סדר קדשים
מעצבת הבול: דנה זדה
סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה. עניינו העיקרי של הסדר הוא עבודת הקרבנות בבית המקדש ומוספים בו עניינים נוספים המתקשרים לנושא זה.
בגמרא[1] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[2] על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר קודשים היא "חָכְמַת".
המסכתות שבסדר
הסדר כולל את אחת עשרה המסכתות הבאות:
- מסכת זבחים - העוסקת בענייני קורבנות הבאים מן החי.
- מסכת מנחות - העוסקת בענייני מנחות - קורבנות הבאים מן הצומח.
- מסכת חולין - העוסקת בדרישות הלכתיות שונות הקיימות בבהמות חולין (שאינם קודשים), הראשון בהם הוא שחיטה, ובנוסף דיני גיד הנשה, בשר בחלב, מתנות כהונה ושילוח הקן בנוסף עוסקת המסכת בפרק החמישי באיסור לשחוט אותו ואת בנו ובהלכות טומאת אוכלים, טומאת נבלות, והמסתעף מהם.
- מסכת בכורות - העוסקת בענייני בכורות - הן בכורות בהמה והן בכורות אדם, במומים הפוסלים בבהמות ובאדם ובמעשר בהמה.
- מסכת ערכין - העוסקת בענייני ערכים, היינו אדם האומר "ערך פלוני עלי" מחויב להביא את ערכו בכסף לבית המקדש, וכן בדיני הֶקדשים וחרמות.
- מסכת תמורה - העוסקת בדיני המחליף בקרבנו בבהמה אחרת.
- מסכת כריתות - העוסקת בחייבי כרת וחיובי קורבנותיהם.
- מסכת מעילה - העוסקת בדיני מעילה (הנאה מהֶקדש).
- מסכת תמיד - העוסקת בענייני העבודה היום-יומית במקדש, ובפרט בקרבן תמיד.
- מסכת מידות - העוסקת במידות בית המקדש.
- מסכת קינים - העוסקת בענייני קרבנות העוף, הבאים מקיני העוף.
על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם[3], שרבי יהודה הנשיא התחיל את סדר קדשים דווקא ממסכתות זבחים ומנחות כפי שבתורה דינים אלו הם הפותחים את ספר ויקרא. לאחר מכן סודרו דיני שחיטה המופיעים במסכת חולין, משום שבתורה מופיעים דיני שחיטה- "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר...[4]"- לאחר הפסוק "והיה המקום אשר יבחר... שמה תביאו... עולותיכם וזבחיכם...[5]". לאחר מכן מופיעה מסכת בכורות, כי בפסוקים שלאחר מכן כתוב- "לא תוכל לאכול בשעריך... ובכורות בקרך וצאנך[6]", ומשום שהתחיל לדבר על קדושות, סידר את מסכת ערכין שגם מדברת על קדושה. מסכת תמורה מופיעה אחרי מסכת ערכין- כפי סידורן בתורה[7]. לאחר שדובר על כל הדינים הבסיסיים, הובאו עונשיהם במסכת כריתות ומסכת מעילה- שחומרתה פחותה. מסכתות תמיד ומידות הובאו לקראת הסוף משום ששתיהן עוסקות בתיאור מה שהיה בבית המקדש וצורתו ובסוף הובאה מסכת קינים העוסקת בעיקר בדיני תערובות בין קורבנות, שהוא עניין פחות בחשיבותו משום שאלו מקרים נדירים.
הרב ראובן מרגליות[8] הציע טעם אחר לסדר המסכתות בסדרי המשנה; לדבריו, המסכתות בסדר קדשים, כמו גם בשאר הסדרים, סודרו לפי כמות הפרקים שבהן, בסדר יורד: זבחים (14 פרקים), מנחות (13 פרקים), חולין (12 פרקים), בכורות (9 פרקים), ערכין (9 פרקים), תמורה (7 פרקים), כריתות (6 פרקים) מעילה (6 פרקים), תמיד (5 פרקים), מידות (5 פרקים), קינים (3 פרקים).
הסדר מחוץ למשנה
- לכל הסדר יש תלמוד בבלי, מלבד מסכתות מידות וקינים.
- התלמוד ירושלמי לסדר זה אבד. בתחילת המאה ה-20 הופיע זיוף של הירושלמי לסדר זה, אך לאחר תקופה קצרה התברר הזיוף.
- הספרים המקבילים לסדר קדשים במשנה תורה לרמב"ם הם ספר עבודה וספר קורבנות. ההלכות המופיעות במסכת חולין מופיעים בספר קדושה וההלכות המופיעות במסכת ערכין מופיעות בספר הפלאה.
- רוב ההלכות המופיעות בסדר אינן נוגעות לזמן הזה ולכן הן אינן נמצאות בשולחן ערוך, חוץ מההלכות המופיעות במסכת חולין הנמצאות בחלק יורה דעה וחלקים ממסכת מנחות העוסקים בהלכות ציצית, תפילין, ספר תורה ומזוזה, המופיעים באורח חיים ויורה דעה.
תלמוד בבלי לסדר קדשים
על אף שעל סדר קדשים התחבר תלמוד בבלי (בשונה מסדר טהרות), עוד בתקופת האמוראים העיסוק בו לא היה נפוץ[9]. על פי פירוש רש"י לש"ס, סדר קדשים נחשב בזמן הגמרא לסדר קשה ועמוק[10]. גם בתקופת הראשונים לא עסקו כמעט בסדר זה ועד לעת החדשה כמעט ולא עסקו בסדר זה בישיבות הגולה, מלבד במסכת חולין העוסקת בענייני שחיטה, בשר בחלב ותערובות הנוגעים לזמן הזה. כתוצאה מכך, מלבד על מסכת חולין, רוב מפרשי הש"ס לא כתבו את פירושיהם על סדר זה (לעומת פרשני המשנה שכתבו את פירושיהם)[11]. בנוסף, אין על סדר זה את ספרי הפסק של הראשונים כמו הרי"ף והרא"ש, שחוברו רק על מצוות הנוהגות בזמן הזה[12]. ה"חפץ חיים" בהקדמתו לספרו ליקוטי הלכות, מעלה שתי השערות בנידון. השערה אחת גורסת שטרם הופעת הדפוס, הפצת כתבי היד נעשתה על ידי העתקה ידנית, מה שגרם לתפוצה מצומצמת של הכתבים, ולכן העדיפו הראשונים לכתוב על נושאים הנוגעים לזמן הזה. השערה שנייה היא שאכן נכתבו פירושים על מסכתות אלו, אך הם אבדו, וייתכן שימצאו בבוא היום, כפי שנמצאו חידושי הרשב"א על מסכת מנחות[13]. הראשונים היחידים שקיימים בצורה מסודרת על סדר קדשים הם: רש"י, תוספות, רבנו גרשום, תוספות רי"ד ושיטה מקובצת[14]. בנוסף לכך, הרמב"ם פסק בספרו היד החזקה גם את הלכות סדר קדשים, ופרשני הרמב"ם עסקו גם בחלק זה.
בנוסף, דפוס שונצינו, אשר היווה את הבסיס למהדורות הש"ס ונציה ואחריה וילנה, לא הדפיס את התלמוד בבלי על סדר קדשים. דפוס שונצינו התבלט בנוסח המוגה והמובן של הגמרא, ומשכך הדפוסים המצויים מלאים חילופי גרסאות וטקסט קשה להבנה.
גם רוב האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי הש"ס המצויים, כהמהרש"ל, מהרש"א[15], מהר"ם ומהר"ם שיף[16], לא כתבו את פירושם והגהותיהם על סדר קדשים. בין האחרונים אשר פירושיהם נדפסו בדפוסי הש"ס המצויים: לבוש, רש"ש, יעב"ץ, ברוך טעם, מצפה איתן, הרב אלעזר משה הורוביץ, חשק שלמה, מלוא הרועים, דברי נחמיה ועוד. גם רוב האחרונים אשר כתבו על חלקים נרחבים מהש"ס, לא כתבו על סדר קדשים. מבין הספרים שחוברו על מרבית הש"ס יש על סדר קדשים את הספר חידושי רבי עקיבא איגר, חזון איש, ומהדור האחרון קהלות יעקב, איילת השחר ומנחת יהודה.
בעת החדשה פעל רבי ישראל מאיר הכהן, ה"חפץ חיים", ללמוד את סדר קדשים והלכות בית המקדש, במטרה להתכונן לגאולה, לאחר שראה את הפוגרומים באימפריה הרוסית כחבלי משיח. הוא חיבר ספר בשם "תורה אור" על חיזוק לימוד ענייני קדשים ופתח כולל אברכים ללימוד קדשים. רבי ישראל מאיר הכהן חיבר את הספר "ליקוטי הלכות", חיבור הלכתי על סדר הגמרא, במתכונת החיבור הלכות רב אלפס. בנוסף הוא הדפיס את התורת כהנים (מדרש הלכה על חומש ויקרא) עם פירוש הגר"א ופירוש שלו, וכן את הספר "אספת זקנים" (מספר חיבורים נדירים של גדולי האחרונים על סדר קדשים)[17]. בנוסף, הייתה עדנה לסדר קדשים, בכך שבישיבות בריסק עוסקים רק בסדר קדשים (או שאר מסכתות העוסקות בקדשים). כתוצאה מכך התרבה העיסוק במסכתות אלו, והתחברו ספרים רבים על סדר זה.
בין הספרים הבולטים המיוחדים לסדר קדשים - "ברכת הזבח" למהראש"ק, "צאן קדשים" לרבי אברהם חיים שור, "פנים מאירות" לרבי מאיר אייזינשטאט, "חק נתן" לרבי נתן בורגיל (ארבעת האחרונים נדפסו ב"אספת זקנים"), "קרן אורה" לרבי יצחק מקרלין, "שפת אמת" לרבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, "מקדש דוד" לרבי דוד רפפורט וספר "עולת שלמה" לרבי שלמה זלמן ליפשיץ מהורודנה.
בין הספרים הבולטים בתקופה האחרונה: "כנסת הראשונים" - ליקוט ראשונים משאר חלקי התלמוד בבלי, העוסקים בענייני קדשים, הוציא הרב מרדכי אילן. "חידושי רבנו הגרי"ז הלוי" ("סטענסיל") שיעוריו של הרב מבריסק לקבוצת תלמידיו על מסכתות קדשים. ספר זה נחשב לנכס צאן ברזל בין הלומדים בסגנון הישיבתי, בהיותו הספר הראשון בסגנון הלימוד הישיבתי על מסכתות אלו. כמו כן נפוצים ספרי השיעורים על סדר קדשים ממספר ראשי ישיבות כמו הרב ברוך דב פוברסקי, רבי יחיאל מיכל פיינשטיין[18], רבי יוסף דב סולובייצ'יק, רבי משולם דוד סולובייצ'יק, רבי אברהם נח גרבוז ("מנחת אברהם") והרב שלמה כץ ("נפש טובה"). כמו כן מופיעים חידושים על סדר קדשים בספרי ראשי הישיבות שיעורי ר' אריה לייב, משנת ר' אהרן, אשר לשלמה וברכת מרדכי.
מיקום סדר קדשים
סדר קדשים ממוקם אחרי סדר נזיקין. הסיבה לכך היא מפני שארבעת הסדרים הראשונים של המשנה מדברים על דינים המופיעים בספר שמות ואילו הדינים המופיעים בסדר זה נמצאים רק בספר ויקרא[19].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: סדר קדשים |
סדר קדשים הטקסט המקורי - מתוך מאגר ספרות הקודש
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
- ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
- ^ בהקדמה לפירוש המשנה.
- ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק ט"ו.
- ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"א.
- ^ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"ז.
- ^ ספר ויקרא פרק כז'.
- ^ יסוד המשנה ועריכתה, עמוד כח.
- ^ ראו בבא מציעא קט, ב, "כי מטית לשחיטת קדשים", ובשיטה מקובצת שם (אתר היברובוקס).
- ^ ראו בבא מציעא שם בפירוש רש"י, וכן בפירוש רש"י עירובין דף נג עמוד ב, ד"ה מסכתא.
- ^ ראו בהסכמת החוזה מלובלין לספרים "ברכת הזבח" ו"צאן קדשים".
- ^ יוצאות מן הכלל מספר סוגיות במסכת מנחות העוסקות במצוות ציצית ועוד, וכן פסקי הרא"ש על מסכת בכורות והלכות בכורות לרמב"ן עם פירוש המהרי"ט אלגאזי.
- ^ ניתן למצוא סימוכין להשערות אלו, מכך שהריטב"א מזכיר במספר מקומות (בהם, יומא עז, ב) את חידושיו למסכת זבחים.
- ^ בנוסף ישנם את פירוש הראב"ד על מסכת תמיד, שיטה לא נודע למי על מסכת מעילה (הועתק על ידי רבי בצלאל אשכנזי), ופירושי ראשונים על מסכת קינים.
- ^ המהרש"א הגיה חלק ממסכת ממנחות וכתב חידושים על מסכת בכורות. כמו כן כתב את חלק "חידושי אגדות".
- ^ נמצאו מספר דפי חידושים והגהות על מסכת זבחים.
- ^ ראו בספרו של בנו, אתר היברובוקס.
- ^ יצאו בשתי הוצאות, חידושי רבינו הגרי"מ ושיעורי רבנו יחיאל מיכל.
- ^ רמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה
| ששת סדרי המשנה | |
|---|---|
|
