ראובן קריץ
 | |
| ראובן קריץ, 2003 |
ראובן קְריץ (נולד בנובמבר 1928) הוא סופר עברי, סופר ילדים, חוקר ספרות, מורה, מו"ל ומתרגם ישראלי.
חייו
ראובן קריץ (Reuven R. Kritz) נולד בשנת תרפ"ט-1928 בווינה בירת אוסטריה. אביו, ד"ר אריה קריץ, היה רופא יליד גליציה.[1] בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל עם הוריו. למד כילד חוץ בקיבוץ מזרע, ושם סיים את בית הספר התיכון. השלים לימודיו בסמינר הקיבוצים ועלה לירושלים להשלים לימודיו באוניברסיטה העברית. שם גם קיבל את התואר השלישי בחקר הספרות המשווה. בשנים 1951 עד 1956 היה מורה ומחנך בקיבוצו מזרע. באחת מנסיעותיו לצרפת זכה סיפור קצר משלו בפרס ראשון ופרסם לראשונה את שמו.
בשנת 1956 עקר עם משפחתו למושב מולדת, פתח הוצאת ספרים קטנה משלו שבמסגרתה יצאו לאור רוב ספריו, ולימד בבתי ספר תיכוניים במולדת, עין חרוד וקריית חיים. בראשית שנות השבעים, עד 1976 שהה בחו"ל, והרצה באוניברסיטאות אמריקאיות ידועות על הספרות העברית. עם שובו השתקע בקריית מוצקין והחל להרצות באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב. בכל השנים הללו, פרסם שורה ארוכה של ספרים לבני הנעורים. אחדים מהם, שנתפרסמו בהמשכים בעיתוני הנוער, קנו להם שם, ואף הוסרטו. קריץ כתב לנוער בעיקר רומנים ריאליסטיים מחיי הארץ בקיבוץ, ובייחוד של המוסד החינוכי שומריה של משמר העמק שם למד. הנושאים המרכזיים בהם טיפל בשורת רומנים אלה הם ההתבגרות, האהבה הראשונה, ידידות לסוגיה, מלחמת השחרור ופעולות צבאיות אחרות ועוד.
החל מאמצע שנות השישים פרסם שורה של רומנים ריאליסטיים קומיים על חיי הסטודנטים בישראל, שחלקם זכה להצלחה. משנות השמונים ואילך נתפרסמו מחקריו החשובים בספרות העברית החדשה, ובהם מחקרים על שירת רחל, על ספרות הקיבוץ ועוד. העולם האקדמי בארץ לא האיר לו פניו, והחל מאמצע שנות ה-90 הוא מתגורר בהיידלברג ומרצה בעיקר בגרמניה, שם הוא זוכה להערכה רבה.
הפן הנחשב מעניין יותר אצל ראובן קריץ הם הספרים שפרסם בעילום שם ובשמות בדויים. בין הספרים הללו ספרי בלשים, ספרי פעולה, שירים, סיפורים מן התנ"ך ועוד. הידוע בין שמות העט שלו הוא "ריקי קלר".
ראובן קריץ לא היה מתרגם מקצועי, אבל תרגומו ל"גן פינצי-קונטיני" (Il giardino dei Finzi-Contini), מאת הסופר היהודי-איטלקי ג'ורג'ו באסאני, זכה בשעתו לשבחים רבים.
בתו אוֹרי קריץ (אנ') היא פרופסור ללשון וספרות עברית באוניברסיטת אוקלהומה.
ספריו
- בוקר חדש; רומן נעורים בעל רקע אוטוביוגרפי מובהק. (ראה אור בתרגום לאנגלית (1965), לאספרנטו (1967), לשוודית (1969) ולגרמנית (1994).) (זכה בפרס ברש לספרות ילדים ונוער לשנת תשי"ז[2])
- חטאות נעורים; על חבלי התבגרות בחברת ילדים קיבוצית בסוף שנות הארבעים.
- סרטן בלילה; הרהורים מעמיקים על החיים, רצופים נוסטלגיה - דרך צרור מכתבים של כותב אלמוני אל 'את' דמיונית.
- אחות קטנה; רומן ריאליסטי על לבטי התבגרותה של בת מושב.
- שירת רחל; על שירתה של המשוררת רחל (בלובשטיין).
- ואחרים.
ספרי מחקר
- דרכי עיצובו של הגרוטסקי, בסיפוריהם של א.ת.א. הופמן, של ניקולאי גוגול ושל אדגר אלן פו, ירושלים, 1969.
- איך לנתח יצירת ספרות?, קריית מוצקין, 1972.
- תבניות הסיפור, קריית מוצקין, פורה, 1976.
- הסיפורת של דור המאבק לעצמאות, חיפה, 1978.
- בדרכי השיר, 2 כרכים, קרית-מוצקין, הוצאת פורה, 1984.
- על שירת רחל, מחקרים בשירת רחל, תל אביב, 1987.
- איך מנתחים סיפור, מודגם על ’מאחורי הגדר’ לביאליק, תל אביב, 1988.
- בעיות הביקורת, מבט אישי, תל אביב, 1989.
- סיפורי הקיבוץ, מחקר בספרות הקיבוץ, אורי קריץ, ראובן קריץ, תל אביב, פורה, 1997.
- בדרכי השירה, מבוא לשירה העברית, אורי קריץ, ראובן קריץ, תל אביב, 2000.
- מן היקב, סוגיות ספרות, תאוריה, מחקר, סקירות סיכום, דיוקני ספרים וסופרים, תל אביב, פורה, 2004.
מספרי ריקי קלר
- בשדרות השקיעה;
- דופקים;
- הלא-גמורות;
- ואחרים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראובן קריץ |
- רשימת הפרסומים של ראובן קריץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
- תמונת ראובן קריץ בצעירותו, במאמר בעיתון העולם הזה במאמר מקוון של אלי אשד
- תמונת ראובן קריץ בבגרותו, בגב הספר "שורה שלישית בצד" גם תמונה זו במאמרו של אלי אשד על הסופר והחוקר.
- הטבח והרכב, מאמר של ראובן קריץ על היצירה
- על "עוזאי" רומן היסטורי של ראובן קריץ בימי יהואש ועוזיהו במגזין במה ובאתר קולמוסנט
- ראובן קריץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ראובן קריץ, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- אלי אשד, הזהויות הבדויות של ראובן קריץ, בבלוג "היקום של אלי אשד"
- מאמרי ראובן קריץ באתר נתן אלתרמן
הערות שוליים
- ^ מת אריה קריץ, דבר, 13 בדצמבר 1978.
- ^ פרס ברש לספורטה ולקריץ, דבר, 4 בינואר 1957.
25499911ראובן קריץ