דער קאצקער קוויטל

דער קוצקער קוויטל (בתרגום מיידיש לעברית: הקוויטל הקוצקאי) הוא קוויטל (פתקה) שהגיש החסיד רבי יעקב יצחק קארו מוולאצלאוועק, לאדמו"ר האמרי אמת מגור כשנכנס אליו לראשונה וקיבל את מרותו.

רבי יעקב יצחק קארו הספיק להסתופף עוד בצלו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק, ואחריו אצל ממשיכי דרכו, בעל החידושי הרי"ם מגור, רבי חנוך העניך מאלכסנדר והשפת אמת מגור, ובקוויטל הוא משרטט "ביוגרפיה רוחנית" שלו. הקוויטל פותח צוהר לדרכם הרוחנית של צעירי חסידי קוצק וחסידי גור בימי החידושי הרי"ם והשפת אמת.

תוכן הקוויטל

בקוויטל מספר רבי יעקב יצחק על משיכתו לחסידות קוצק כבר מימי עלומיו, ואת נסיעותיו לאדמורי"ם מקוצק, גור ואלכסנדר, תוך אפיון דרכו של כל אחד מהם, בשילוב תיאור לבטיו האישיים: האדמו"ר מקוצק עוררו בשאלותיו לעיון בנבכי נפשו; החידושי הרי"ם למדו להכיר את הבורא על ידי דעת ופנימיות התורה, וממנו למד למצוא הוראה רוחנית מכל לימודיו, והאדמו"ר מאלכסנדר למדו שפלות, סבלנות, הכנעה לתפילה ואת החובה לערוך תדיר חשבון נפש.

דברי התורה של החידושי הרי"ם נאמרו בחריפות רבה, והיה ניתן להבינם רק לאחר עיון רב, ואת תורתו של השפת אמת מתאר רבי יעקב יצחק כתורה עמוקה ש'מה שהבנתי, הבנתי בנקל, ומה שלא הבנתי – לא די שלא ירדתי לסוף דעתו, אלא אף לתחילת דעתו לא עמדתי', והוא חושש שלא ירד לסוף דברי השפת אמת משום שלא זיכך את מידותיו כראוי. את תפילתו מתאר רבי יעקב יצחק שלעיתים היא נעשית מתוך רחבות הדעת, ולעיתים היא נעשית מתוך קטנות הדעת על אף יגיעתו והכנתו הרבה, ואף זאת הוא תולה בכך ש'מסתמא לא יצאתי נקי עוד מהמידות'. משום כך הרי הוא מבקש מהאמרי אמת שיורה לו את דרכו: 'ואנוכי היום כקטן שנולד, וידעתי כי כבוד קדושתו הוא יסוד הדעת האמתי, ילמדנו רבינו הקדוש דרך בעבודת ה' אשר נלך בה ולקיים בי אוזן שומעת תוכחת מוסר'.

בקוויטל שוזר רבי יעקב יצחק ביאורים למושגים שונים בחסידות, כמו הצורך ב'דעת', הצדיק וקשר החסיד אליו וכדומה. ראשיתה של עבודת ה' לדעתו היא תיקון המידות, ו'אף אם יקיים אדם כל מצוות שבתורה, כל זמן שלא ישתרש ממנו המידות בתחילה לא נחשב לעבודה, אשר זאת היא העיקר בעבודת הנפש הישראלי', את תיקון המידות יש להקדים גם ללימוד התורה.

לדברי רבי יעקב יצחק על האדם בעולם עוברים נסיונות רבים, וכדי שיוכל אדם לעמוד בנסיונות אלו עליו לעסוק בפנימיות התורה לשמה. לקראת סופה של האיגרת מספר רבי יעקב יצחק על שמוע'ס ששמע באזניו מפי החידושי הרי"ם בליל שבת פרשת שמות תרכ"ו, כאשר פתאום 'פסק מלדבר, אחר איזה רגעים היו דבריו הקדושים יוצאים בלהבת אש, ונדמה לכל אחד כי ישעיהו הנביא עומד ומדבר דברי נביאות'. בין הדברים אמר החידושי הרי"ם כי כפי שבעת כיבש הארץ השאיר הקדוש ברוך הוא גוים בארץ לנסות את ישראל, כך יהיה גם בזמננו, ואין לנו לרמות את עצמנו שיוכל לעמוד בנסיונות אלו אלא מי שיחזיק את עצמו בפנימיות התורה, יבואו זמנים שיהודים יימצאו בשדות ולא יהיה להם מה לאכול, אפס עשב השדה, ואילו בני אומות העולם יטגנו את נתחי טיגונם בשדה, וריח הטיגון יעלה באפם של היהודים. יהיה ליהודים גרוע ויותר גרוע, חושך ויותר חושך וסיים ובכל זאת יתקיים לבסוף בשובה ובנחת תוושעון'. רבי יעקב יצחק פירש את הדברים כמכוונים לזמן כתיבת הקוויטל, ובימי השואה ולאחריה פורשו הדברים על ידי החסידים כמכוונים אל הצרות שבימי השואה.

הפצת הקוויטל והדפסתו

את הקוויטל שמר האמרי אמת עמו כשלושים וחמש שנים, ולקראת חג השבועות תרצ"ט מסרה לבנו רבי ישראל [יש אומרים לחתנו רבי יצחק מאיר בן רבי משה בצלאל ] כדי להפיץ אותה בין החסידים. למפרע, בימי השואה פירשו החסידים את הפצת הקוויטל כהכנה לקראת העתיד לבוא בשואה.

לראשונה נדפס הקוויטל בשנחאי בקובץ תלפיות שהוציאו לאור בחורים חסידיים שנמלטו מפולין. בשנת תש"ח הוציא רבי חיים מנדל את הקוויטל בהוצאה מצומצמת נוספת. הקוויטל חזר ונדפס בסוף הספר 'רבינו זצ"ל מגור' שהוציא לאור בנימין מינץ. צילום מהקוויטל כפי שנדפס בקובץ תלפיות מופיע בסוף הכרך הראשון של הספר ראש גולת אריאל, ובשנת תשס"ח הוהדר הקוויטל מחדש על ידי רבי מיכאל אריה ראנד, בתוספת מבוא, הערות וביאורים.

קישורים חיצוניים

• ראנד, מיכאל אריה - קארו, יעקב יצחק, דער קאצקער קוויטל, באתר אוצר החכמה