אריאל זילבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אריאל זילבר
אריאל זילבר, 2008
אריאל זילבר, 2008
לידה 22 בספטמבר 1943 (גיל: 81)
מוקד פעילות ישראלישראל תל אביב, ישראל
סוגה רוק
פופ
מוזיקת עולם
סוג קול בריטון
כלי נגינה חצוצרה, קלידים
חברת תקליטים
התו השמיני
התקליט חיפה
הד ארצי
סי בי אס
המון הפקות
התקליט

אריאל זילבֶּר (נולד ב-22 בספטמבר 1943, כ"ב באלול ה'תש"ג) הוא זמר, מלחין ופזמונאי ישראלי. לאחר פעילותו בלהקת הרוק החלוצית "תמוז" ניהל קריירת סולו מגוונת במסגרתה יצר שירים עבריים בסגנונות רוק, פופ, היפ הופ, מוזיקה ערבית ומוזיקה אתיופית. בשנת 2014 הוענק לו פרס אקו"ם על תרומתו למוזיקה וב-2016 פרס אמ"י על מפעל חיים[1]. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 גילה מעורבות רבה במחאה נגד תוכנית ההתנתקות. בתקופה זו גם חזר בתשובה והפך לחסיד חב"ד המזוהה עם הזרם המשיחי.

קורות חייו

אריאל זילבר בעת לימודיו בקיבוץ גן שמואל, 1953
זילבר, 2009

אריאל זילבר נולד בתל אביב ב-22 בספטמבר 1943 לזמרת ברכה צפירה ולכנר הפילהרמונית בן עמי זילבר (בנו של הצייר אריה זילבר, ממייסדי תל אביב). הוא גדל כילד חוץ בקיבוץ גן שמואל ובנעוריו למד בפנימיית "הדסים", אולם הנהלת המוסד סילקה אותו לאחר שפוצץ נפל תחמושת בחדרו. בתקרית זו נקטעה כף רגלו[2]. זילבר הוא אחיה למחצה של הזמרת נעמה נרדי מצד האם. גם נרדי גדלה כילדת חוץ במספר קיבוצים ולא עם הוריה.

בשנת 1967 החל בקריירה מוזיקלית. הוא נסע לאנגליה ואחר כך לצרפת, שם זכה להצלחה בעיקר ככותב מוזיקה לפרסומות.

בראשית שנות ה-70 שהה לסירוגין בישראל ובצרפת, וכתב למבצעים שונים.

כעבור זמן פרש ממוזיקה[3] לשם מגורים בכפר ועבודה במשתלה, שממנה הגיח לפרקים כדי להלחין מספר שירים לפרסומות כמו "צריך פיס בחיים" ו"פרמה שארפ - סכיני גילוח". בנוסף הופיע בפסטיבלי ילדים בהופעות יחיד.

בשנת 1983 שב למרכז הבמה והקליט מספר שירים. למרות הצלחת השירים העדיף זילבר לשוב ולפרוש ועבר לגור במצפה מתת בגליל, כשהוא מגיח לפרקים להופעות, להופעות איחוד "תמוז" ולכתיבת שירים עבור "הגשש החיוור"

בשנת 2005 יצא אלבומו השביעי, בתקופה זו חזר בתשובה והפך לחסיד חב"ד.

בשנת 2008 יצא אלבומו השמיני "פוליטיקלי קורקט", אלבום המכיל את כל שירי המחאה החדשים שלו (כגון "יהודי לא מגרש יהודי", "הגירוש" ו"יש דין ויש דיין"). מפיצי התקליטורים סירבו להפיץ את התקליטור בחנויות. בעקבות כך, החל זילבר למכור את הדיסק בעצמו, באופן אישי דרך אתר האינטרנט שלו.

בתחילת שנת 2011 חתם זילבר על חוזה שיווק עם חברת ההפצה "התו השמיני". באותה שנה יצא סרט דוקומנטרי בשם "אני והזילבר". את הסרט ביים רועי זילבר, בנו של אריאל, והוא עוסק ביחסים בין השניים.

בשנת 2013 הוציא זילבר את אלבומו התשיעי, "העטלף והתרנגול", ובו עשרה שירים מלחניו ומלחני הרב יצחק גינזבורג למילים מקוריות ומילים מהמקורות.

אריאל זילבר בהופעה בזאפה הרצליה, נובמבר 2018

בינואר 2014 הוכרז זילבר כזוכה בפרס מפעל חיים של אקו"ם לשנת 2013. מנימוקי השופטים: "יצירותיו של זילבר בולטות במקוריותן וחדשנותן, תוך שהוא משלב אלמנטים אתניים וסגנונות מוזיקליים חדשים. ניכר כי זילבר הגדיר מחדש את המיינסטרים כשהוא מקרב את השוליים למרכז". בעקבות ביקורת מהשמאל על עמדותיו הפוליטיות של זילבר (ראו להלן) שונה שם הפרס וב-3 בפברואר הוענק לו פרס על תרומתו למוזיקה, ולא על מפעל חיים[4]. בנאומו בטקס קבלת הפרס השמיע זילבר ביקורת על אקו"ם בעקבות ההחלטה למנוע ממנו פרס על מפעל חיים בשל דעותיו, וקרא לפירוק אקו"ם[5].

בשנת 2015 הוציא זילבר את הסינגל "לאן פנתה אהבתינו" בהפקתו של דני קרק (פילוני), אשר נכנס למצעדי הפזמונים לאחר שזמן רב לא הושמע.

בינואר 2016 הודיע ארגון אמני ישראל על הענקת פרס מפעל חיים לזילבר.

בשנת 2017 הוציא זילבר את הסינגל "רפאנו השם" עם מקהלת "ידידים" העולמית בניצוחו של יעקב רוטבלט ובהפקתו של דני קרק (פילוני).

ב-2019 הוציא את האלבום "בשמחה"[6].

זילבר נשוי בשנית לשושנה (שושי, בתו של שלמה קאלו) מ-1984, ויש לו שלושה ילדים ממנה. מאשתו הראשונה מאירה יש לו בן אחד. מתגורר ביישוב גיתית בבקעת הירדן.

מעורבות פוליטית

בשנת 2001 התבטא זילבר בריאיון ל"ידיעות אחרונות"[7] בצורה בוטה כלפי קיבוצניקים, שמאלנים וערבים ועל כך ספג ביקורת ציבורית חריפה. שלמה גרוניך ביטל בתגובה את הופעתם המשותפת במסגרת פסטיבל הפסנתר[8]. בשנת 2003 השתתף בתשדיר בחירות של רשימת "האיחוד הלאומי". בשנת 2008 הביע חרטה על כמה מאמירותיו, בריאיון טלוויזיוני לארז טל. עם זאת הביע שם את התנגדותו לדמוקרטיה הישראלית, ותמך בגירוש ערבים, בהשלטת ההלכה היהודית ובהקמת הסנהדרין[9].

בחודשים שקדמו לביצוע תוכנית ההתנתקות ובמהלכה היה זילבר אחד הבולטים במוחים נגד התוכנית[10]. הוא העביר את ביתו לרצועת עזה והופיע מחוץ למחנה שבו התכוננו כוחות צה"ל והמשטרה לביצוע הפינוי. פעולותיו זכו לחשיפה נרחבת בתקשורת, בעוד שיריו מושמעים פחות מבעבר. בעשור הראשון של המאה ה-21 הקליט מספר שירי מחאה שכוונו נגד מבצעי התוכנית וממשלת "קדימה" (בהם "יהודי לא מגרש יהודי"[11], "יוללה"[12], "יש דין ויש דיין"). השירים הכלולים באלבום "אנבל" משנת 2005 בוטים פחות ("יש לי", "בריון השכונה", "כריש"). לאחר ההתנתקות הופיע בכנס של "המטה העולמי להצלת העם והארץ" בביצוע של המנון נטורי קרתא "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים"[13]. בבחירות לכנסת ה-17 חיבר, הלחין ושר זמריר למפלגת חזית יהודית לאומית של ברוך מרזל.

בשנת 2007 פרסם את השיר "קומי" שכתבה מנורה חזני, בתמיכה לעלייה מחדש לחומש[14]. באותה שנה השתתף בקמפיין של "הוועד למען הדמוקרטיה" שלפיו אם ברצון הממשלה לשחרר מחבלים רוצחי יהודים, אזי צריך לשחרר גם את יגאל עמיר[15]. בתגובה נשמעו קריאות להחרמה אמנותית רשמית או עקיפה של זילבר, בין השאר על ידי נורית דאבוש, דוד בן בסט, עופר נחשון ועמנואל רוזן. הזמר שי גבסו ביטל את הופעתם המשותפת שתוכננה לפסטיבל הפסנתר. מאידך טען יהלי סובול שאסור להחרים את שיריו של זילבר, ודן תורן כינה את זילבר "זמר שנשבה" וטען כי הבעיה נעוצה במארגני הקמפיין[16].

בשנת 2009 הצטרף זילבר למפלגת הימין ארץ ישראל שלנו במטרה להתמודד לרשימת התנועה. הוא החל להופיע בחוגי בית, אך עקב הצטרפות התנועה לאיחוד הלאומי נדחק הצידה. בשנת 2010 פרסם את שירו "אוֹ קָנֹה", שבו קרא להעדפת קנייה מיהודים ועבודה עברית[17], ובשנת 2011 פרסם את שירו "כהנא צדק", שבו הביע תמיכה ברב מאיר כהנא ובדיעותיו. הוא התבטא בזלזול כלפי המחאה החברתית וטען שמערכת אכיפת החוק מתנכלת למרגלית צנעני בגלל דעותיה.

בהופעותיו בשנים האחרונות הוא משנה מילים בכמה שירים, כדי להתאים אותם לאורח חייו הדתי.

בשנת 2017 פרסם שיר המביע תמיכה בחייל אלאור אזריה[18].

בשנת 2019 השתתף בהפגנה מול בית היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, כחלק ממחאות תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו[19], ובאותה שנה הלחין ועיבד שיר המשבח את פעולותיו של בנימין נתניהו וטוען לחפותו[20].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. nrg תרבות, המהומה תחודש? פרס מפעל חיים לאריאל זילבר, באתר nrg
  2. אריה כספי, זכרונות מפנימיית הדסים, באתר הארץ, 13 במאי 2003
  3. אריאל זילבר פורש מהבמה, מעריב, 25 בינואר 1979
  4. יונתן ריגר, ‏אריאל זילבר קיבל את הפרס ועלה למתקפה: "אני שק חבטות, לפרק את אקו"ם", באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 בפברואר 2014‏
  5. אתר למנויים בלבד דפנה ארד, אריאל זילבר בטקס קבלת הפרס: הייתי מפרק את אקו"ם, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
  6. מנערי גבעות עד נתן אלתרמן: אריאל זילבר משיק אלבום מפתיע, באתר סרוגים, ‏2019-09-09
  7. יואב בירנברג, סערה בעקבות דבריו של אריאל זילבר, באתר ynet, 18 במרץ 2001
  8. מרב יודילוביץ', שלמה גרוניך ביטל הופעתו עם אריאל זילבר, באתר ynet, 22 במרץ 2001
  9. אריאל זילבר מציג את דעותיו לארז טל, סרטון באתר יוטיוב
  10. תחיה ברק, כשאני רואה מדים של צה"ל נעשה לי רע, באתר ידיעות תל אביב, 23 בספטמבר 2005
  11. הדס טסלר, יהודי לא מגרש יהודי - השיר, באתר nrg‏, 15 ביולי 2005
  12. עידן יוסף, הימנון המחאה: שיר ה"יוללה", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 8 בספטמבר 2006
  13. רועי שרון, בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2005
  14. אפרת וייס, זילבר יעלה לחומש: "צריך להקים מדינה חדשה", באתר ynet, 23 במרץ 2007
  15. אפרת וייס, הווידאו: כך נראה הסרט הקורא לשחרור יגאל עמיר, באתר ynet, 21 באוקטובר 2007
  16. שרון נובק‏, "החרמת שיריו של זילבר - מקארתיזם", באתר וואלה!‏, 22 באוקטובר 2007
    אור ברנע, גבסו לזילבר: קבל ביטול, באתר ynet, 23 באוקטובר 2007
    מערכת עכבר העיר אונליין, אריאל זילבר: לדאוג לזכויות של יגאל עמיר, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007
  17. יואב פרידמן, אריאל זילבר בשיר חדש: לקנות רק מיהודים, באתר ynet, 17 באוגוסט 2010
  18. אריאל זילבר שר על אלאור אזריה, באתר "כיכר השבת".
  19. מאות פעילי ימין הפגינו ליד בית היועמ"ש: "אנחנו הריבון", באתר ynet, ‏2019-10-12
  20. בנימין ידיד ה' - אריאל זילבר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אריאל זילבר40165755Q4790480