הולידיי אין
הולידיי אין (באנגלית: Holiday Inn) הוא מותג רב-לאומי של מלונות, אשר מהווה חלק מקבוצת אינטרקונטיננטל. במקור היה רשת מוטלים בארצות הברית, וכיום הוא אחד מרשתות המלונות הגדולים בעולם, עם 435,299 חדרים ב-3,463 מלונות המארחים יותר מ-100 מיליון אורחים בכל שנה.[1] המשרדים הראשיים של הרשת ממוקמים באטלנטה, לונדון וריו דה ז'ניירו.
היסטוריה
1950-1970
קימונס וילסון, תושב ממפיס, קיבל השראה לבנות מלון משלו לאחר שהתאכזב מהאיכות הנמוכה של המלונות בהם שהה במהלך טיול משפחתי לוושינגטון די. סי.. השם הולידיי אין ניתן למלון המקורי כבדיחה על ידי האדריכל שבנה אותו, אדי בלושטיין, כהתייחסות לסרט מוזיקלי מ-1942 בעל אותו השם, בכיכובם של בינג קרוסבי ופרד אסטר. המלון הראשון נפתח באוגוסט 1952 בממפיס. בתחילת שנות ה-90 המלון נהרס, אך במקום יש שלט המנציח את האתר.
וילסון חבר לוואלאס א. ג'ונסון במטרה לבנות מלונות נוספים על הכבישים המובילים לממפיס. מטה החברה של הולידיי אין היה בסככת שרברבות בבעלות ג'ונסון שהומרה לשמש כמטה לחברה. ב-1953, החברה בנתה שלושה מלונות נוספים, אשר ביחד עם המלון הראשון, כיסו את כל הכבישים המובילים לממפיס.
יחד הם החלו את מה שוילסון הפך לתאגיד הולידיי, אחד מקבוצת המלונות הגדולים בעולם.
בתחילת 1956, היו כבר 23 מלונות פעילים עם 7 נוספים שיפתחו עד סוף אותה שנה. ב-1957 וילסון החל להעניק זכינויות בתור הולידיי אין אמריקה, וקבע סטנדרטים אחידים לניקיון, ידידותי למשפחות ונגישות למטיילים בכבישים. כתוצאה מכך הרשת גדלה משמעותית, עם 50 מיקומים חדשים ברחבי ארצות הברית עד 1958, 100 עד 1959, 500 עד 1964 והמלון ה-1,000 נפתח בסן אנטוניו, טקסס, בשנת 1968.
ב-1965, הרשת השיקה מערכת מרכזית לניהול הזמנות, אשר איפשרה לאורחי הרשת, לבצע הזמנות לכל מלון הוליידי אין בכל מיקום באמצעות טלפרינטר. המערכת המקבילה היחידה שהייתה קיימת באותו זמן הופעלה על ידי חברות התעופה. הרשת קידמה את עצמה באמצעות המשפט "האירוח שלך מחוף לחוף", והוסיף מוקד שירות טלפוני לאחר ש-AT&T הוציאו את שירות שיחות החינם (1–800) ב-1967, ועדכנו את המערכות למיקרו-מחשב, המצאה של שנות ה-70 אשר מצאה את דרכה לסוכנויות הנסיעות.
הרשת גרמה להפעלת לחצים כלכליים על המלונות והמוטלים המסורתיים, בכך שהציבה סטנרדרט למתחרים כמו בסט וסטרן. עד יוני 1972, לרשת יותר מ-1,400 מלונות ברחבי העולם, ובאותו הזמן וילסון כיכב על שער טיים מגזין.
בשנות ה-60, הולידיי אין החלה להעניק זיכיונות על אתרי מחנאות, תחת המותג Holiday Inn Trav-L-Park.
ב-1963, הולידיי אין חתמה על הסכם לטווח ארוך עם תאגיד Gulf Oil שבו הוסכם לכבד את כרטיסי האשראי של Gulf בחיובי מזון ולינה בכל המלונות בארצות הברית וקנדה, בתמורה לבניית תחנות דלק של Gulf ליד מבני הולידיי אין, בעיקר ליד מערכת הכבישים הבין-מדינתיים בארצות הברית. ההסכם הועתק על ידי מתחרים ברשתות המלונאות והדלק, אך רוב ההסכמים קרסו בעקבות משבר האנרגיה העולמי ב-1973. ההסכם בין הולידיי אין ל-Gulf הסתיים ב-1982.
וילסון פרש מהולידיי אין ב-1979. נכון ל-2014 משפחת וילסון עדיין מפעילה מלונות כחלק מ"חברות וילסון של ממפיס".
בישראל
ב-1999 נפתח בעיר אשקלון מלון ראשון למותג בישראל, תחת זיכיון של רשת מלונות אפריקה ישראל. את המלון תכננו במשותף האדריכלים יעקב רכטר ואמנון רכטר והוא כולל 215 חדרים.
במהלך השנים היו לרשת 7 מלונות ברחבי הארץ ומכללה אחת למלונאות. בשנות ה-2000 חל תהליך שבו מלונות הולידיי אין נמכרו או שינו את שמם.
לבסוף, בשנת 2017, הולידיי אין אשקלון, המלון האחרון שפעל תחת המותג, עבר לניהול עצמי וכך הסתיימו 18 שנים של פעילות הרשת בארץ.
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במלון הולידי אין אשקלון בתכנון יעקב ואמנון רכטר, באתר 'חלון אחורי', 4 ביוני 2016
הערות שוליים
