רבי אברהם רבינוביץ
 | |||||
| שער ספר זכותא דאברהם המלקט את תולדותיו ודברי תורתו חובר ויצא לאור על ידי רבי אריה מרדכי רבינוביץ | |||||
| לידה |
ה'תר"ג זליחוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ט באדר ה'תרע"ב (בגיל 69 בערך) | ||||
| שם מלא | רבי אברהם דוד נפתלי ירחמיאל | ||||
| מקום קבורה |
 פוריסוב | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
רבי אברהם דוד נפתלי ירחמיאל רבינוביץ (מכונה: רבי אברהמ'לה פוריסובר; ה'תר"ג[1] - י"ט באדר תרע"ב) היה רב וצדיק פולני מגזע היהודי הקדוש, תלמיד הרבי מקוצק ובית גור. כיהן ברבנויות סטאשוב ופוריסוב ובסוף חייו הקים בפוריסוב חצר חסידית.
ביוגרפיה
נולד בזליחוב לרבי יהושע אשר - מייסד חסידות פוריסוב ולאציא בת רבי נפתלי הלברשטאט. רבי מנחם מנדל מקוצק רצה בו כחתן לבתו אך אביו דרש עבורו נדוניה גבוהה וההצעה ירדה מהפרק[2]. נשא את בתו של הנגיד רבי שלמה מרישאש.
חתונתו שנערכה ברישאש הייתה רבת משתתפים[3] בהם גם כמעט כל אדמו"רי פולין, נכדי היהודי הקדוש ורב היישוב - רבי דוד וינגרטן[4]. הוא החל להתקרב לקוצק דרך חסיד קוצק שהשתתף בחתונתו ומשך את תשומת לבו. בשנת ה'תרי"ז[5] כשהוא בן 14[6] נסע לראשונה לקוצק[3]. בכניסתו הראשונה לקבלת ברכת שלום, סנט בו הרבי מקוצק: שוב בא יחסן גדול[3]. כניסתו השנייה החלה בשיח חריף כשרבי אברהם לא נרתע. אז אמר הרבי מקוצק: אברכים כאלו אני צריך[7]. בהמשכה הוא התייחד עם הרבי למשך זמן רב[8] ולאחריה גמר בליבו להפוך לחסידו[3].
על אף גילו הצעיר, מעמדו בקוצק היה גבוה וההתייחסות אליו הייתה בהערצה ויראת הכבוד[9]. אמנם יצחק אלפסי טוען שלא מסתבר שבהיותו בגיל 14 כבר ידע לעמוד בתקיפות מול הרבי מקוצק ולרכוש בתוך שנתיים את תורתו (הרבי מקוצק נפטר בשנת ה'תרי"ט), ומשכך דעתו כי תאריך לידתו קדם לשנת ה'תר"ג[10]. בדרך כלל חסיד חדש היה מתקבל בקוצק בחשדנות שהייתה מתפוגגת רק לאחר שעמד במבחנים שונים, אך הוא זכה מייד להערכה[2]. קבלתו בקוצק אינה מובנת מאליה לאור ייחוסו המשמעותי כנכדו של היהודי הקדוש, בעוד ייחוס משפחתי נתפס אצל אנשי קוצק כמעכב את העבודה העצמית[11].
לאחר פטירת הרבי מקוצק היה לחסידו של הרי"ם מגור אליו היה מקורב[12]. הוא היה בין מפיצי שיטתו נגד הציות לגזרת הלבוש בפולין[13]. לאחר פטירתו היה לחסידו של רבי העניך מאלכסנדר, ונחשב למועמד לממשיכו, אך בשבת האחרונה לחיי הרבי מאלכסנדר כובד השפת אמת בעליית הרבי, ורבי אברהם שראה זאת כסימן לרצונו של הרבי לייעד אותו כממשיך קיבל על עצמו את מרותו[14]. קבלתו לרבי את השפת אמת הצעיר ממנו, הייתה למורת רוחם של חסידי פוריסוב[15]. רבי אברהם גם סייע בייצוב חצרו של השפת אמת ושכנע את החסידים להכתירו על עצמם, בהם גם רבי פנחס מנחם מפילץ[16].
רבי אברהם דבק בשפת אמת באופן מיוחד, ועל אף מעמדו הנערץ והכבוד לו זכה בקרב החסידים, הוא נהג כלפיו בהכנעה[14]. הוא אף אמר עליו שמעולם לא עלתה דעתו אפשרות כי רבו אינו המשיח בעצמו או לכל הפחות מי שיביא אותו[17], ולאחר פטירתו (שהוסתרה ממנו מחמת מחלתו) נסע לגור והתבטא שהוא נוסע לראות בחורבן הכותל המערבי[18]. עם זאת השפת אמת ראה בו תלמיד חבר[19], ונהג בו כבוד[15]. רבי אברהם ניהל יחד עם רבי פנחס מנחם מפילץ קופת דמי מעמדות עבור השפת אמת[20].
לאחר פטירת השפת אמת הוא החל להנהיג עדה בעצמו (ראו להלן), אך עדיין שמר על קשר עם חסידות גור. הוא דרבן את האמרי אמת למלא את מקום אביו[21]. כשהאמרי אמת הנהיג שינוי בצורת התפילה בחצרו, עורר צעדו תסיסה בקרב החסידים המבוגרים ורבי אברהם ניצל את השפעתו על חסידי גור כדי לחזק את הוראתו[22].
נפטר בי"ט באדר ה'תרע"ב לאחר שבוע של מחלה. לפני פטירתו הכתיר את בנו לממשיכו[23]. בהלוויתו השתתפו אדמו"רים, רבנים וחסידים מכל רחבי פולין[23]. הוא נקבר על יד אביו בבית הקברות היהודי מדרום מערב לפוריסוב. קברו שוחזר בשנת ה'תשע"ה.
רבנות
| ” | שבע שנים כיהן כאדמו"ר, קרוב ליובל שנים כיהן כרב בקהילות שונות, אבל בעיני מאות אלפי חסידי פולין שהעריצו אותו בלי גבול, שהתעמקו אפילו בשיחות חולין שלו, שרקמו אגדות נפלאות סביב לאישיותו, הוא היה ונשאר אחד מעמודי החסידות בפולין, אחד האריות שבחבורת קוצק הקדושה, אחד מגדולי עולם שהטביעו את חותמם על הקיבוץ החסידי הגדול ביותר בתולדות תנועה זו. "רבי אברהמלי" כך כינוהו בלי כל תוספות, בבחינת גדול מרבן שמו, ובכמה יראת הרוממות, אהבה וערגה ביטאו חסידי פולין את שם זה, שאמר להם כה הרבה. שם שערר בלב כמיה להתעלות ולשלימות, לקדושה ולטהרה, לחסידות צרופה ולחיפוש אחרי האמת. רבי אברהמלי לא נולד בחדר קוצק, הוא היה נסיך לשושלת האדמ"ורים המפורסמים מבני היהודי הקדוש, אבל הפך לסמל של קוצק וגור. "כך עשה, כך אמר, כך התנהג" רבי אברהמלי היה מבחינת הלכה בחסידות. הרבי מפוריסוב לא ברח מכבוד ומפרסום על ידי היעלמו מאנשים, הוא לא התחבא במרתפים ובעירות אלא אמר לברוח מתהילה וכבוד לעולם החכמה ובאמצעות פקחות בלתי מצויה. אולם גם הנבון מרבבות לא הצליח במשימתו זו. הכבוד רדף אחריו והשיגו כרב, כארי בחבורה או כאדמו"ר. חסידי קוצק עמלו לבטל את היש. בחלו במיוחסים ובקשו את היחס העצמי. רבי אברהמלי מפוריסוב היה אצלם מעין הוכחה יסודית, כי גם יחסן ומפורסם עתיד להגיע לשלימות לשלוט על מדותיו ולהפוך לקדוש עליון. ודור לדור מסרו חסידים, אב לבנו יספר על קדוש עליון זה שהאיר למעלה מיובל שנה את שמי יהדות פולין. |
“ |
– הסמל לדורות, יהודה אריה לייב לוין, בית קוצק | ||
לאחר שירד מעל שולחן חותנו מונה לרבנות ניישטאט[24], לפניה הוצעה לו רבנות נובומינסק אליה סירב[25], אך כהונתו בניישטאט לא עלתה יפה, לפי יהודה אריה לייב לוין היה זה מחמת שקיעותו בעבודה רוחנית ונסיעות לצדיקים[26] ולפי יצחק אלפסי סגנון הנהגתו התקיף בדרך קוצק גרם לחיכוך עם בני היישוב[15]. בשנת ה'תרמ"א[27] מונה לרבנות סטשוב, שם הייתה לו סמכות חזקה והשפעתו התפשטה לכלל האזור, גם ביישובים אחרים[27]. חסידי גור בעיירה ראו בו מורה דרך רוחני והתכנסו אצלו מפעם לפעם[16]. תקופת רבנותו בסטשוב נמשכה כ-20 שנה[16].
תפקידו ברבנות סטאשוב הסתיים לאחר שניהל מאבק נגד קבוצת בריונים ששלטה בחיי הקהילה, והיא השיבה מלחמה עד שנאלץ לעזוב את העיירה. לצידם גם עמדו אנשי השלטון המקומי ששוחדו[26]. הוא עזב את היישוב תוך יידוי אבנים על עגלתו[25]. לפי המסופר, עם יציאתו פרצה שרפה בעיירה[26]. מתואר שעזב בשלוות נפש וכאילו כל המתרחש אינו נוגע אליו[28].
התכוון לקבל על עצמו את רבנות העיר מלאווה והוא כבר דרש בה בשבת[28], אך חסידים מחצרות אחרות התנגדו למינויו[29]. מחוסר ברירה קיבל על עצמו את רבנות פוריסוב בה היה מרכזה של חסידות פוריסוב שפותחה על ידי אחיו רבי יעקב צבי - שהיה גם רב היישוב, לסדר גודל של אלפי חסידים, וגם שם ידע סבל מכיוון שלא נמנה על חסידי החצר[29] ובחר כרבי את השפת אמת שהיה צעיר ממנו[15]. הרבנות במקום נמסרה לו מאחיינו רבי יהושע אשר אלחנן בן אחיו רבי יעקב צבי, שהעביר את מגוריו לקלושין ובהמשך לקוליבל[30]. רבי יהושע אשר אלחנן התנה עם דודו שאם ישוב לגור בפוריסוב תחזורנה לו חזקותיו השונות[30].
אמר על הרדיפות שעבר, כי זקנו היהודי הקדוש נפטר בצעירותו ולא מילא את מכסת הייסורים שנגזרה עליו, ועליו הוטלו שאר הרדיפות[31].
הנהגת עדה
לאחר פטירת השפת אמת ולחץ כבד שהופעל עליו החל בהנהגת עדה בפוריסוב. אך מפעם לפעם היה מביע צער על התפקיד שהוטל עליו[32]. חלק מחסידי השפת אמת קיבלו על עצמם את מרותו[33]. בין חסידיו היה גם רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה[34]. חסיד מפורסם נוסף היה רבי פתחיה הורנבלס מרבני ורשה וחבר בועד רבני העיר[35]. מניין חסידיו הרשמי לא היה גבוה ועמד על כמה מאות[36], אך פרסומו וההערצה אליו התפשטו אצל רבבות יהודי פולין[37].
על אף אישיותו התקיפה והיותו תלמיד לבית קוצק, קירב גם פשוטי עם[34]. היה נושא דברי תורה רק במעמד מצומצם ולבאי ביתו הקרובים בלבד. רוב דברי תורתו אבדו בשואה[38]. חלקם לוקטו על ידי קרובו רבי אריה מרדכי רבינוביץ בספר זכותא דאברהם.
אודותיו
רבי אברהם נחשב לדמות הוד אגדית כבר בחייו[37] ובלט בחריפותו[39][8]. הוא סלד מעבודה רוחנית מזויפת ולחם בחסידים שניסו לחקות את מעשיו[40]. התפרסם בגדלותו בתורה, ונודע כפיקח[41][8], עניו[27] ובעל מופת[42]. נהג עם פשוטי העם ברכות ואהבת ישראל[27] והיה שרוי בשמחה תמידית ניכרת. גם צורתו הייתה יפת תואר ומרשימה[42][27].
בצעירותו היה ישן ביממה שלוש שעות בלבד כשסדר יומו היה מתחיל בקימה בחצות הלילה. בשבתות הוא לא היה ישן כלל[43]. נהג ללמוד עד הבוקר ובהמשך היה תפוס בשרעפים למשך שעות ארוכות[28]. שחרית הוא היה מתפלל ביחידות ובשעות מאוחרות ולעיתים אף לפנות ערב מבלי שטעם לפניה דבר, ללא הקפדה על זמן תפילה ומניין[44][46].
ממשפחתו
- בניו
- רבי יהושע אשר (נפטר כ"ט באדר ה'תרצ"ה) - מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות פוריסוב. פעילותו התמקדה בעיקר בחלק הרבנות[47].
- רבי יעקב צבי (נפטר בגטו פוריסוב) - מילא את מקום אביו ברבנות פוריסוב.
- רבי גבריאל (נרצח בשואה) היה נשוי ליוכבד[48] בת רבי איסר לנדא רבה של איזביצא[49] - היה (החל מ-ה'תרפ"ד - 1924[50]) רבה האחרון של העיירה נובה מיאסטו על הפיליצה (ניישטעטל).
- חתניו
- רבי ישראל פרידל בזיווג שני (נפטר כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה), השדכן ביניהם היה השפת אמת. היה רב רובע באלוט בלודז' ודיין בבית הדין בעיר והיה נחשב לזקן הרבנים בעיר[41].
- רבי יחיאל פישל לוין (נפטר בגיל צעיר, י"ח טבת ה'תרפ"ח) בנו של רבי חנוך צבי. היה נשוי לבתו מנוחה בזיווג ראשון.
- רבי מאיר אלתר (נרצח בשואה, במחנה טרבלינקה) בנו של האמרי אמת היה נשוי לבתו מנוחה בזיווג שני.
קישורים חיצוניים
- רבי אריה מרדכי רבינוביץ, זכותא דאברהם, ירושלים ה'תש"ט, באתר היברובוקס
- רבי אריה מרדכי רבינוביץ, שערי אריה, ה'תשי"ח, עמ' ט, חלק ב' מספר זכותא דאברהם, באתר אוצר החכמה
- מ. ש. גשורי, ספר יזכור לקהילת סטאשוב, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 104
- ספר יזכור לקהילת פוריסוב, בספריית העיר ניו יורק, עמודים 28, 32
- יצחק אלפסי, רבי אברהם מפוריסוב, מאורות בחסידות, עמ' 7, באתר אוצר החכמה
- יהודה לייב לוין, בית קוצק, תשי"ט, פרק א, באתר אוצר החכמה
- יצחק אלפסי, תורת החסידות, עמ' 8, חלק ג' פרק 1313, באתר אוצר החכמה
- מדברי תורתו
- רבי אריה מרדכי רבינוביץ, כתר היהודי, עמ' נט, באתר היברובוקס. בנוסף, חלק גדול מהספרים זכותא דאברהם ושערי אריה עוסק בדברי תורתו.
- רבי צבי דוד גלאזר, הרה"ק רבי אברהם מפוריסוב זי"ע, שפתי צדיקים, עמ' א, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת
- יחזקאל רוטנברג, משה שנפלד, הרבי מקוצק ושישים גיבורים א, התשי"ט עמוד רמג
- ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין עמוד תכ
- אהרן פרלוב, זכרונם לברכה חודש אדר, עמוד תרנה
הערות שוליים
- ^ זכותא דאברהם אות ב', אמנם יצחק אלפסי מערער על ציון הלידה בשנה זו, ראו להלן. גם בספר חכמי פולין עמוד תכ נכתב שפטירתו הייתה בגיל 75.
- ^ 2.0 2.1 זכותא דאברהם, אות י"ט בנחלי אמונה אות ב'
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 זכותא דאברהם, אות י"ט
- ^ יועץ קים קדיש ראקאץ, תפארת היהודי, עמ' 86, אות עג, באתר אוצר החכמה
- ^ הרבי מקוצק, עמוד רמ"ו
- ^ לוין, עמוד 12
- ^ אלפסי, עמוד 8
- ^ 8.0 8.1 8.2 לוין, עמוד 13
- ^ לוין, עמוד 16
- ^ אלפסי, עמוד 10
- ^ לוין, עמוד 26
- ^ הרבי מקוצק, עמוד רנא
- ^ יהודה לייב לוין, עד כדי כך: "יהרג ובל יעבור", מאור הגולה ב, עמ' שטו, באתר אוצר החכמה
- ^ 14.0 14.1 לוין, עמוד 17
- ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 יצחק אלפסי, תורת החסידות, עמ' 8, חלק ג' פרק 1313, באתר אוצר החכמה
- ^ 16.0 16.1 16.2 גשורי, עמוד 108
- ^ יועץ קים קדיש ראקאץ, שיח שרפי קודש, תרצ"א, עמ' 92, אות י"ז, בשם רבי צבי יחזקאל מיכלזון, באתר היברובוקס
- ^ לוין, עמוד 23
- ^ משה שנפלד, יחזקאל רוטנברג, לייבלה, קדיש!, הרבי מקוצק ושישים גיבורים ב, עמ' תיט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ יהודה לייב לוין, דרך מיוחדת, שיטה מיוחדת, אדמו"רי גור, עמ' 54, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ אברהם מרדכי סגל, אם קטן אתה בעיניך, ראש גולת אריאל א, עמ' קעב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ ספר יזכור לקהילת גור, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 38 (ביידיש)
יהודה לייב לוין, הפסקה ללימוד תורה וסדרי תפילה, אדמו"רי גור, עמ' 78, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) - ^ 23.0 23.1 ספר פוריסוב, עמוד 32 (ביידיש)
- ^ הרב לוי גרוסמן, פרשיסחא א, שם ושארית, עמ' עח, אות נה, באתר היברובוקס.
לוין עמוד 14, וכך גם מופיע על מצבת קברו. - ^ 25.0 25.1 אלפסי, עמוד 12
- ^ 26.0 26.1 26.2 לוין, עמוד 14
- ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 27.4 גשורי, עמוד 106
- ^ 28.0 28.1 28.2 לוין, עמוד 15
- ^ 29.0 29.1 אלפסי, עמוד 13
- ^ 30.0 30.1 ספר פוריסוב, עמוד 27
- ^ קהילת פני מנחם, תשעה קבין של רדיפות, בני היכלא ג, עמ' 33, בשם הרב יעקב מאיר אלתר, באתר אוצר החכמה
- ^ הרבי מקוצק, עמוד רנד
- ^ יהודה לייב לוין, נכנע ללחץ החסידים, אדמו"רי גור, עמ' 75, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הרבי מקוצק, עמוד רנה - ^ 34.0 34.1 הרבי מקוצק, עמוד רנה
- ^ הרב דוד אברהם מנדלבוים, תולדות רבינו זצ"ל, הקדמה לספר פתחי שערים, ירושלים, ה'תשס"ח, עמ' כא, באתר אוצר החכמה
- ^ ספר פוריסוב, עמוד 28
- ^ 37.0 37.1 הרבי מקוצק, עמוד רנו
- ^ לוין, עמוד 22
- ^ יצחק אלפסי, שושלת רבי יעקב יצחק ה"יהודי הקדוש", ספר האדמו"רים, עמ' 64, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ לוין, עמוד 19
- ^ 41.0 41.1 באלוטער רב - הרב ר' ישראל פרידעל ז"ל, פנקס לודז', עמ' 135, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 42.0 42.1 זכותא דאברהם, אות א'
- ^ לוין, עמוד 21
- ^ זכותא דאברהם, אות ה' ונחלי אמונה אות א'
- ^ זכותא דאברהם, אות ו'
- ^ אם כי את חסידיו הוא עורר להקפיד על תפילה בזמנה[45]
- ^ יצחק אלפסי, רבי יהושע אשר רבינוביץ מפוריסוב, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' סט, באתר אוצר החכמה
- ^ הרב דוד אברהם מנדלבוים, קונטרס גזע פאר, עמ' קטו, בתוך זכרון אי"ש, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ שערי אריה עמוד ט"ז, בנחלי אמונה אות ג'
- ^ פנקס הקהילות חלק רביעי, כרך ראשון, עמודים 156-158.
רפאל הלפרין, רבי גבריאל מניישטאט רבינוביץ, אטלס עץ חיים יג, עמ' 98, סעיף 898, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)