רבי יעקב יצחק מפשיסחה
 | |||
| קברו של היהודי הקדוש בפשיסחא | |||
| לידה | ה'תקכ"ו | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | י"ט בתשרי ה'תקע"ד (בגיל 47 בערך) | ||
| מקום קבורה | פשיסחא | ||
| מקום מגורים | פשיסחה שבפולין | ||
| רבותיו | רבו המובהק הרבי מלובלין, רבי אריה לייב חריף היילפרין בעל ה"חידושי מהר"א", רבי משה לייב מסאסוב, רבי אברהם יהושע השיל מאפטא | ||
| אב | רבי אשר רבינוביץ' | ||
| צאצאים | רבי ירחמיאל מפשיסחה, רבי יהושע אשר מפוריסוב, רבי נחמיה מביכוב | ||
| |||
רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"ו – י"ט בתשרי ה'תקע"ד; 1766–1813) המכונה "היהודי הקדוש" או הרבי מפשיסחא[1], הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, המעטת העיסוק במופתים, התרחקות משטחיות והתעמקות בפנימיות החסידות. ממשיכי דרכו היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.
קורות חייו
רבי יעקב יצחק נולד לרבי אשר רבינוביץ, ששימש כדרשן בעיירה פשדבודז'. בצעירותו היה למדן ואף עמד בראש הישיבה באפטא. מספרים כי לאחר מעשה שבו הפגין את למדנותו מול חברי הכיתה וחבר אחר התבייש, קיבל על עצמו שלא להראות יותר את למדנותו, ובמשך שנים רבות לימד את החבר השני עד שהחבר נחשב לעילוי והוא לבינוני ומטה. כך נכנסו שניהם לישיבתו של רבי אריה לייב חריף, בסופו של דבר החבר לא עמד בהבטחתו שלא לחשוף את הסוד וגילה אותו. רבי אריה לייב התפעל מאד ואמר 'מובטחני שתאיר את העולם'[2].
הצטרף לדרך החסידות בהשפעת רבי משה לייב מסאסוב[3]. רבי דוד מללוב צירפו לחוג תלמידיו של רבי החוזה מלובלין. לפי אחת המסורות כונה "היהודי" משום שתלמידי החוזה לא רצו לקרוא בשמו הפרטי, הזהה לשמו של רבם, ולכן בחרו בכינוי זה משום "שנתעלה בכל יום כמו מאינו יהודי ליהודי"[4].
עם צמיחתו בתורה ובחסידות הקים חצר בעיירה פשיסחה, דבר שהביא לנתק עם רבו "החוזה". בניגוד לאופי העממי וההמוני של הנהגת רבו, העדיף "היהודי" חוג מצומצם ואיכותי של למדנים בעלי מדרגה גבוהה. על דרכו החדשה והשונה קמו עוררים בקרב החסידים, ורבים מחסידי החוזה לחמו נגדו בחריפות. נפטר בי"ט בתשרי ה'תקע"ד 1813 ונקבר בפשיסחה. את מקומו בהנהגת העדה מילא תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא.
מתלמידיו
- רבי שמחה בונים מפשיסחה - ממלא מקומו בהנהגת רוב החסידים.
- בנו רבי ירחמיאל מפשיסחה - אדמו"ר לחלק מחסידי אביו.
- רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי יצחק מוורקא.
- רבי חנוך הניך הכהן מאלכסנדר.
- רבי ישכר בר מרדושיץ.
- רבי שלמה לייב מלענטשנא.
- רבי יעקב אריה מרדזימין.
- רבי יעקב אהרן ינובסקי, רבה של העיר אלכסנדר, מחבר הספר "בית יעקב".
ספרות עליו
נכתבו עליו מספר ספרים: "כתר היהודי", "תורת היהודי", ו"כתבי קודש" העוסקים בליקוט דברי תורתו, "נפלאות היהודי" ו"תפארת היהודי" של המאסף החסידי יועץ קים קדיש ראקאץ העוסקים גם בסיפורים אודותיו. בשנת תשנ"ד יצא לאור הליקוט "קדושת היהודי", ובשנת תשנ"ו יצא לאור "תורת היהודי הקדוש" שני כרכים.
בספרי היהודי הקדוש ישנם חידושים הלכתיים, בין השאר בדיני תפילת הדרך[5], הבטה[6] וברירה[7]. כמה מחידושיו מובאים בספר שואל ומשיב.
מרטין בובר הפך את היהודי הקדוש לגיבור הרומן ההיסטורי שלו, 'גוג ומגוג'. יצירה זו מתמקדת ביחסיו הנפתלים של 'היהודי' עם רבו, החוזה מלובלין, ובייחוד בשאלת היחס החסידי למלחמת נפוליאון ברוסיה, מלחמה שעוררה תקוות משיחיות עזות בקרב כמה ממנהיגיה של יהדות מזרח אירופה.
צאצאיו
"היהודי הקדוש" נישא פעמיים, לשתי אחיות, בנות ר' יעקב קאפיל מאפט. שם הראשונה אינו ידוע, שם השנייה שיינדל פריידא, ממנה נולדו שני בניו הצעירים.
לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. בנו הבכור של "היהודי הקדוש", רבי ירחמיאל מפשיסחא (תקמ"ד – ח' באייר תקצ"ט, 1839), החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחא 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל, שבחיי אביו התפרנס ממסחר בשעונים ומתיקונם, הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין. חסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.
שני בניו האחרים של "היהודי" כיהנו גם הם כאדמו"רים. רבי יהושע אשר רבינוביץ (תקס"ד – כ"ח באייר תרכ"ב, 1862) כיהן כרב ואדמו"ר בזליחוב ובפאריסוב. האח השלישי, רבי נחמיה יחיאל רבינוביץ (תקס"ח – י"ט בתשרי תרי"ג, 1853) התייתם בילדותו וגודל על ידי אחיו, רבי ירחמיאל מפשיסחא. היה תלמידו המובהק של רבי ישראל מרוז'ין וכבן עשרים התמנה לאדמו"ר בביחאווה הסמוכה ללובלין. חתניו של היהודי הקדוש היו רבי משה בידרמן מלעלוב והרב שמואל רפאל'ס מלובלין.
צאצאיהם של שלושת בניו של "היהודי הקדוש" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד לשואה שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.
לקריאה נוספת
- צבי מאיר רבינוביץ, רבי יעקב יצחק מפשיסחה, פיוטרקוב תרצ"ב. מהדורה חדשה מעובדת ומסודרת מחדש, תל אביב תש"ך.
- לוי גרוסמן, שם ושארית, תל אביב תש"ג, עמ' עח
- הרב בן ציון רבינוביץ - האדמו"ר מביאלא, מבשר טוב - היהודי הקדוש, מגמ"ה ירושלים תש"ס
- מרדכי מרטין בובר, "גוג ומגוג".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: היהודי הקדוש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית המדרש בפשיסחא |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית הקברות היהודי בפשיסחא |
- אברהם מרדכי וינשטוק, שיבולת הזהב | יריעה מיוחדת לרגל מאתיים שנה להסתלקותו, המבשר תורני 250, עמ' לב, באתר אוצר החכמה
- יועץ קים קדיש ראקאץ, תפארת היהודי, נפלאות היהודי
- רבי יעקב יצחק מפשיסחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חידושיו על סוגיית "היא אומרת בתולה נשאתני"
- רבי יעקב יצחק - היהודי הקדוש מפשיסחא באתר אהלי צדיקים
- תולדותיו בגליון ליז'ענסק
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי יעקב יצחק מפשיסחה על ציר הזמן |
|---|
 |