רבי נתן לוברט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נתן לוברט
לידה 24 בנובמבר 1916
כ"ח בחשוון ה'תרע"ז
ורשה, פולין
פטירה 23 באוקטובר 1992 (בגיל 75)
כ"ו בתשרי ה'תשנ"ג
ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
תאריך עלייה תרצ"ה
השתייכות ישיבת חכמי לובלין, חסידות גור
רבותיו רבי מאיר שפירא,
רבי שמעון מז'ליחוב,
רבי אברהם מרדכי אלתר
בני דורו רבי מרדכי חיים סלאנים,
רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא,
רבי שמחה בונים אלתר מגור
צאצאים דבורה שבדרון

רבי נתן לוברט (כ"ח בחשוון ה'תרע"ז, 24 בנובמבר 1916 - כ"ו בתשרי ה'תשנ"ג, 23 באוקטובר 1992). היה תלמיד חכם, עילוי ומקובל בולט בפולין ובארץ ישראל. השתייך לחסידות גור.

ביוגרפיה

נולד בוורשא, פולין, לרבי יצחק מאיר וליוכבד בת רבי שמעון חיים אחי השפת אמת מגור. נקרא על שם סבו רבי נתן נאיי, חסיד קוצק. מינקותו התפרסם כעילוי יוצא דופן. בילדותו למד בתלמוד תורה בוורשה, ולאחר שרבי משה רבינוביץ, חתן רבי שלמה מרדומסק, פגשו, הוא הזמינו ללמוד בישיבתו "כתר תורה-רדומסק" בעיירה צ'נסטחוב. בגיל 14 עלה ללמוד בישיבת חכמי לובלין אצל רבי מאיר שפירא.

אחר פטירת רבו רבי מאיר שפירא, ועזיבת רבו המובהק, רבי שמעון מז'ליחוב, ממנו למד תורת הקבלה, את הישיבה[1], שב לוורשה, ומשם עלה לארץ ישראל, ללא אביו, ביחד עם דודו[2] רבי משה בצלאל אלתר ואחיו הרבי מגור רבי אברהם מרדכי אלתר. הם הגיעו לארץ בערב הפסח שנת תרצ"ה. בהמלצת הרבי ואחיו התקבל לישיבת שפת אמת. גם בארץ ישראל התפרסם בבקיאותו, ואף רבו האמרי אמת עסק עמו בנושאים תורניים. בתקופה זו נוצר קשר קרוב בינו לבין רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא, שלמד בישיבה כאברך והתגורר בשכנות.

בשנת תרצ"ח נישא לבתו של רבי אברהם מרדכי בן רבי משה קלירס, רבה של טבריה. מנישואין אלה נולדה בתו היחידה, דבורה, אשת רבי שלום שבדרון מלונדון. לאחר נישואיו התגורר פרק זמן בסמוך לחותנו בטבריה, התרועע בעיר עם דוד אשתו רבי מרדכי חיים סלאנים, עמו קשר ידידות עמוקה.

לאחר מכן התגורר כשנה בבני ברק, שם פגש בחזון איש, שהעריכו מאוד. לאחר שלא ראה הצלחה בעמלו בבני ברק, עבר לירושלים, וגר בה בבדידות בבית ערבי נטוש בשכונת ליפתא. למד בעיקר בישיבת שפת אמת ובישיבת טשעבין, שם יצר קשר קרוב עם רבי ברוך שמעון שניאורסון ורבי אברהם גנחובסקי. בתקופה מסוימת למד בכל בוקר עם האדמו"ר הפני מנחם שבעה דפי גמרא. כן היה בידידות קרובה עם האדמו"ר הלב שמחה. כשנוסדה ישיבת שפת אמת בתל אביב - שלחו הלב שמחה למסור שיעורים לתלמידים במשך תקופה קצרה.

נפטר לאחר מחלה בכ"ו בתשרי תשנ"ג. על מצבתו נחקק כפי שציווה בצוואתו: "פה נטמן נתן בן ר' יצחק מאיר לובארט ז"ל שלמד ביח"ל".

אישיותו

שינן עשרות ומאות פעמים את מסכתות התלמוד, ונודע כבקי בתלמודים ובמדרשי חז"ל, וכן בתורת הקבלה לענפיה. סגנון דיבורו ולימודו היה חד וחריף, וחתר להתאמת שני התלמודים, וחלקי הנגלה והנסתר בתורה יחד. הוא סירב לקבלת משרה תורנית כלשהי, והתנגד לכל גילויי כבוד כלפיו.

היה בעל ידע רחב בחכמות העולם. הכיר מספר שפות, התמצא ברפואה ופרמקולוגיה, ואף היה רוקח מרקחות טבעיות עבור מחלות שונות, כשהוא מגדל בגינתו צמחים שונים לצורך כך. כן שלט בגיאורפיה, פיזיקה ובעוד מקצועות. לדבריו, הוא שאב את ידיעותיו מהתורה, או בשעות "שאינן יום ואינן לילה"[3]

בתקופה מסוימת עסק למחייתו בכתיבת סת"ם וחרג במספר מקרים מהכתיבה המקובלת. לדבריו "כתב יפה אצלם מסתכם בנוי חיצוני, אצלי הוא המכוון לצורות עליונות". החזון איש אישר כי כתיבתו טובה היא, ודיבר בשבחו. כן עסק תקופה מסויימת ביצירת בתי תפילין ובעבודות נוספות.

לקריאה נוספת

  • א. בנארי והרב יצחק ברבר, באהבתה תשגה תמיד - פרקי חיים, בתוך: הרב אברהם מרדכי מרקסון, "שארית נתן" - מתורתו של רבי נתו לוברט, אשדוד תשע"ג, עמ' שיט-תלב.
  • יצחק מתתיהו טננבוים, עפעפי שחר - מסיפורי התקופה ירושלים תשנ"ו, הוצאת מכון מנחת ישראל.
  • שמואל בנימין שיפפער, ויאמר הנני - תולדות רבי אברהם גנחובסקי, בני ברק תשע"ד, הוצאת המרכז הארצי לטהרת המשפחה, עמ' 209-300.

הערות שוליים

  1. ^ ירחמיאל ישראל יצחק דומב, נהרי אש, לונדון תשס"ג, הוצאת המחבר.
  2. ^ רבי משה בצלאל היה חתן דודו רבי שמעון חיים אלתר אחי השפת אמת, שהיה אבי אמו של רבי נתן.
  3. ^ במענה לשאלה היכן למד גרמנית, ענה כי הקדיש לכך ליל "ניטל" אחד.