חברה רב-אתנית
חברה רב-אתנית (באנגלית: Multiethnic society) היא חברה אשר מורכבת ממספר קבוצות אתניות, בניגוד לחברות אתניות הומוגניות. בפועל, כיום רוב החברות בעולם הן חברות רב-אתניות ורק מדינות מעטות נחשבות לחברות אתניות הומוגניות (בהם יפן, קוריאה וסומליה).
בחברות הרב-אתניות קיים סיכוי רב יותר להיווצרות סכסוכים אתניים. גורמים כגון הבדלי שפה, הבדלי תרבות, סכסוכים על רקע דתי, אפליה וקיום פערים כלכליים עלולים להוביל לסכסוכים אתניים. במקרים הגרועים ביותר, הסכסוכים האתניים יכולים להוביל לקריסת החברה. דוגמאות מהעת הנוכחית כוללות את צ'כוסלובקיה אשר התפרקה לשתי מדינות. במקרים מסוימים, התפוררות מסוג זה עלולה להיות אלימה בהרבה, כמו ביוגוסלביה. במקרים אחרים התפוררות מסוג זה עלולה להוביל למצב של מלחמת אזרחים אלימה ומתמשכת, כמו ברואנדה.
תנאים הכרחיים ליכולתם של חברות רב-אתניות להמשיך להתקיים לאורך זמן כוללים בין היתר קיום של שפה משותפת בין חברי הקבוצות האתניות השונות וחינוך לסובלנות.
דוגמאות למדינות שבהן חברה רב-אתנית
אמצעי תקשורת המונים בחברה רב-אתנית
כלי התקשורת מהווים מעין סוכני חברות עבור הציבור, ומשמשים כמתווכים עיקריים, למשל, בין המרכז לפריפריה, הנבדלים מבחינה אתנית בחברות רבות דוגמת ישראל. הכוח של כלי התקשורת בא לידי ביטוי ביכולתם לקבוע את נושאי הסיקור ואת הקבוצות החברתיות שמיוצגות בו. כך, נוצר מצב שקבוצות מסוימות בחברה נלחמות על מקומן באמצעי התקשורת. יש הטוענים כי הסיקור, שקובע את מערך הכוחות בחברה, נוטה להציג באור שלילי או באזכורים ספציפיים בלבד את תושבי הפריפריה ולעומת זאת נוטה לסקר באופן חיובי יותר את תושבי המרכז, שבו מרוכזות האליטות. באופן הסיקור הלא שוויוני, התקשורת מחזקת את הלגיטימיות של המרכז החברתי והפוליטי, ומשמרת את מאזן הכוחות בחברה. אחת הסיבות להעדפה של המרכז בתקשורת היא שהאליטה ששולטת באמצעי התקשורת קרובה יותר מבחינה תרבותית, חברתית וגאוגרפית לאליטה שבמרכז.[1]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ ארן ליביו ואלי אברהם, מיהו 'מלח הארץ' על פי עיתון "הארץ"? השפעת המרחק החברתי- אידיאולוגי בין קבוצות חברתיות שונות לבין עיתונאים, כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, 2006
