס בימי המלחמה. בשנת תשמ"ה נמצא מקום האהל והוקמה מצבה (ראו אמת ואמונה, תשפ"א, עמ' תקה).
- ^ ראו "בית קוצק" (תש"ע, פרק יא עמוד עה ואילך); "הרבי מקוצק" (תשי"ט, עמוד סב).
- ^ שיח שרפי קודש, מערכת רבי מנחם מנדל מקוצק אות מח.
- ^ שם, חלק ה דף לא: אות ו; יצחק אלפסי, הרבי מקוצק, פרק ו.
- ^ יצחק אריגור, ה, בעל תשובה, עמ' 108
- ^ בית קוצק עמודים 54-55[דרושה הבהרה]
- ^ יצחק אלפסי, הרבי מקוצק, פרק ו.
- ^ הרב אהרן וולדן, מחסידי קוצק, כותב בספרו 'שם הגדולים החדש' (ערך הרבי מקוצק): ”אחרי אשר גבה לבו בדרכי ה', ובחר רבינו הקדוש להיבדל מבני אדם... כעשרים שנה לא זזו פעמיו מקיר הבית חוצה...”.
- ^ החדר היה גדול ומואר, ואף מיטה היתה בו. בחדרו - שהיתה צמודה לבית מדרשו - ערך גם את תפילותיו, והשתתף בתפילות הציבור דרך חור גדול בדלת החדר. אלפסי שם.
- ^ ”בוודאי יצאו מזדים ארורים אשר כקוץ מכאיב בעיניהם מה שיש בעולם הרוצים ללכת בתורת ה” ('מאיר עיני הגולה' אות שסא).
- ^ ראו "אמת ואמונה", תשפ"א, פרק 'כצאת השמש בגבורתו'.
- ^ "אמת ואמונה", תשפ"ב, עמ' תצז הערה 2
- ^ צילום המכתב בספר "מכתבים ואגרות קודש" (עמ' 136–137), באתר HebrewBooks.
- ^ ראו 'ששים גבורים' פרק ט עמ' מד המצטט מכתב של נכדו רבי יצחק זליג מורגנשטרן: ”זקיני הקדוש מקוצק התנגד לכתיבת חידושי תורה, על כן גם סבי (רבי דוד) לא רשם אף דבר תורה”; ישראל ארטן בהקדמתו לספר 'אמת ואמונה'.
- ^ הקדמה לספר "אהבת דוד".
- ^ 'ספר, סופר וסיפור' (1978).
- ^ רוב הספר מלוקט מתוך הספרים: רמתים צופים, נפלאות חדשות, ליקוטים חדשים, ליקוטי מגדים, יד אבי שלום, מקדש מעט ועוד, וכן ממה ששלחו לו רבנים וחסידים.
- ^ בספר 'שארית נתן' (אשדוד ה'תשע"ג, עמ' שפד) מובא בשם רבי נתן לוברט: ”יכול אני להראות שכל מה שנכתב בספר "אמת ואמונה" מהרבי מקוצק זי"ע כבר נמצא בש"ס ובמדרשים, זוהר הקדוש או ב'פרי עץ חיים', ומהו כח הצדיקים? שגילו והוציאו את האור הצפון בתורה הקדושה”.
- ^ בנו הלב שמחה מגור כותב במכתבו למחבר הספר כי אביו הגיה את הספר "ואמר לפעלי טבא יישר... והסכמה על דברי קדשו של רבינו מקאצק מן המותר".
- ^ רוב הספר מלוקט מתוך הספרים 'רמתים צופים'; 'שפת אמת'; 'שם משמואל'; 'שיח שרפי קודש'; 'אוהל תורה' וספרים נוספים. החלק האחר קיבל המחבר מפי זקני חסידי קוצק בני הדור הקודם.
- ^ 'שיח שרפי קודש', חלק ב אות לט.
- ^ המשמעות היא: "חסידות ריקנית, התעטפות בטלית של חסידות שאין מאחוריה כלום" ('מראה הדשא', פרק ג עמ' סב), כלומר: אדם שטחי בלי פנימיות (ראו 'אמת ואמונה' תשפ"א עמ' שמט).
- ^ נכדו רבי שמואל בורנשטיין, בספרו 'שם משמואל' (פרשת תרומה תרע"ב, עמ' עו).
- ^ רבי אהרן וַלדן (וואלדען), 'שם הגדולים החדש', עמוד 92.
- ^ יהודה ליב לוין, 'בית קוצק' (חלק ראשון פרק טו וחלק שני).
- ^ הרבי מקוצק מהדורה מתוקנת, סיון תשע"ג עמודים 162- 236
- ^ ה'שפת אמת החזיק עצמו חסיד קוצק (אור זרוע לצדיק חלק ראשון עמוד רמא, ראו עוד 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תנא)
- ^ ראו אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תקמב - תקמג
- ^ קוויטל (פתקה) מפורסם שהגיש לאדמו"ר האמרי אמת מגור כשנכנס אליו לראשונה וקיבל את מרותו
- ^ ראו 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד שלד
| תקופת חייו של רבי מנחם מנדל מקוצק על ציר הזמן |
|---|
 |
