יעקב שטיינברג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. יעקב שטיינברג (1887, בילה צרקווה ("שדה לבן", בְּיֶילַה צֶרְקוֹב), פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 22 ביוני 1947, ד' בתמוז תש"ז, תל אביב) היה סופר, משורר ומחזאי עברי ויידי.
קורות חייו
נולד בעיירה "שדה לבן" (בְּיֶילַה צֶרְקוֹב, כיום בילה צרקווה) שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בשנת 1887.
בשנת 1901, בגיל 14, ברח לאודסה, שם פגש בחיים נחמן ביאליק והתוודע לשירה העברית. באותה שנה התפרסם שירו הראשון, "עולם קטן". ב-1903 עבר מאוקראינה לוורשה, שם שהה במחיצת י"ל פרץ. בשנת 1910 עבר לשווייץ, ולמד באוניברסיטאות ברן ולוצרן. שטיינברג הרבה לכתוב ביידיש, וכתב בעיתון היידי "דער פֿרײַנד".
בשנת 1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, עלה לארץ ישראל. מאז עלה ארצה, החל לכתוב בעברית בלבד[1]. הוא הרבה לפרסם בעיתון "דבר", ונמנה עם עורכי ביטאון "מאזנים" של אגודת הסופרים העברים.
בשנת 1929 נשא לאישה את המוזיקאית ליזה שטיינברג, אחותו של חיים ארלוזורוב, ובהמשך ערך את כתביו.
בגין יצירתו זכה שטיינברג בשנת 1937 בפרס ביאליק. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "תוכני שירתו של יעקב שטינברג, וגם לשונו וסגנונו, מושרשים עמוק ביצירת הדורות שלנו. חוט של פכחון עובר בכל שיריו ולבטי האדם באשר הוא אדם הם לבטיו וסבלות היחיד סבלותיו. יעקב שטינברג הוא מטובי מספרינו העומדים ביצירתם על קרקע המציאות הישראלית".
יעקב שטיינברג נפטר בתל אביב בשנת 1947, ונקבר בבית העלמין טרומפלדור שבעיר.
מספריו
- שירים (1905)
- הגליונות האדומים (1905)
- ספר הסאטירות (1910)
- על שפת הנהר (1911) — הרפתקאות ילד אוהב-טבילה.
- עץ הדובדבנים (1911) — יומנו של נער בן-עיירה.
- מגילת הרעב (1912) — פגישה בין המספר וילד עני.
- העיוורת (1912)
- סיפורים (1922)
- שירים (1923)
- כתבי יעקב שטיינברג (1937)
- דמויות וחזיונות (1939)
- שירים אחרונים (1948)
- רשימות אחרונות (1948)
- כל כתבי יעקב שטיינברג (1957)
- מבחר ליריקה ורשימות (1963)
- ילקוט הסיפורים (1966)
- שירים, סיפורים ומחזות (1976)
- דיוקנאות וערכים (1979)
- סיפורים (1980)
- הצעיף האדום (1997)
מתרגומיו
- יעקב בורקהרדט,"תרבות הריניסאנס באיטליה", מוסד ביאליק, תשכ"ו.
- ויקטור הוגו, "עלובי החיים", אמנות, 1934.
לקריאה נוספת
- אברהם שאנן סופר, מלון הספרות החדשה, הוצאת יבנה, תשי"ט-1959.
- אהרן קומם, יצירתו הסיפורית ביידיש של יעקב שטיינברג. בתוך: יעקב שטיינבערג: געזאמעלטע דערציילונגען. ירושלים: הוצאת מאגנס, 1986.
- יהודית בר-אל, "מחזור ה'סוניטות מבית הקפה' ליעקב שטיינברג: לשאלת האחדות ההגותית והציור הפיוטי", מחקרי ירושלים בספרות עברית א, תשמ"א (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ישראל כהן, 'יעקב שטיינברג: האיש ויצירתו', ביוגרפיה, הוצאת דביר, תשל"ב/1972, 471 עמודים.
- רוחמה אלבג, יקום דור חדש וצעיר אך אנו לא נהנה מדרורו. הארץ-מוסף תרבות וספרות, 10 באוקטובר 2017
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב שטיינברג |
- יעקב שטיינברג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- כתבי יעקב שטיינברג בפרויקט בן-יהודה
- יעקב שטיינברג, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- דוד תדהר (עורך), "יעקב שטיינברג", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2867
- דינה ציונית, יעקב שטיינברג, באתר מט"ח
- מוטי שלגי, על הסמליות בסיפור "העיוורת" ליעקב שטיינברג, באתר של תיכון "אהל-שם"
- האזנה לשירי יעקב שטיינברג, באתר זמרשת
- אהרן קומם, החכם והכסיל, באתר הארץ, 27 ביולי 2007
- רן יגיל, שקט בשדה לבן - על סיפוריו של יעקב שטיינברג, "בננות Blogs", 5 בנובמבר 2008
- יעקב שטיינברג, הסיפור "העיוורת" + שיחה עם פרופ' גרשון שקד ושיחה עם פרופ' חנה נוה, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- ערן סבאג, "חיים של אחרים" על קריאה בשירי יעקב שטיינברג, 29 באוקטובר 2012
- טלי לטוביצקי, עבודת דוקטורט על יעקב שטיינברג: "אֹור נֶפֶׁש נִפְ רֶ דֶ ת" – הפואטיקה של המלנכוליה: קריאה בין-סוגתית ביצירתו העברית של יעקב שטיינברג. 2015.
הערות שוליים
- ^ אהרן קומם, עמ' ט.
הקודם: דוד שמעוני |
פרס ביאליק 1937 |
הבא: יעקב כהן |
26620032יעקב שטיינברג
- קצרמר ספרות
- יהודים אוקראינים
- משוררים כותבי יידיש
- סופרים כותבי יידיש
- מחזאי יידיש
- משוררים כותבי עברית
- סופרים כותבי עברית
- מחזאים כותבי עברית
- מתרגמים לעברית
- עורכי עיתונים בשפה העברית
- סגל דער פריינד
- עורכים ספרותיים יהודים
- עיתונאים כותבי עברית
- אנשי העלייה השנייה
- זוכי פרס ביאליק לספרות יפה
- אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור
- ילידי 1887
- נפטרים ב-1947
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית