רבי שמואל בורנשטיין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר מסוכטשוב
רבי שמואל בורנשטיין
Shem mishmuel.jpg
רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל"
חיבורו העיקרי שם משמואל
מקום לידה קוצק
מקום קבורה סוכטשוב
מקום פטירה אוטבוצק
חסידות חסידות סוכטשוב
מספר בשושלת שני
הקודם רבי אברהם בורנשטיין
הבא רבי דוד בורנשטיין
תחילת כהונה ה'תר"ע
סיום כהונה ה'תרפ"ו
רבותיו אביו, רבי אברהם בורנשטיין
אב אברהם בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' מרחשוון תרט"זכ"ד בטבת ה'תרפ"ו) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. רבי שמואל היה בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. נודע כיום בעיקר בזכות ספריו שזוכים לתפוצה רחבה.

תולדות חייו

מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

נולד בשנת תרט"ז בעיירה קוֹצְק. כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת תרל"ג נשא לאשה את בתו של רבי ליפמאן מרדומסק חתן ה'תפארת שלמה' זי"ע. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה אשתו בשנת תרס"ב נשא לאשה את בתו של הגאון ר' נתן נטע כהנא שפירא רבה של קשוינז מחסידי סוכטשוב (מחבר ספר 'שמן למאור').

כאביו, היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמיוחד לאחר הצהרת בלפור.[1] ב-ה'תרנ"ו ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל השלטון העות'מאני באותה עת.

בניגוד לאביו שהיה לו מזג רגוע, ל'שם משמואל' היה מזג יותר תקיף, דבר שהזכיר את קוצק, ולכן אחרי פטירת אביו, יחד עם זאת שבהיותו בנו יחידו ותלמידו המובהק היה המועמד הטבעי להנהגה היו מחסידיו שחששו שהנהגתו תהיה תקיפה, חשש שהופרך עם תחילת הנהגתו שהיתה שילוב של חריפות עם חסד ורחמים, כפי שניתן לראות בספרו.

נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו בעיירת הנופש אוטבוצק, והובא לקבורה בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו.

צאצאיו

רבי שמואל מסוכטשוב היה נשוי פעמיים, והיו לו 21 ילדים, שכמעט כולם נספו בשואה.

  • רבי דוד בורנשטיין - ירש את האדמו"רות מאביו. נפטר בגטו ורשה בח' בכסלו תש"ג. בני משפחתו, למעט בן אחד, נספו בשואה.
  • בתו, הייתה נשואה לרבי יצחק יהודה טרונק, רבה של קוטנא ונכדו של בעל ה"ישועות מלכו", ר' ישראל יהושע מקוטנא.
  • בנו משה בורנשטיין (ה'תרכ"א-ה'תרנ"ה), שכינויו הספרותי היה מ.ב. שטיין, שהתפרסם כסופר ועיתונאי. בין ספריו: 'ערד און הימל' ( ארץ ושמים, באידיש) על בית קוצק.
  • בתו, דוֹבריש, הייתה חברה ב'פועלי ציון'.
  • רבי חנוך הניך בורנשטיין - שימש באדמורו"ת כממשיכו של אחיו רבי דוד.
  • רבי אברהם בורנשטיין - התגורר בעיר קוטנא בפולין.
  • רבי נפתלי צבי - נישא לבריינדל, בתו של רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר.
  • אהרן ישראל בורנשטיין - נישא לרבקה, בתו של האדמו"ר מסוקולוב רבי יצחק זליג מורגנשטרן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-תק"ץ וגר מרבית ימיו בת"א. הוציא לאור את סדרת הספרים "נאות הדש"א" הכוללת את תורות האדמורים מסוכטשוב (העניך דוד שמואל אברהם) וכן את הספר "מראה הדש"א" ובו קורות חייהם. נפטר בשנת תשס"א. בנו שמואל אברהם בורנשטיין נהרג במלחמת השחרור בהגנה על תל עדשים. בנו הצעיר דוד מנחם - מהנדס מצליח בעולם, נפטר ב-ה'תשנ"ה, מותיר אחריו שני ילדים - שמואל [רופא] וסו בורנשטיין.
  • שמואל - בנו הצעיר נולד אחר פטירת אביו ונקרא על שמו.
  • בתו שרה, אשת שאול רפפורט - עלו לארץ ישראל בשנות ה-תק"ץ. בנם הוא הרב שבתי רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן.

ספריו

  • שם משמואל - על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הינו מערכות בחסידות ובדרוש שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו בשבוע שלאחריו. הספר מוגדר כספר מחשבה שמבוסס על החסידות הפולנית מבית פשיסחא וקוצק, וככזה הוא גם מביא הרבה מדברי המהר"ל, ניתן למצוא אף אזכורים רבים מספר התניא. בדרך כלל הוא מתחיל במדרש על הפרשה ומציג כמה שאלות, כשסיום המאמר השאלות פתורות יחד עם הבנה של רעיון בעבודת ה' או בכח או מצב בנפש האדם, יחד עם זה ישנם גם רעיונות והברקות קצרים על הפרשה או המועד. במקומות רבים בספרו הוא מצטט מדברי אביו ומבארם, לרוב מדובר באימרה ממש קצרה ולא כ"כ מובנת, כשהוא מבאר את הדברים על פי מקורות חז"ל ועוד ואף מוסיף משלו, כיום הספר זוכה לתפוצה רחבה, בציבור החרדי והדתי-לאומי כאחד,

הספר נדפס לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו בעל "חסדי דוד" בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו רבי חנוך בורנשטיין הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפס בשישה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).

הוא כתב גם את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", ובו פסקי ההלכות היוצאים מתוך הפלפול של אביו.

לקריאה נוספת

  • אהרן ישראל בורנשטיין, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב, תשס"ד.
  • ישראל ארליך, אבירי הרועים.
  • נדב מיטב, מפתח העניינים שם משמואל על התורה, בהוצאת ישיבת אור עציון.
  • חנניה רכל, עשה ירח למועדים - והוא תמצית דברי הרה"ק ר' שמואל בורנשטיין מסוכצ'וב על חודשי השנה, שמ"ש ידע מבואו - ניסן תשס"ט

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יצחק אלפסי, תשעים שרים.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0