רבי מאיר שפירא

הרב יהודה מאיר שפירא

לידה	3 במרץ 1887 ז' באדר תרמ"ז
פטירה	27 באוקטובר 1933 (בגיל 46) ז' בחשוון תרצ"ד
מקום פעילות	פולין
השתייכות	רבני פולין, חסידות
תחומי עיסוק	הדף היומי, ישיבת חכמי לובלין, אגודת ישראל
רבותיו	סבו, רבי שמואל יצחק שור ורבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב
תלמידיו	רבי שמואל הלוי וואזנר, רבי הלל ברוקנטל, רבי פנחס הירשפרונג, יהודה מאיר אברמוביץ
חיבוריו	"מרגניתא דרבי מאיר", "אמרי דעת", "אור המאיר"
רבה של פיוטרקוב 1924–1930 (כ־6 שנים) רבי משה חיים לאו ←
רבה של לובלין סיון ה'תר"צ – ה'תרצ"ד → רבי אליהו קלצקין

רבי יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, רבה האחרון של לובלין, ומחולל רעיון הדף היומי. חבר הסיים הפולני במשך חמש שנים (1922-1927).

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בסוצ'אבה שבבוקובינה (בצפון רומניה, באותה תקופה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית) לרבי יעקב שמשון שפירא (מצאצאי רבי פנחס מקוריץ) ולמרגלא, בתו של רבי שמואל יצחק שור, בעל שו"ת "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה, ממנו הספיק ללמוד תורה זמן מה. בצעירותו נודע כ"העילוי משאץ" ולמד מספר שנים עם רבי שלום מוסקוביץ'. בגיל צעיר הוסמך לרבנות על ידי סבו, בעל ה"מנחת שי", ועל ידי רבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג מברודי ורבי מאיר אריק. בהיותו בחור נישאה סבתו, אם אמו, למהרש"ם מברז'אן ורבי מאיר למד גם ממנו. רבי מאיר שפירא היה מחסידיו המובהקים של האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב.

לאחר חתונתו עם הרבנית מלכה טויבה, בתו של רבי יעקב דוד ברייטמן, עבר לטרנופול שבגליציה, שם ישב ולמד תורה כאשר חותנו דואג לפרנסתו. בתקופה זו הספיק לייסד אגודה בשם "תפארת הדת", שמתפקידה היה לדאוג לתיקון הצרכים הדתיים בטרנופול.

רבנות גלינה

בשנת תר"ע (1910) קיבל הצעה לרבנות בקהילת גלינה, ולאחר התייעצות עם רבו, האדמו"ר מצ'ורטקוב, קיבל עליו את התפקיד.

באותה תקופה הייתה גלינה מרכז לתנועת ההשכלה, והרב שפירא שימש לדבריו כ"תריס כנגד החיים הסואנים". הרב שפירא פעל לחיזוק ענייני הדת בעיר. כבר בחודשים הראשונים לכהונתו דאג לתיקון מקווה הטבילה וחוטי העירוב, וצמצם משמעותית את חילול השבת של בעלי המלאכה היהודים בעיר.

עיקר פעילותו כוונה לחינוך הדור הצעיר, בעיה שאליה התוודע עוד בקטנותו, כשלמד תורה בשאץ וחזה בסבל בני העניים מקרוב. במקום צריף העץ ששימש כתלמוד תורה, הקים הרב שפירא בשנת תרפ"א בנין מפואר לתלמוד תורה במרכז העיר. בבנין הייתה קומה מיוחדת לעבודות מלאכה, כדי שהתלמידים יוכלו לרכוש מקצוע בנוסף ללימודי הקודש. בנוסף ייסד בביתו ישיבה לבחורים מובחרים, שעתידם להיות מורי הוראה בישראל ומדריכי דור העתיד.

רבנות סאנוק

בשנת תר"פ (1920) דחה את בקשת קהילת ורשה לכהן ברבנות הקהילה מטעמים שלא פירט, ולאחר זמן בחר לענות להצעת כהונת הרבנות בסאנוק, עיר גדולה במרכז גליציה, משום שידע כי מצבה הרוחני של הקהילה בסכנה.

גם בסאנוק, כבגלינה, מצא הרב שפירא כשלים חמורים בתחומי הכשרות והשחיטה, המקוואות והעירובים, כמו גם בשטח החינוך התורני של הדור הצעיר. הוא תיקן כשלים אלו, והקים גם במקום זה תלמוד תורה בשם "בני תורה" בו למדו כ-250 ילדים. את ישיבתו העביר רבי מאיר מגלינה לסאנוק. רבי מאיר כיהן על כס הרבנות בסאנוק 3 שנים. בעזבו את סאנוק הייתה זו קהילה יהודית מסודרת למופת.

ציר בפרלמנט הפולני

ב-1922 נבחר לסֵיים הפולני כנציגה של "אגודת ישראל", תפקיד בו שימש עד 1927. במקביל שימש כנשיא אגודת ישראל בפולין. יחד עם רבי אהרן לוין ורבי זלמן סורוצקין היה חבר בוועדה במשרד הדתות הפולני, שאישרה מינויי רבני קהילות ברחבי פולין.

ייסוּד "הדף היומי"

ערך מורחב – הדף היומי

בט' באלול תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), במהלך הכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בווינה, נאם רבי מאיר ופרש את חזונו הגדול בדבר הדף היומי בפני באי הכנסייה:

אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?!... נוסע לו יהודי ותחת בית שחיו מסכת ברכות, נוסע הוא שבועיים מישראל לארצות הברית...לבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום ומצטרף ללומדים בחדווה, ומתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו ונמצא שמו הגדול מתאדר מתגדל ומתקדש...

— מתוך נאומו של רבי מאיר בכנסייה הגדולה

המחזור הראשון של הדף התחיל בליל ראש השנה תרפ"ד, אך רבים הססו לקבל זאת עליהם, עד קריאתו של האדמו"ר מגור להצטרף למפעל הדף היומי. בעקבות כך פשט לימוד הדף היומי בכל רחבי העולם היהודי עד היום.

רבנות פיוטרקוב ולובלין וייסוד ישיבת חכמי לובלין

שער ישיבת חכמי לובלין. 2010

בנין ישיבת חכמי לובלין. 2006

בשנת 1924 מונה לרבה של פיוטרקוב. בפיוטרקוב הוציא לאור את ספרו- שו"ת 'אור המאיר', הכולל התכתבויות הלכתיות בין המחבר לבין רבני דורו, כגון החפץ חיים, רבי מאיר אריק, האדמו"ר מאוסטרובצה ועוד. בתשרי שנת תרפ"ה (1924) החל הוציא קובץ תורני בשם "אשכול" שכלל רעיונות וחידושים של הלומדים בישיבה.

באחד מן הסיורים בעיר לובלין שם לב רבי מאיר למגרש ריק ברחוב לוברטובסקה 57. רבי מאיר החליט להגשים את חזונו ולבנות על מגרש זה ישיבה חדשה. כשסיפר את הרעיון לבעל הקרקע ואחד מפרנסי העיר, ר' שמואל אייכנבוים, נענה ר' שמואל ומסר את מגרש הענק במתנה לרבי מאיר על מנת שיקים עליו ישיבה, לימים ישיבת חכמי לובלין.
כבר משחר ילדותו הצטער רבי מאיר על עוני הישיבות ותלמידיהן, הנאלצים לישון על ספסלי העץ של בית המדרש, ללא חימום נאות. העובדה כי תלמידי הישיבה אינם מקבלים מזון בישיבה, אלא נאלצים להתדפק על דלתות בעלי הבתים בעיר ולבקש לסעוד עימם נראתה בעיניו כחילול השם גדול, מה עוד שבעלי הבתים העלימו עין מדלותם של תלמידי החכמים והמעיטו תרומותיהם. עובדה זו הייתה הבסיס להקמת ישיבת חכמי לובלין (יח"ל). אבן הפינה של הישיבה הונחה בל"ג בעומר תרפ"ד (1924) בהשתתפות רבו, האדמו"ר מצ'ורטקוב, והאדמו"ר מגור.

מיד לאחר מכן יצא רבי יהודה מאיר לארצות הברית ולקנדה להתרים כסף עבור הקמת הישיבה. לאחר מסע זה יצא למסע נוסף, הפעם מסע רוחני, שתכליתו ללמוד את סדרי הלימוד בישיבות בפולין ובליטא, כדי לגבש תוכנית לימוד המתאימה לישיבה החדשה שתקום. לאחר שבע שנות התרמה ובנייה, התקיימה חנוכת הישיבה. בכ"ח-כ"ט בסיוון תר"צ, 25-24 ביוני 1930, בהשתתפות כ-20,000 יהודים מכל רחבי פולין ומחוצה לה. עם הקמת הישיבה עבר הרב שפירא ללובלין ונתמנה לרב העיר. את מקומו ברבנות פיוטרקוב, מילא בן דודו הרב משה חיים לאו.

פטירתו

בז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933, בעודו מנהל משא ומתן עם קהילת לודז' על מעברו לעירם תמורת כיסוי חובות הישיבה, נפטר רבי מאיר ממחלת הטיפוס והוא בן 46 בלבד, ולוויתו התקימה ביום ראשון ט' חשוון, בהשתתפות כמאה אלף יהודים. לרבי מאיר שפירא ולאשתו לא היו ילדים. הוא היה רגיל לומר שהדף היומי וישיבת חכמי לובלין הם שני הילדים שלו.

בית העלמין בו נקבר רבי מאיר חולל ונחרש על ידי הנאצים בסוף מלחמת העולם השנייה, אולם קברו של רבי מאיר לא נפגע ונשאר עומד על תילו. בספטמבר 1958 כ"ו באלול ה'תשי"ח הועלו עצמותיו על ידי אחיו הרב אברהם שפירא האדמו"ר מטלוסט לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

ציון רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין בהר המנוחות בירושלים

ניגוניו

הרב מאיר שפירא היה גם מלחין ניגונים, חלקם מושרים גם כיום, בהם: בך בטחו, אם אמרתי, עוצו עצה וזרעא חייא וקיימא. בתשס"ה יצא אלבום מניגוניו, בהפקת חיים בנט.

הנצחתו בארץ ישראל

בארץ ישראל נקראים על שמו שכונת "זיכרון מאיר" בבני ברק ורב השכונה, תלמידו הרב שמואל הלוי וואזנר, הקים בה את ישיבת חכמי לובלין על שם ישיבתו. כמו כן הוחלט בעיריית ירושלים ביוני 2012 - סיוון ה'תשע"ב להנציח את שמו בבניית כיכר עם צמחייה ואילנות בשכונת גבעת משה בירושלים בפינת הרחובות רחוב אהלי יוסף ורחוב גבעת משה הוקם כיכר לזכרו הנושא את השם כיכר מהר"ם שפירא מלובלין. כמו כן קיים רחוב ב-5 ערים בארץ, על שם מפעל חייו בשם רחוב הדף היומי או רחוב מעלות הדף היומי, רחוב זה הונצח בערים; ירושלים, תל אביב יפו, ביתר עלית, בני ברק, חיפה. בנוסף הונצח שם ישיבתו ב3 ערים בארץ, בירושלים, פתח תקווה, ותל אביב, בשם 'רחוב חכמי לובלין' על שם ישיבתו. בשכונת בית ישראל בירושלים, בעבר היה שמו של הרחוב 'רחוב רבי מאיר שפירא מלובלין' אולם מאוחר יותר שונה שמו ל'רחוב חכמי לובלין'. כמו כן הונצח רחוב על שמו בלבד, בערים; בני ברק, נתיבות, בשם "רחוב הרב שפירא".

דרכו הלימודית והחינוכית

דרך לימודו, הייתה בדרך הפלפול החריף שיטת 'גג על גג' ו'לשיטתו',

הרב החשיב מאוד את לימוד סדר קודשים, דבר שהתבטא בתוכנית הלימודים בישיבת חכמי לובלין (רוב חידושיו בהלכה הם בנושא קדשים). בייחוד העריך את הרמב"ם. הרב התכתב עם החפץ חיים בדיונים על ספרו "ליקוטי הלכות". החשיב את לימוד הבקיאות כדבר יסודי, דבר שהביא בין היתר לייסוד הדף היומי.

הוא ייסד את ישיבתו במטרה שבוגרי הישיבה יכהנו במשרות רבנות. חינך את תלמידיו לסדר, ביטחון עצמי ורכישת ידיעות נרחבות בתלמוד ובהלכה.

יחסו לארץ ישראל

יחסו לארץ ישראל היה תמיד יחס של אהבה וכיסופים. בכל הזדמנות הבליט את חיבתו זו, ולא פעם אמר שאם יאריך ימים יעלה לארץ הקודש. שליח ארץ ישראל שהגיע לפולין נחקר על ידו ארוכות על המצב השורר בארץ. הפתגם השגור על פיו היה: ”יש לי כח לעלות לארץ ישראל, אך מנין נוטלים את הכח לצאת מארץ ישראל?!”

בשנתו האחרונה תכנן במרץ את עלייתו לארץ ישראל, שהתחנה הראשונה בה הייתה תוכננה להיות צפת, ואף ביקש שיציירו לפניו את נופי הארץ. כהכנה למסע החל ללמוד את סדר זרעים וכן את ההלכות העוסקות במצוות התלויות בארץ יחד עם עשרה מטובי תלמידיו. בשנת תרצ"ד שינה רבי מאיר ממנהגו והתפלל בשמחת תורה בבית הכנסת של החוזה מלובלין. כששאלוהו לפשר מעשהו, השיב כי הוא נוהג לומר את תפילת ההלל של ליל חג הפסח בבית כנסת זה, ומאחר שהוא מתכנן בחג הפסח להיות בארץ, לכן בא לכאן בשמחת תורה. רבי מאיר נפטר כשבועיים לאחר שמחת תורה, ולא הספיק לממש את רצונו לעלות לארץ ישראל.

גם את ישיבתו חשק לבנות בארץ ישראל, ואף מסר הצהרה רבת משמעות לאחד ממקורביו:

אין שלמות במה שאנו בונים בגולה. לא התחלתי לבנות בארץ ישראל, לא הערכתי את הרצון של עם ישראל. יהודים היו נתבעים ונותנים (תרומות) בשביל ישיבה בארץ ישראל. עכשיו רכשתי לי נסיון, עכשיו אני מקווה, ברצוֹת השם, להקים בירושלים ישיבה אשר בניניה בלבד יביישו את בניני האוניברסיטה.

כשהרב משה בלוי, ציר ארץ ישראל בוועידת אגודת ישראל בוורשה, הציע לר' מאיר לעבור עם ישיבתו לארץ ישראל, ענה ר' מאיר: ”אילו באתם אלי לפני שתכננתי את לובלין כמקום הקמת הישיבה, הייתי ללא ספק שוקל בדבר ומחליט להקים ישיבתי בארץ הקודש”.

ספריו

• שו"ת אור המאיר תשובות בהלכה על פי סדר השולחן ערוך
• מרגניתא דרבי מאיר - פירוש על הש"ס
• הערות על הש"ס ורמב"ם
• אמרי דעת - אוסף חידושיו על הלכה ואגדה. הספר אבד במלחמת העולם השנייה. לספר צורפה הסכמה מאת ר' מאיר אריק
• קונטרס זכרון מאיר, באתר היברובוקס

ראו גם

• משפחת שור

לקריאה נוספת

• איסר פרנקל, רבי מאיר מלובלין, הוצאת ביתן הספר, תשי"ג
• בנימין מינץ, מאיר באהבה, בעריכת גרשום הרפנס, באתר היברובוקס
• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' רכב-רצ.
• דוד הלחמי, ישיבת חכמי לובלין ומחוללה הגאון מהר״ם שפירא זצ״ל - בני ברק תשנ"ה (1995)
• דוד אברהם מנדלבוים, האור המאיר: מסכת חייו ופעליו של רבי מאיר שפירא מלובלין, בני ברק תשס"ז
• דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא
• דוד אברהם מנדלבוים, כוכבי אור, מכתבי תורה ומכתבי התעוררות מאת תלמידי ישיבת חכמי לובלין שנספו בשואה
• דוד אברהם מנדלבוים, אגרות ותולדות : רבנו מהר"ם שפירא מלובלין
• קונטרס זכרון מאיר בתוך מאסף תורני ישורון טו
• 'גנזך קידוש השם' - סרט 'אור מלובלין', ישיבת חכמי לובלין ומיסדה רבי מאיר שפירא
• שמואל נדלר, ספר היובל, לכבוד הרב הגאון אבי החנוך, יוצר "ישיבת חכמי לובלין" ה"ה מוהר"ר מאיר שפּירא שליט"א, הוצאת "מסורה", לודז' תר"ץ, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רבי מאיר שפירא בוויקישיתוף

• קובץ תורני "אור המאיר" לזכרו של רבי מאיר שפירא: תשד"מ, תשמ"ה, תש"ח חוברת א', תש"ח חוברת ג', באתר היברובוקס.
• הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' מאיר שפירא זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 143, באתר HebrewBooks
• 'רֵבּ הדף היומי'(הקישור אינו פעיל) באתר "מים - מעייני הישועה"
• י. גן-צבי, רבי מאיר שפירא, ז"ל, הצופה, 27 ביוני 1938
• ד"ר הלל זיידמן, ישיבת חכמי לובלין, אתר "דעת"
• משה הרפז, רשמי מסע בפולין - ישיבת חכמי לובלין
• כתבות על מהר"ם שפירא באתר "פורטל הדף היומי"
• ז' בחשוון - יום השנה של הגרי"מ שפירא מלובלין זצ"ל(הקישור אינו פעיל, 19/7/2023), אשכול בפורום אוצר החכמה על ר' מאיר יהודה שפירא מלובלין
• מהר"מ שפירא וארץ ישראל, המודיע, מוסף תורני, ה' במר חשוון תשפ"א
• רבי מאיר שפירא מלובלין - ז' חשון תרצ"ד, אשכול על הרב שפירא מלובלין בפורום "על הצדיקים ועל החסידים" שבקבוצת הפורומים "בית המדרש דקהלתינו" שבפורומי "אידישע וועלט"
• שיר שהלחין המהר"ם שפירא בביצוע אודי דוידי
• שלמה ארצי, האגדה לבית שפירא, ידיעות אחרונות, 19.12.2017
• שלמה ארצי בראיון משותף עם אביו יצחק ארצי, בערך בדקה 12על הקשר המשפחתי לרב: https://www.youtube.com/watch?v=mAFqJPcQrIQ
• הסרט "אור מלובלין" באתר "גנזך קידוש השם".
• הסרט "Only with Joy" ("רק בשמחה") על חייו של רבי מאיר שפירא - באנגלית
• הרב מנחם מנדל פומרנץ 'האור המאיר', סיפור חייו ומשנתו של רבי מאיר שפירא מלובלין
• הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • מרן רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, באתר JDN‏

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהודה מאיר שפירא36670140Q2915710