קלינינגרד (מחוז)
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הצפון-מערבי |
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי הצפון-מערבי |
| מושל | אנטון אליחאנוב |
| בירת האובלסט | קלינינגרד |
| שפה רשמית | רוסית |
| תאריך ייסוד |
7 באפריל 1946 (מחוז קניגסברג) 4 ביולי 1946 (השם הנוכחי) |
| שטח | 15,125 קמ"ר (דירוג: 77) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 67.35 נפש לקמ"ר (2021) |
| אזור זמן | UTC +2 |
| www.gov.kaliningrad.ru | |
מחוז קלינינגרד (ברוסית: Калининградская область) הוא אחד מ-83 הסובייקטים המרכיבים את הפדרציה הרוסית. קלינינגרד הוא המחוז המערבי ביותר ברוסיה והוא מובלעת, כלומר אין לו קישור יבשתי לשאר שטחה של רוסיה. מחוז קלינינגרד נמצא בין פולין וליטא על חוף הים הבלטי, היה חלק מפרוסיה המזרחית והשתייך לגרמניה עד שנת 1945. מחוז קלינינגרד נקרא על שם מיכאיל קלינין, נשיא ברית המועצות לשעבר.
היסטוריה
גאוגרפיה
שטח המחוז הוא 15,100 קמ"ר. בקרבת חופו של הים הבלטי נמצאים שני אגמי מים מתוקים: אגם קורוניאן, הנחלק בין מחוז קלינינגרד וליטא, ואגם ויסלה, הנחלק בין מחוז קלינינגרד ופולין. האגמים מופרדים מהים הבלטי על ידי רצועות אדמה צרות. אגם קורוניאן מופרד מהים הבלטי על ידי רצועת חוף צרה של דיונה חולית באורך 98 קילומטר וברוחב של בין 400 מטר ל-3,800 מטר אשר 46 ק"מ ממנה נמצאים בתחומי מחוז קלינינגרד ומוכרזים כגן לאומי.
המחוז נמצא באזור הזמן המזרח-אירופאי, ביחד עם ליטא, בלארוס ורומניה (זהו גם אזור הזמן של ישראל).
בירת המחוז היא קלינינגרד, שבעבר נקראה קניגסברג, בה מתגוררים כ-430,000 נפש, מעל 43% מאוכלוסיית המחוז.
דמוגרפיה
בהתאם לנתונים לשנת 2021 גרו במחוז קלינינגרד כ-1,018,624 בני אדם, מהם 77% בערים ו-23% בכפרים. מחוז קלינינגרד הוא מהצפופים ברוסיה עם צפיפות של 62.5 נפש לקמ"ר. האוכלוסייה מורכבת מ-86.4% רוסים, 3.6% בלארוסים, 3.7% אוקראינים, 1.1% ליטאים, 1.1% ארמנים, 0.8% גרמנים.
רוב מוחלט של האוכלוסייה הגרמנית והליטאית שהתגוררה באזור לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה גורש על ידי הרוסים בתום המלחמה. כתוצאה מכך התרוקן האזור מתושביו במהלך 1946–1947 כאשר גורשו מהאזור מעל ל-100 אלף תושבים גרמנים. בחמש השנים הבאות הייתה הגירה מסיבית של אוכלוסייה סלאבית וכל שנה היו מגיעים למחוז מעל 100 אלף מתיישבים. באותה תקופה שונו גם שמות כל היישובים במחוז משמות גרמניים לשמות רוסיים חדשים. ההגירה ההמונית פסקה בשנות ה-60.
ערך מורחב – גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה
בתחילת שנות ה-90 הגיעו לאזור גרמנים שלאחר מלחמת העולם השנייה גורשו על ידי הסובייטים לקזחסטן ולסיביר. תוך מספר שנים רובם היגרו לגרמניה ורק אלפים בודדים מתגוררים במחוז עד היום. בתחילת המאה ה-21 החלה הגירה של אוכלוסייה ממוצא רוסי מהמדינות הבלטיות.
החל משנות ה-90 של המאה ה-20 במחוז פעלה המפלגה הרפובליקנית הבלטית שמטרתה הייתה מתן אוטונומיה מוגברת לאזור.
חלוקה מנהלית
בעקבות הרפורמה המוניציפלית משנת 2008 מחולק המחוז ל-7 מחוזות עירוניים (городские округа) ול-15 מחוזות-משנה מוניציפליים (муниципальные районы).
המחוזות העירוניים הם (על פי סדר א"ב):
- יאנטארני (Янтарный)
- לדושקינסקי (Ладушкинский)
- ממונובסקי (Мамоновский)
- סבטלובסקי (Светловский)
- סובייטסקי (Советский)
- פיונרסקי (Пионерский)
- קלינינגרד[1]
מחוזות המשנה המוניציפליים הם (על פי מספרם שמופיע על המפה המצורפת):
- בגרטיאונובסקי (Багратионовский)
- בלטייסקי (Балтийский)
- גברדייסקי (Гвардейский)
- גורייבסקי (Гурьевский)
- גוסבסקי (Гусевский)
- זלנוגראדסקי (Зеленоградский)
- קרסנוזנמנסקי (Краснознаменский)
- ניימנסקי (Неманский)
- נייסטרובסקי (Нестеровский)
- אוזיורסקי (Озёрский)
- פולסקי (Полесский)
- פרבדינסקי (Правдинский)
- סבטלוגורסקי (Светлогорский)
- סלאבסקי (Славский)
- צ'רניחובסקי (Черняховский)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קלינינגרד- קלינינגרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "המחוז העירוני של קלינינגרד" כולל שלושה מחוזות משנה אדמיניסטרטיביים: "לנינגרדסקי", "מוסקובסקי" ו"צנטראלני".
34138527קלינינגרד (מחוז)