י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם

י"ל פרץ ויעקב דינזון

קברו של י"ל פרץ – "אוהל פרץ" (או "מאוזוליאום שלושת הסופרים"), יחד עם יעקב דינזון וש. אנ-סקי – מעשה ידיו של הפסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה

יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (30 במאי ‏1852 – 3 באפריל ‏1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה; רוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, פולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

י"ל פרץ תיאר חיי הקהילה היהודית במזרח אירופה, הזדהה עם סבלות פשוטי העם וכתב באור חיובי על תנועת החסידות, שהייתה בתקופה זו יעד להתקפות עזות הן מצד המשכילים היהודיים והן מצד נאמני הדת במתכונתה המסורתית הישנה, המתנגדים.

מרבית יצירותיו של פרץ הן סיפורים קצרים, אך הוא כתב גם שירה, סיפורים ארוכים כמו "חורבן בית הצדיק" (במקור: די גאלדענע קייט - "שלשלת הזהב"), תרגומים - בעיקר של יצירותיו שלו עצמו מיידיש לעברית, וכן עסק בהוראה ובעידוד סופרי יידיש צעירים.

קורות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

פרץ נולד בעיר זמושץ' שבפולין הקונגרסאית למשפחה מסורתית. הוא התחנך בחדר ובישיבה, אך גילה את ההשכלה והמדע כשקרא ולמד באופן אוטודידקטי, ללא מסגרת רשמית. כמו כן למד בכוחות עצמו מספר שפות. בשנת ה'תרל"א (1870 או 1871) השיאו אותו הוריו לשרה, בתו של המשכיל והסופר העברי גבריאל יהודה ליכטנפלד ולשניים נולדו שני ילדים. כעבור מספר שנים התגרשו בני הזוג, ופרץ נישא להלנה רינגלהיים.

במקביל לעבודתו בעיתון "השחר", שבו פרסם שירה ביידיש, למד משפטים וקיבל הסמכה, אך בשל היותו סוציאליסט נשלל רישיונו. בתקופה זו עבר לוורשה, שם הפך לפעיל בוועד הקהילה, וקנה לו שם ככותב מוכשר. סיפוריו עסקו בחיי היומיום של פשוטי העם, ונכתבו ביידיש, שפת העם.

בשנים האחרונות לחייו החל י"ל פרץ לכתוב בעיקר עברית, והשתדל לתרגם יצירות רבות שלו לשפה זו. בשנתו האחרונה היה פרץ חולה ומדוכא, בעיקר נגע ללבו מצב היהודים בעטיה של המלחמה העולמית שהשתוללה במלוא עוזה, והדי החזית המזרחית שהתרכזה בזמן זה בפולין, נשמעו והורגשו היטב בוורשה. כ-50,000 פליטים יהודים השתכנו במוסדות ציבור ובמקומות רבים אחרים בעיר, ופרץ הקדיש בשנה זו את מחצית יומו לאיסוף כספים וכתיבת מנשרים לטובת הפליטים.

י"ל פרץ היה סופר אהוב ומוערך עד כדי שבמותו נערכה לו הלוויה המונית בהשתתפות 100,000 איש. הוא קבור בבית הקברות היהודי בוורשה. יחד עם מנדלי מו"ס ושלום עליכם, הוא נחשב לאחד משלושת הקלאסיקונים של הספרות היידית.

פרץ הותיר אחריו בן יחיד, וקרוב משפחה – הסופר הצרפתי בן המאה ה־20 ז'ורז' פרק.

יצירתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

בניגוד לסופרי תנועת ההשכלה שקדמו לו ותקפו את הבערות והניוון של הקיום היהודי בגולה, סימן י"ל פרץ את המעבר לתחייה בשנות ה-70 וה-80, במקביל לטלטלה שעברו ערכי ההשכלה. הוא כתב על פשוטי העם בחיבה ובאהבה, תוך הדגשת רחמנותם, טוהר לבם וגדלות נפשם. כך בקובץ הסיפורים "מפי העם" ו"שלום בית" הוא כותב בחיוב על הנכונות למסור את הנפש על קידוש השם, ומעריץ את צניעותה, טוהרה וחכמתה של האישה היהודייה (כמו בסיפור על בת הרב העומדת מול מעניה הקוזאקים ובתחבולה ממיתה עצמה לבל תחולל).

פרץ הִרבה לכתוב על חיי החסידים העוסקים בעבודת השם מתוך אהבה ושמחה אמיתיות. הוא הדגיש את ההתעלות הדתית הבאה ממעמקי הנפש מתוך הארה פנימית ולא מתוך מה שכינה נאמנות עיוורת לרבי ולשלטונו.

בנוסף, פרסם מאמרים רבים אשר עסקו בהתגברות האנטישמיות אך גם במה שראה כהקצנה בחברה היהודית, ובמעמד האישה בקרבה.

ספרי י"ל פרץ בעברית

• הכנסת כלה, מקובלים, וילנה, 1922.
• האלמנה והרוח, עיבוד לעברית קלה, ירושלים, 1990.
• האילמת; מנגינת הזמן, בן אביגדור, ורשה, 1913.
• בשעת מגפה, ניו יורק, 1909.
• הכנסת כלה, ניו יורק, 1900
• חסידות, דביר, 1971.
• טוב, דביר, 1929.
• י"ל פרץ לבני הנעורים, דביר, 1929.
• ילקוט פרץ, מעובד לעברית קלה, ירושלים, 1975.
• כל כתבי י. ל. פרץ, העבריים והמתורגמים מיידיש, דביר, 1975.
• מפי העם (הערות וביאורים: יהודה פרידלנדר; איורים: יוסל ברגנר), דביר, 1971.
• נעילה, ניו יורק, 1920.
• פוחת והולך, דביר, 1929.
• אם לא למעלה מזה
• מסיפורי הלבנה
• אבני פינה; פיליטונים ומאמרים, כל כתבי יצחק לייבוש פרץ, כר' 8, דביר, תשכ"א
• עיר המתים, כינס, תרגם וכתב מבוא: דורי פרנס, הוצאת מודן, 2018.

לקריאה נוספת

• ניחם רוס, מרגלית טמונה בחול - י"ל פרץ ומעשיות חסידים, הוצאת מאגנס, 2013.
• חנא שמרוק, "פרץ הדראמאטיקן", מולד, כ"ג, תשכ"ו-1966.
• שמואל ורסס, "על אמנות הסיפור של י.ל. פרץ", מולד, כ"ג, תשכ"ו-1966.
• יהודה אריה קלוזנר, "מתי נולד י.ל. פרץ?", תרביץ, ל"ו, תשכ"ז-1967.
• יהודה אריה קלוזנר, "'ספורים בשיר ושירים שונים' של י.ל. פרץ וג.י. ליכטנפלד, הספר ובעיותיו", הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 4, תשכ"ט-1969.
• ראובן קריץ, "להערכת סיפורי העם של פרץ ולהערכת הז’אנר הדידאקטי", כרמלית, י"ז, תשל"ג-1973.
• גדליה אלקושי, "על י.ל. פרץ בכינוס צ’רנוביץ", מאזנים, ל"ט, תשל"ד.
• גרשון שקד, "סוגי הסיפורת ביצירתו של י. ל. פרץ", מאזנים, מ"א, תשל"ו-1976. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• מנוחה גלבוע, "המשפחה היהודית באספקלריה של הספרות העברית החדשה: יצחק לייבוש פרץ ודבורה בארון", בתוך: המשפחה היהודית בימינו, תש"ם-1980.
• אשר זעירא, "השקפתו של י.ל. פרץ על הספרות ועל הסופרים על פי נאומיו ומאמריו", על המשמר, אוקטובר 1981.
• ישראל חיים בילצקי, "בין ה. לייוויק לבין י.ל. פרץ", קטיף, ט"ז, תשמ"ט-1989.
• לאונרד פראגר, "תנועת העבודה היהודית וספרות יידיש בימי ה"יומ-טוב בלעטלעך" של פרץ ופינסקי", בתוך: קובץ כנס היסוד, תשנ"ב-1991.
• אבנר הולצמן, "תעודה לתולדותיו של י"ל פרץ מאת יעקב דינזון", חוליות, 1, 1993.
• חנא שמרוק, "המחזה ה"חסידי" של י"ל פרץ", בתוך: צדיקים ואנשי מעשה, תשנ"ד-1994.
• נפתלי הרץ טוקר, "פולקלור יהודי לסוגיו כחומרי בניין לסיפוריו של י.ל. פרץ", ידע-עם, 62, תשס"א-2001.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא י"ל פרץ בוויקישיתוף

• כתבי יצחק ליבוש פרץ בפרויקט בן-יהודה
• י"ל פרץ, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• נחום סוקולוב, יִצְחָק לֵיבּוּשׁ פֶּרֶץ, מאמר לאחר מותו (1915), באתר פרויקט בן יהודה
• בן-ציון אייזנשטט, ר' יצחק ליבוש פרץ, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 47, באתר HebrewBooks
• י"ל פרץ, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• י"ל פרץ באתר לקסיקון של מט"ח
• -בין שני הרים, אם לא למעלה מזה, כרת - ספורי רדיו
• י"ל פרץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• Free sheet music Dos Gebet, text by I. L. Peretz
• עמיחי שלו, ‏ממזרח אירופה באהבה: י"ל פרץ מתאר את הווי יהודי העיירה, בעיתון מקור ראשון, 10 במאי 2018

מאמרים

• זיו פרידֶן, פארודיה והגיוגראפיה: סיפורים חסידיים-כביכול של י.ל. פרץ, באתר הספרייה הסרוקה של אוניברסיטת חיפה
• אבנר הולצמן, תעודה לתולדותיו של י״ל פרץ מאת יעקב דינזון באתר הספרייה הסרוקה של אוניברסיטת חיפה
• זליק קלמנוביץ, אידיאל הסופר בעיני י. ל. פרץ׳, מקץ שתים עשרה שנים למותו (פורסם במקור ביידיש ביומון ניַיס בקובנה, גיליון 289 (7), 27 באפריל 1927) באתר הספרייה הסרוקה של אוניברסיטת חיפה
• דן מירון, עולמו הרוחני של י"ל פרץ | פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | פרק ד' | באתר הארץ, אפריל-מאי 2015
• י"ל פרץ, המלמד מחֶלֶם, מיידיש: דורי פרנס, באתר הארץ, 13 במרץ 2018

• Payson R. Stevens, Charles M. Levine, and Sol Steinmetz, Faith & Doubt in the Shtetl: The contributions of I.L. Peretz to Yiddish literature, Meshugganery, 2002, in MyJewishLearning (באנגלית)
• Peretz Square in Lower Manhattan (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24963551י"ל פרץ