ואסקו דה גאמה
 | |
| ואסקו דה גאמה | |
| לידה |
1460 או 1469 Sines או Vidigueira פורטוגל |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1524 קוצ'י הודו |
| לאום | פורטוגלי |
| תקופת הפעילות | 1497–1524 (כ־27 שנים) |
| מספר מסעות | 3 |
| גילויים בולטים | הדרך להודו |
| אזורים שחקר | חופי אפריקה, הודו |
| אתר לימודי עם מפה | |
וַאסְקוּ דָה גַאמָה (בפורטוגזית: Vasco da Gama, הגייה: וַאשְׁקוּ, ['vaʃku dɐ 'gɐmɐ]; 1460 או 1469 – 24 בדצמבר 1524) היה מגלה ארצות פורטוגזי, הראשון שהגיע ישירות בדרך הים מיבשת אירופה להודו. דה גאמה נשלח על ידי מלך פורטוגל מנואל הראשון בשנת 1497, במטרה לבסס נתיב סחר ימי בין פורטוגל למזרח הרחוק.
ראשית חייו
דה גאמה נולד למשפחה מיוחסת בעיר סינש, בדרום פורטוגל. אביו אשטבאו היה מושל העיר, אמו הייתה ממוצא בריטי, ושניהם היו מקורבים לבית המלוכה. בבגרותו התמחה בספנות, ועסק בעיקר בהגנה ימית על תחנות המסחר של פורטוגל במערב יבשת אפריקה. אביו נבחר להוביל משלחת לגילוי נתיב סחר ימי מפורטוגל ליבשת אסיה, ובעקבות מותו ביולי 1497, בנו ואסקו מונה כמחליפו.
המסע הראשון
צי המסע הראשון הפליג מנמל ליסבון ב-8 ביולי 1497, וכלל ארבע ספינות. אחיו הגדול של ואסקו, פאולו דה גאמה, פיקד על אחת מהן. במשלחת השתתף גם בארתולומיאו דיאש, אשר תשע שנים קודם לכן גילה את כף התקווה הטובה תוך ניסיונו הקודם להגיע לחופי הודו בשליחות מלך פורטוגל.
הצי יצא מפורטוגל דרומה באוקיינוס האטלנטי, לאורך חופה המערבי של אפריקה. באמצע חודש דצמבר הקיף הצי את כף התקווה הטובה שבקצה הדרומי של יבשת אפריקה, הגיע לאוקיינוס ההודי, והמשיך צפון-מזרחה לאורך חופה המזרחי של אפריקה. בחודש ינואר הגיע לחוף מוזמביק במזרח אפריקה. דה גאמה התחזה למוסלמי ונפגש עם סולטאן מוזמביק, אך גורש לאחר שהתגלה כנוצרי, ולא הגיש מנחה מספקת עבור הסולטאן. בשעה שהפליג מהנמל, הורה על ירי תותחים לעבר החוף.
מול חופי קניה הצי תקף ושדד ספינות סוחר ערביות, והיה לצוות האירופי הראשון שביקר בנמל מומבסה, עד שאולץ לעזוב. בנמל מלינדי הצפוני יותר התקבל בברכה, נפגש עם סוחרים הודים ושכר נווט הודי, שסייע לו להגיע לדרום הודו.
דה גאמה הגיע לעיר הנמל ההודית קוז'יקוד ב-20 במאי 1498, חתם על חוזה מסחר עם השליט המקומי וייסד נציגות פורטוגלית במקום. הוא נאלץ לעזוב בחשאי, אחרי שסירב להשאיר סחורות כעירבון לשליט המקומי.
ביולי 1499 דה גאמה הגיע לאיים האזוריים, שם מת אחיו פאולו ממחלה. בספטמבר הגיע לפורטוגל, וזכה לכבוד רב. המלך מנואל הראשון מינה אותו ל"אדמירל האוקיינוס ההודי" והעניק לו תואר אצולה של רוזן.
המסע השני
צי המסע השני כלל עשרים ספינות מלחמה והפליג ב-12 בפברואר 1502, במטרה להגן על תחנות המסחר של פורטוגל באפריקה ובאסיה, שהותקפו על ידי תושבים מקומיים. במהלך המסע תקף ושדד ספינות סוחר ערביות, הביס צי שמנה עשרים ותשע ספינות הודיות, וכבש את עיר הנמל קוז'יקוד. במקרה אחר השתלט על ספינה אזרחית שהובילה נוסעים ממכה, נעל את 380 הנוסעים בבטנה והעלה אותה באש. עם שובו לפורטוגל קיבל מהמלך תואר אצולה נוסף.
המסע השלישי
בשנת 1524 נשלח שוב להודו, במטרה להחליף את דוארטה דה מנזש, מנהל הנציגות הפורטוגלית כמושל הודו הפורטוגזית. בחודש דצמבר הגיע לקוז'יקוד, ומת זמן קצר לאחר הגעתו כנראה כתוצאה ממחלת המלריה, בה נדבק לאחר הגעתו[1]. הוא נקבר בכנסייה בעיר קוצ'י שבדרום הודו, ושרידיו נקברו מחדש בפורטוגל בשנת 1539.
בנו השני (מתוך שבעה ילדים), אשטבאו דה גאמה, שירת כמפקד בכיר בצי הפורטוגלי, והיה מושל הודו הפורטוגזית בשנים 1540–1542.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ואסקו דה גאמה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ואסקו דה גאמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ואסקו דה גאמה, באתר www.maritimeprofessional.com
35805477ואסקו דה גאמה